בתשובה לקהלת, 13/02/07 18:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למען האמת הסתמכתי על בדיקה שנעשתה כמה שבועות (או אולי יותר) לפני פרסום הידיעה, אז המכפיל עמד היה נמוך במקצת. כיום מכפיל הרווח של מניות המעוף הוא 13.7 (26.2.07, מצוטט מגלובס), זו רמה סבירה ביותר, כאשר מכפיל של 14-15 הוא הגיוני עבור שוק דוגמת ישראל, קל וחומר כאשר חלק מרכזי מהשוק הוא חברות היי-טק ,ביוטק ונדל"ן שמטבען המכפיל שלהן גבוה יותר. שוקים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה יותר (בעיקר מדינות מתפתחות) יכולים להנות גם ממכפיל של של 16-17 לאורך תקופה. ישנן כמה אנומליות (כגון יפן), אבל ככלל היתי נמנע מלהשקיע במדדי מדינות שהמכפיל שלהם הוא גבוה מ17. בהנחה שתימשך הצמיחה בקצב של חמישה אחוזים בשנה, החברות הגדולות תוכלנה (אולי) לצמוח מהר יותר מהשוק, במקביל לשיפור ברווחיות כתוצאה מהתיעלות, מה שמשאיר להן, ביחד עם האפשרות להעלאת המכפיל לרמה החזויה, צמיחה מתונה של כ10% (בדומה לממוצע הרב שנתי של המדד). הסיכונים הם בעיקר כתוצאה מאירועים בטחוניים (אירן למשל) ופגיעה משמעותית ברווחי חברות הנדל"ן. אה, ואם אתם עושים משהו בגלל הכתוב, על אחריותכם ... באופן כללי היתי ממליץ על מדדים עם מכפיל נמוך יותר. (ואני מחזיק מניות ובעל עניין). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המכפילים נראים נמוכים מפני שרווחי החברות עולים בצורה די מטורפת. יש כיום בכל העולם המערבי מגמה של העברת העושר מידי אנשים פרטיים לידי חברות. שכר העבודה נשאר יציב, בגלל התחרות עם סין והודו על כוח עבודה זול, ורווחי החברות הולכים ועולים. זה קצת דומה למה שקרה בתקופת המהפכה התעשייתית, כשנוצר היצע גדול של כוח עבודה שעבר מחקלאות לתעשיה. ואין לדעת עד מתי זה יימשך כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי על אילו נתונים אתה מסתמך, אבל בסופו של דבר רווחי החברות מגיעים למשקיעים. מכל מקום רווחי החברות מוגבלים ע''י התחרות העזה ששוררת היום ברוב השוקים הפתוחים, החסם הזה לא קיים בשוק התוכנה, בו העלות השולית היא אפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה לא קשורה: ברוב שוק התוכנה, למעט תוכנות מדף ממש, העלות השולית דווקא רחוקה מאוד מאפס. רק עלות _המכירה_ של תוכנה גדולה או אסטרטגית למנהל בכיר של חברה יכולה להגיע לעשרות רבות של אלפי דולרים, אם לא מאה אלף, מה שמשפיע על כל המודל העסקי ומודל הפיתוח – זה אומר שתוכנות נמכרות במאמצים ובעלות גבוהה, למספר לקוחות מצומצם, לפעמים חד-ספרתי, וכפועל-יוצא מכך בבשלות נמוכה של המוצר. לכן, מבחינת הצד הטכני, הן נתמכות באינטנסיביות ישירות מול הלקוחות הפרטניים על-ידי צוות הפיתוח גם מבחינת תיקון באגים וגם מבחינת התאמות ספציפיות לצרכי המשתמש, מה שעוד מוסיף לעלות השולית. היה על זה איזה טור של ג'ואל ספולסקי (http://joelonsoftware.com) שאין לי זמן לחפש כרגע. כמובן שברגע שאתה מוכר למנכ"ל בכבודו ובבעצמו, ואחרי שכבר השקעת 40 אלף דולר בלכרכר סביבו, _הרווח_ השולי יכול להיות די גמיש. אבל זה לא מובן מאליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן צודק, התכוונתי לתוכנות מדף, אבל מן העבר השני, התוכנות עליהן אתה מדבר הן עוד לא מושלמות (מבחינת דרישות הלקוח) ברגע סגירת העיסקה. קיים פיתוח (התאמה) של התוכנה עבור הלקוח. אם אתה מוכר מוצר לא מוכן, על מי תלין שיש עוד עלויות ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתמך, למשל, על נתונים של הבנק המרכזי האמריקאי לגבי רווחי החברות (הן לפני והן אחרי מס) כאחוז מהתל"ג. נכון שרווחי החברות מגיעים למשקיעים, אבל הם לא מתחלקים שווה בשווה בקרב האוכלוסיה. רוב המחזיקים במניות הם בד"כ העשירים ואנשי מעמד הביניים , שחברים בקרנות פנסיה. בממוצע, מי שיש לו יותר כסף פנוי לחסכון גם מתעשר יותר מהעליה המצטברת של שוק המניות. לעומת זאת, מי שהכנסתו צנועה ומגיעה משכר עבודה בלבד אינו נהנה מהפריבילגיה הזו. לגבי הרווחים המוגבלים והתחרות - זה נכון בתיאוריה, אבל אין טעם להתווכח עם נתונים. רווחי החברות, כאחוז מהתל"ג, נמצאים בשיא היסטורי. אם דברי אינם נאמנים עליך, הרי לך ציטוט מה- Economist מפברואר 2005: "Last year, America's after-tax profits rose to their highest as a proportion of GDP for 75 years; the shares of profit in the euro area and Japan are also close to their highest for at least 25 years" בשנתיים האחרונות המגמה רק החריפה, והנה מקור נוסף, הפעם מהניו-יורק טיימס: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתון שהבאת מתיחס לרווחים כחלק מהתל''ג, אם כבר אז היתי משווה את זה למכירות. חברות מצליחות כיום לייצר רווחים בכל העולם בשיטות שונות, לא כולן נכנסות לתל''ג האמריקאי, המדדים של מכפיל רווח ומכפיל הון, כמו גם היקף מכירות נראים לי רלוונטים בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלא הצלחתי להסביר את עצמי, ולכן אנסה שוב לנסח את הטענה: א. יש עודף היצע בשוק העבודה העולמי, בגלל תוספת של מיליוני עובדים יעילים ממזרח אסיה. ב. בגלל עודף ההיצע, שכר העבודה בעולם המערבי עולה בקצב נמוך יותר מאשר רווחי החברות. ג. מתחדד אי השוויון בין אלו שבבעלותם מניות (ולכן הם נהנים מעליית הרווחים) לבין אלו שאין ביכולתם להשקיע בהן. לי זה מזכיר את תקופת המהפכה התעשייתית, כאשר הגירה המונית של עובדי כפיים מן הכפר אל העיר אפשרה לקומץ קפיטליסטים לצבור רווחים אדירים בלי להחחלק בהם עם פועליהם, שקיבלו שכר זעום. הסיטואציה היום פחות דרסטית, אבל אי השוויון בין עשירים לעניים צפוי, לדעתי, להתרחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם זה בכלליות אני מסכים, רק שהתוספת כיום לשוק העבודה כבר מתחילה להתבטא (מגמה שתחריף) כתוספת לשוק הצרכנים, מה שיעלה את הביקוש, שבתורו יכול לגרור העלאת השכר. לכן (זה והעובדה שכיום חלק ניכר מהחסכונות נהנה בעקיפין או במישרין מהשוק החופשי) אולי העתיד יהיה קצת פחות עגום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |