בתשובה לראובן, 28/02/07 18:08
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434213
(מצטרף לדיון במקום אקראי.)

אתך בתמיהתך הצודקת. אם מזניחים דיווידנדים וכמה זכויות זוטות המוקנות לבעלי מניות, אז למיטב הבנתי, הבורסה משולה להימורים על מרוצי סוסים. אף אחד לא מפיק תועלת ישירה מכך שסוס זה או אחר הגיע ראשון, אבל יש מנגנון מוסכם (ובמידה רבה שרירותי) המבטיח שאם הסוס שעליו שמתי את כספי מנצח, אז ארוויח; באותה המידה אפשר היה להסכים על מנגנון אחר, בו ירוויח מי שהסוס "שלו" מגיע, נאמר, שני. בבורסה המצב דומה - בבסיס המנגנון שלה נמצאת ההסכמה הוולונטרית של משתתפי המשחק שהם יהיו מוכנים לשלם יותר עבור מניה של חברה מצליחה, ופחות עבור זו של חברה כושלת. לכן, עקרונית, אם כולם יחליטו מחר בבוקר שמניות של חברות כושלות "שוות" יותר, אז השוק יתחיל לעבוד הפוך ‏1.

כלומר, במובן מאד עמוק (אבל שלעתים נדירות בא לידי ביטוי במציאות), ביצועי חברה ומחיר המניה שלה הם בלתי תלויים. מתי אי-התלות כן באה לידי ביטוי? כשמתפוצצת בועה. זה לא שבמרץ 2000 כל חברות הדוט.קום בעמק הסיליקון השתנו פתאום באופן מהותי; זו "סתם" ההתנהגות האנושית של כלל המשקיעים שגרמה לנאסדאק להתרסק.
___________
1 במובן מסויים, המצב בבורסה אפילו יותר רופף, משום שבהימורים על סוסים ברגע שהכסף "בפנים", יש חוקים ברורים מה יקרה איתו לאור תוצאות המירוץ, ואילו בבורסה כל אחד יכול לעשות עם ההשקעה שלו פחות או יותר כרצונו, בכל רגע.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434215
... מה שאתה מתאר הוא בדיוק המנגנון שמאחורי מכשירים נגזרים ואופציות - מדובר בהימורים משוכללים על "יעלה או יירד".

< מזמן לא ראינו אותך פה :-) >
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434222
אני הייתי אומר (אם כי לא בבטחון רב, אני רק מתבונן פסיבי וזה לא התחום שלי) שאמנם המצב הפיסי של החברות לא השתנה בהתפוצצות הבועה, אבל מבחינת דעת הציבור דווקא כן; לפני ההתפוצצות היה חוסר ודאות גדול אם לחברות האלה יש עתיד ורוד או לא, ובמהלך ההתפוצצות התגבש הקונסנזוס שממש לא, וזה התבטא בערך שלהן.

במלים אחרות: ערך המניה משקף לא את ערך החברה ממש (שהוא הרי סובייקטיבי), אלא את הערכת השוק לגבי ערך החברה. ומכיוון שדעה של אנשים על חברה מסוימת תלויה בהיזונים-חוזרים שליליים וחיוביים בערך המניה שמפורסם בעיתונים, יכולה להיווצר התנהגות של מחיר המניה שלא עוקבת בריאליות אחרי הערך שלה כמו שאנחנו רואים אותו בדיעבד.

אבל להגיד שהערך של המניה _לא_תלוי_ בערך של החברה זה בעצם להגיד שההערכה של השוק של הערך של החברה לא תלוי בערך האמיתי של החברה – שזה אמנם יכול לקרות, אלא שזה תוצאה של אי-הודאות והמורכבות בעולם, ולא של כללי המשחק.
מנצל את ההזדמנות לשאלות תם 434238
דווקא הפער בין מצב המניות (טרם ההתפוצצות) למצב החברות היה קטליזטור להתפוצצות. עדיין היה לא מעט כסף שחיפש איפה להשקיע, לכן אם החברות היו מראש מתחילות עם יותר מניות (פחות למייסדים) ומוכרות אותן בהדרגה, היה לחברות ברגע ההתפוצצות (שאולי היתה נדחית) יותר כסף להמשיך לחכות עד שהשוק והמוצר יבשילו.
מעט לפני ההתפוצצות, אחד החוזים שלה נימק זאת בחישוב מהירות שריפת הכסף לעומת הכמות בקופה, זאת בלי קשר לשער המניות שהרקיע.

ההתפוצצות היתה יותר הסתערות המונים מחישוב קר וגיבוש קונצנזוס, אחת שבאה (מאוחר מדי) כתוצאה מנתונים כלכליים שהביאו להתפכחות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים