בתשובה ליובל נוב, 28/02/07 21:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני הייתי אומר (אם כי לא בבטחון רב, אני רק מתבונן פסיבי וזה לא התחום שלי) שאמנם המצב הפיסי של החברות לא השתנה בהתפוצצות הבועה, אבל מבחינת דעת הציבור דווקא כן; לפני ההתפוצצות היה חוסר ודאות גדול אם לחברות האלה יש עתיד ורוד או לא, ובמהלך ההתפוצצות התגבש הקונסנזוס שממש לא, וזה התבטא בערך שלהן. במלים אחרות: ערך המניה משקף לא את ערך החברה ממש (שהוא הרי סובייקטיבי), אלא את הערכת השוק לגבי ערך החברה. ומכיוון שדעה של אנשים על חברה מסוימת תלויה בהיזונים-חוזרים שליליים וחיוביים בערך המניה שמפורסם בעיתונים, יכולה להיווצר התנהגות של מחיר המניה שלא עוקבת בריאליות אחרי הערך שלה כמו שאנחנו רואים אותו בדיעבד. אבל להגיד שהערך של המניה _לא_תלוי_ בערך של החברה זה בעצם להגיד שההערכה של השוק של הערך של החברה לא תלוי בערך האמיתי של החברה – שזה אמנם יכול לקרות, אלא שזה תוצאה של אי-הודאות והמורכבות בעולם, ולא של כללי המשחק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הפער בין מצב המניות (טרם ההתפוצצות) למצב החברות היה קטליזטור להתפוצצות. עדיין היה לא מעט כסף שחיפש איפה להשקיע, לכן אם החברות היו מראש מתחילות עם יותר מניות (פחות למייסדים) ומוכרות אותן בהדרגה, היה לחברות ברגע ההתפוצצות (שאולי היתה נדחית) יותר כסף להמשיך לחכות עד שהשוק והמוצר יבשילו. מעט לפני ההתפוצצות, אחד החוזים שלה נימק זאת בחישוב מהירות שריפת הכסף לעומת הכמות בקופה, זאת בלי קשר לשער המניות שהרקיע. ההתפוצצות היתה יותר הסתערות המונים מחישוב קר וגיבוש קונצנזוס, אחת שבאה (מאוחר מדי) כתוצאה מנתונים כלכליים שהביאו להתפכחות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |