בתשובה לאדם קלין אורון, 15/10/99 21:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"יש יותר מדי סרטי קולנוע שנועדו לשעשע אותנו, ופחות מדי שמנסים ללמד אותנו משהו או להראות לנו את האמת" - אני מוצא גישה זו מחרידה לחלוטין. קולנוע הנו אמנות. אמנות אינה חייבת להתייחס לעולם האמיתי, או לחלקים של העולם האמיתי שאתה מוצא "נאותים". אמנות מתייחסת לעולמו הרגשי של החווה אותה, ובזאת כוחה. "כמה זמן אפשר לחלום?" - כל החיים, עד כמה שזה נוגע לי. זה בדיוק תפקידה של האמנות. מושגים כמו "אמת" ו-"ללמד אותנו משהו" אינם קשורים כלל לקולנוע (עלילתי), ציור או מוסיקה. הם יכולים להיות תופעות לוואי נחמדות, אך בינם לבין איכות הסרט, הציור או השיר אין כל קשר. מושגים אלו מקבלים משמעות רק בקולנוע דוקומנטרי, שהנו לדעתי בעיקר אמצעי פורקן למזוכיסטים... אולם היות ואף אחד משני הסרטים בהם מדובר אינו שייך לזן זה, הרי שאין מקום לטענתך בדבר "רמאות." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני רוצה להסכים עם אורי - (כמעט) כל גישה לעשיית קולנוע (או אמנות בכלל) היא לגיטימית. אני מבטא פה את העדפותיי האישיות. ולגביך ניר - מחריד? אומלל? מה רע במודעות חברתית? מה רע בלהגיד שאמנות צריכה גם ללמד (או/ו לחנך), ולא רע לשעשע או להיות פורקן ליצירתיות (וליצרים?) של האמן? אני מקבל את הגישה שלך - לא _כל_ האמנות חייבת להיות "מגוייסת", אבל כלל וכלל לא את הנחרצות שלך, שאמנות ששמה לה למטרה לחנך היא, בהכרח, איומה ונוראה ושיקוץ של הטבע. אני חושב שלכל בן-אנוש יש מחויבות כלשהי לחברה בה הוא חי. הוא צריך לנסות לתרום לחברה הזו לפחות חלק מזמנו ומכשרונו. ואני לא חושב שאמנים הנם יוצא-מהכלל במקרה הזה. הם מוכשרים ויצירתיים - שיגיסו חלק מהאנרגיה שלהם למטרות חיוביות. האגואיזם המוחלט שבפילוסופיה שלך קצת מפליא אותי - מילא להגיד שאנשים צריכים לחשוב רק על עצמם ועל מה שטוב להם, אבל גם להצדיק את זה מוסרית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנות יכולה גם ללמד או לחנך, אמנות לא חייבת. זהו הדבר המחריד בעיני. הרעיון שאמנות חייבת משהו למישהו. אם מישהו רוצה ללמד או לחנך באומנותו, הרי זו זכותו המלאה. עם זאת, אם מישהו רוצה ליצור אמנות לשם האמנות בלבד, הרי זו זכותו המלאה גם כן, ואל לו לצופהמאזיןחווה להתלונן. הדבר המחריד העיני הוא הרעיון כי אמנות חייבת. זה הכל. לא אמרתי שום דבר על היות אמנות מחנכת ''איומה ונוראה ושיקוץ של הטבע'' - הנחרצות שלי הנה אך ורק בנושא החופש של האמן לעשות ככל העולה על רוחו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל אדם יש חופש לעשות ככל העולה על רוחו, כל עוד אין הוא פוגע באנשים אחרים. הרי זהו העיקר של כל תורת החוק והמוסר במדיניות מערביות. השאלה היא לא מה אמן (או כל אדם) יכול לעשות, אלא מה הוא צריך לעשות. ולפי דעתי, אמנים צריכים לכלול שיקולים מוסריים, וחינוכיים במערכת השיקולים שהם מפעילים בזמן יצירה - או החלטה על יצירה. אני לא אומר שכל יצירה שלהם צריכה לשרת טובת האומה או האנושות. אני אומר שחלקן צריכות, או חלקים מחלקם צריכים. שוב, הטענה שאמן יכול לעשות ככל העולה על רוחו והוא לא חייב כלום לאף אחד היא תקפה לחלוטין, אני פשוט מוצא אותה אגואיסטית ביותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |