בתשובה לליאור גולגר, 13/11/01 8:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אני לא "מעלה האשמות" נגד מישהו אלא מציג ניתוח שניתן להסכים לו או לחלוק עליו. 2. אתה מייצג, לצערי הרב, גישה משפטנית נוקדנית אשר מתייחסת לסובב אותנו כאל זירת בית משפט או מעבדה לכימיה. מה ייחשב בעיניך ל"הוכחות"? אם אביא סקר של מינה צמח המראה ש70% מהמוסלמים תומכים בבן-לאדן זה יניח את דעתך? לצערי, ד"ר צמח לא היתה פנויה בימים האחרונים. 3. העובדה שיש מוסלמים הנלחמים בטליבאן, כמו הברית הצפונית, לא מוכיחה דבר. ראשית, לאורך ההיסטוריה היו אין ספור מלחמות בין קבוצות, מדינות ועמים מוסלמים לבין עצמם, כמו למשל מלחמת איראן-עיראק. זה לא סותר את הניתוח שלי, על-פיו יש השקפות המאגדות את מרבית המוסלמים בעולם ללא קשר למאבקים הפנימיים ביניהם. אלה הנלחמים כיום בטליבאן עושים זאת מסיבות אתניות ופוליטיות שונות ומשונות. איראן, לדוגמה, מתנגדת לטליבאן לא משום שהיא מייצגת גישה איסלאמית מתונה והומנית יותר, אלא משום שהיא שיעית בעוד הטליבאן הוא סוני. אוסמה בן לאדן יכול למצוא בני ברית לשנאתו את המערב גם אצל אלה וגם אצל אלה. אל תתפלא אם שתי דקות אחרי שאפגניסטן כולה תיפול בידי הברית הצפונית יתחילו לשרוף שם דגלים אמריקניים. בכלל, יש סיבה להיות מודאגים אם ישראלי כמוך מאמין באופן אוטומטי לדברים שאומר נשיא איראן בפורום בינלאומי כמו האו"ם. 4. נקודה היסטורית למחשבה, וכאן מדובר בעובדות: בכל מקום בו מהווים המוסלמים מיעוט - הם מתקוממים באופן כזה או אחר. היהודים, לעומת זאת, שחיו אלפי שנים כמיעוט בקרב עמים אחרים, לא התקוממו באלימות אפילו פעם אחת. למעשה, גם חמישים שנה אחרי הקמת מדינה יהודית עצמאית מעדיף חלק גדול מהיהודים לחיות כמיעוט בארצות אחרות. כך שכל טענה נגדית שיכולה כביכול להיות מועלית כלפי היהודים היא על בסיס פוליטי או גזעני, אך לא עובדתי. האם לאורך כל ההיסטוריה ביצעו היהודים מעשי טרור כלפי העמים בקרבם הם חיו? לך לספרי ההיסטוריה ותבדוק זאת. כאן לא מדובר בהשקפות אלא בעובדות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. מקובל, חוזר בי. 2. כל אינדיקציה שתביא שתהיה רלבנטית לכלל הציבור המוסלמי בעולם (כפי שהתיימרה להיות) תהיה מקובלת עלי. בינתיים שמעתי על ראיות אנקדוטליות - איתי אנג'ל בקאבול, האלבנים בבלקן, ראיון עם פלשתיני ברחוב, וקיומן של קבוצות מחתרת מוסלמיות בעולם. כל אחת מראיות אלה ניתן לתרץ באופן פרטיקולרי לנסיבות הרלבנטיות לה, אף אחת מהן לא מייצגת את כלל הציבור המוסלמי. אם אינך מסוגל להביא אינדיקציה כנ"ל, מניין הגעת למסקנות המוצגות במאמר? 3. העובדה שבאפגניסטן מוסלמים נלחמים במוסלמים, והמדינות האיסלמיות השונות חלוקות בנטיותיהן ביחס למערכה (אירן עוינת את הטליבאן מאז ומתמיד, פקיסטן דומני נאנסת לקבל את החזית הצפונית ע"י ארה"ב), מעידה על דבר אחד: העולם המוסלמי אינו מקשה אחת. יש בו ציבורים שונים, יש בו אינטרסים מנוגדים, יש בו השקפות עולם שונות ומשונות. ככה זה כשיש רבע מיליארד מוסלמים לפחות, אני לא מעודכן במספרים. הטליבאן אוסר על שירה ועל עבודת נשים, באירן נשים משלימות דוקטורט ומתאפרות, באיסטנבול קוד הלבוש מערבי-מסורתי, במצרים יש זנות - אין קו תרבותי או פוליטי אחיד. עד כה אני מתרשם כי הנשיא חתאמי מהימן יותר מרון בן-ישי. וגם נבון יותר (וגם מסתובב עם יותר אצבעות על הידיים). איני מזדהה עם הקו האירני, אך אני בהחלט אוהד את חתאמי. למען האמת גם את קדאפי, אבל זה כבר עניין למאמר בפני עצמו (שערן לא מתפנה לכתוב). 4. את מניין השנים מהם והלאה לא התקוממו יהודים תאלץ כמדומני להתחיל בחורבן כזריה היהודית, או אולי בנפילת אתיופיה היהודית. אני מצרף להלן (1) ציטוט של ליבוביץ' המנוח ממאמרו 'על קיביה', הדן בזחיחות המוסרית היהודית. טענה דומה לזו שהעלית כנגד המוסלמים תוכל להעלות גם כנגד הנוצרים, וככלל מיעוטים לאומיים נוטים להתקומם, וזאת משחר האנושות ועד קצה. טרור במובנו המודרני מוכר רק מימי נפוליאון, וטרור מוסלמי מוכר לנו רק מימי אלג'יר והלאה, כמדומני. תקן אותי אם אני טועה. אם היית מתעקש, הייתי מתייחס גם למסעות הביזה הרצחניים הידועים כמסעות הצלב, בתור מערכת טרור של נוצרים בורים כנגד העולם המוסלמי הנאור של אותה תקופה. בכל אופן לב הדיון מתנהל סביב נקודות 2,3. (1) "מבחינה מוסרית ומצפונית התקיימנו במשך דורות בחממה מלאכותית, שבה יכולנו לגדל ולטפח ערכים ותכני-תודעה שלא הועמדו במבחן המציאות. מוחזקים היינו בעיני עצמנו, ובמידה מסוימת אף בעיני זולתנו, ככובשי אחד היצרים האיומים האורבים לנפש האדם וכסולדים מפני גילויי-זוועותיו השכיחים בכל חברה אנושית: יצר שפיכות-הדמים הבין-קיבוצית. בהחזיקנו טובה לעצמנו על כך, התעלמנו – או השתדלנו להתעלם – מן העובדה, שבסיטואציה ההיסטורית שלנו לא היתה שפיכות-דמים זו מן האמצעים שבהם יכול היה קיבוצנו להשתמש לשם הגנה על קיומו ולשם סיפוקם של צרכיו ומאווייו. מבחינת התפקיד המוסרי, כמבחינת ההגשמה הדתית, היה במציאות הגלותית משום השתמטות מן המבחן המכריע, ...". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שאני נהנה מן ה"פינג-פונג" הזה, יש לי הרגשה שהוא חסר תוחלת לחלוטין. מדבריך אני מבין ששום עובדה שהיא לא תשנה את דעתך, שכן לפי השקפתך לכל עובדה כזו יש את הנסיבות הפרטיקולריות שלה, ואף פעם אין קשר בין דבר לדבר. מי שאינו יכול להסיק מסקנות מכלילות מהתבוננות בעולם הסובב אותו סובל, אני מאד מצטער לומר, מחוסר יכולת להבין את העולם הזה. שכן בסופו של דבר, אם נרצה ואם לא נרצה, חיינו מלאים בהכללות. לא ניתן לתפקד בחברה מבלי לעשות הכללות ולפעול על פיהן, משום שאין ביכולתנו לבצע מחקר אמפירי ביחס לכל דבר העומד בפנינו. לדוגמה: כשאדם נמצא ברחוב ומרגיש צורך לאכול, האם הוא יכול להכליל ולומר שמרבית המזללות למזון מהיר מוכרות מזון ירוד מבחינה תזונתית ובריאותית, או שמא הוא צריך לנקוט בשיטה שלך, כלומר לסחוב אתו מעבדה ניידת לכימיה, אשר באמצעותה הוא יערוך ניתוח כימי זריז של מרכיבי ההמבורגרים והפלאפלים השונים המוצעים למכירה. כעבור כמה ימים של מחקר הוא יוכל לומר בלב שלם שאכן, זה לא כל כך בריא לאכול את מה שמציעים ברחוב. כמובן, יש הבדל בין הכללה שקרית, המבוססת על דעות קדומות או על שנאה סתמית, לבין הכללה שיש לה מקורות אמיתיים ומבוססים. וכפי שאנו יודעים: לכל כלל יש יוצא מן הכלל. במלים פשוטות, אני טוען שיש קו המחבר בין מרבית המאבקים האלימים אותם ניהלו ומנהלים מוסלמים בכל רחבי העולם בחמישים השנים האחרונות, וקו זה מקורו, בין היתר, במאפיינים מסוימים של הדת והחברה המוסלמיות. לדעתך, טענתי היא טענה שקרית עד שלא תובא הוכחה כלשהי - לא ברור לי מהי - ניצחת עד כדי כך שאפילו חומת ההגנה האחרונה של תפיסותיך תיפול. לצערי נישאר חלוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנינו הצהרנו על כוונה לנהל דיון עובדתי, לכן צר לי כי אתה מתרשם שעובדות לא ישנו את דעתי, בפרט אם דבריך נאמרו בכעס. לכל עובדה הנסיבות הפרטניות שלה. לעתים קל להקיש מאמירה של אדם על עמדת הציבור אליו הוא משתייך, למשל כאשר ראש מדינה שוטח את משנתו המדינית בראיון לעיתון זר. הדוגמאות שבחרת להביא נסיבתיות מכדי לייחס אותן לכלל העולם האיסלאמי, ואפרט מדוע: א. איתי אנג'ל מראיין אפגנים ברחוב בקאבול - לא הייתי משליך את תמיכתם המוצהרת בבן-לאדן של אפגנים תחת משטר דיכוי רצחני על כלל הציבור האיסלאמי. ב. בוב סיימון מראיין פסיכיאטר עזתי (ולא ברחוב, טעות שלי) - אמרת "זוהי כמובן פרשנות מנקודת מבט פלסטינית, נקודת מבטו של הנכבש, אך דומה שהיא נכונה גם ביחס לנקודת מבטם של מוסלמים המשתייכים למדינות ותיקות ומבוססות." לי דומה שהכללה מעין זו אינה מבוססת, ולכן אשוב ואבקש הבהרות עבורה. ג. סכסוכי הדמים בבלקן - ייחסתי זאת זה מכבר לאכזריות המאפיינת את הסכסוכים האתניים בבלקן באופן בלתי-תלוי בהשתייכותם הדתית של הטובחים. ד. קבוצות מחתרת מוסלמיות בעולם - נדמה לי שאכזריות המחתרת המוסלמית באלג'יר תואמת את השקפתך בצורה מוצלחת יותר. למולה אוכל להציג למשל את הח'מר-רוז' בקמבודיה, או את תואמיהם בצפון-קוריאה, צפון-ויאטנם, פנמה, קובה וסין. גם את האכזריות שגילו האינדונזים במזרח-טימור לא ניתן לדעתי לייחס להיותם מוסלמים. הסכסוך בין הכורדים לעירק ולטורקיה אינו על רקע דתי. מדינות אפריקה שסועות ומסוכסכות ולא בזכות האיסלאם, כי אם לא במעט בזכות הבחישה המערבית בענייניהן. אם אתה רואה הבדל בין המשטרים הרקובים והמסוכסכים באפריקה לאלה באמריקה הלטינית, אני אשמח לשמוע. קיים פונדמנטליזם איסלאמי. כיום הוא רחוק מלהוות זרם דומיננטי מבחינה מספרית, פוליטית או מוניטרית בעולם האיסלאמי. אם אתה סבור אחרת, אני אשמח להקשיב. אנחנו עשויים להישאר חלוקים באמונותינו לגבי חיוביותו של חתאמי, אך באשר לשאלה מרכזית כמו נטיותיו האלימות של העולם המוסלמי, מוטב שנסכים לפחות על העובדות. אני מוכן להודות ב"תבוסה" שלמה ומוחצת אם יהיה בכך כדי לאושש את הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם בעובדות עסקינן אז כדאי לדייק: איתי אנגל לא ראיין אפגנים תחת שלטון הטליבאן, אלא פקיסטנים בפקיסטן תחת שלטונו הפרו-אמריקני של מושארף. לא זאת בלבד שאיש לא הכריח אותם לומר את שאמרו, אלא להיפך: סביר להניח שמושארף היה רוצה שיאמרו דברים אחרים. רצוי גם שתקרא את מאמרו של תומס פרידמן מהניו יורק טיימס המפורסם ב"הארץ" של היום (14.11.2001). הוא מתאר בדיוק את אותה מציאות שתיאר אנגל. 2. אף פעם לא טענתי שהמוסלמים יותר אכזרים באלימות שלהם מלא-מוסלמים, אלא שהם נוטים יותר להשתמש באלימות מלא-מוסלמים. ונכון, היו תקופות בהיסטוריה שבהן הנוצרים היו אלימים ורצחנים מאד, אך לא כך בחמישים השנים האחרונות. גם ציינתי במאמרי שייתכן כי בעתיד תשתנה דמותו של האיסלאם, אך מדובר בתהליכים היסטוריים ארוכי טווח שככל הנראה אני ואתה לא נזכה לראות בהבשלתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון, הסקתי מדבריך ("שראיין אנשים ברחוב באפגניסטן") כי המדובר בקאבול, קורה. רוב תודות גם על המאמר המעניין (1). דומני כי תשובתו של רקטור דאר אל-עולום חקאניה תואמת את הצעתי המקורית בדבר עימות כלכלי-תרבותי של מדינות העולם השלישי עם השעבוד המערבי. הרקטור נשאל "כיצד קורה שאמריקאים מיטיבים כ"כ למכור קוקה קולה ומקדונלדס לאנשים בכל העולם, אך אינם יכולים למכור את המדיניות שלהם?" ומשיב "כי המדיניות שלהם מורעלת והקולה שלהם מתוקה". תשובה מעין זו ניתן היה לשמוע באותה מידה מפלאח הודי, מרעב סומלי או מאקטיביסט אמריקני. גם יש בה לא מעט מן האמת, לדעתי. מרבית מעשי הזוועה ביובל האחרון בוצעו ע"י לא-מוסלמים, הן מבחינת מספר התקריות והן מבחינת מספר ההרוגים. יתכן כי משקלם של המוסלמים באירועים אלימים גדול ממשקלם באוכלוסיה הכללית, או אפילו ממשקלם באוכלוסית העולם השלישי - לא בדקתי. בכל אופן אם בזאת מתמצה טענתך ניתן לסיים את הדיון כאן. במאמרך הצגת כמה עמדות נחרצות יותר בקשר לקיצוניות האיסלאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון, קודם לכן טעיתי וכתבתי שאיתי אנגל ראיין אנשים ברחוב באפגניסטן במקום בפקיסטן. המקום הוא פקיסטן, כמובן. 2. ככל הנראה הויכוח בינינו הוא פוליטי בבסיסו. זה מזכיר לי כתבת טלויזיה שהוקרנה ימים ספורים אחרי נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000. כזכור, באותם ימים נהרו לבנונים רבים אל הגבול במטרה לזרוק אבנים ובקבוקי תבערה לכיוון ישראל. בכתבה נראו כמה צעירים לבנונים עומדים מצד אחד של הגבול, צועקים בערבית ובאנגלית קריאות שנאה ושטנה נגד ישראל. בצד השני עמדה, יחד עם צוות הטלויזיה, אשה מפעילות "ארבע אמהות". בעוד הלבנונים קוראים לעברה משהו בנוסח "תיכנסי לפה ונשחוט אותך" היא פנתה אל הכתב ואמרה: הם לא באמת מתכוונים למה שהם אומרים; בתוך תוכם הם רוצים שלום; עוד מעט זמן והם יבינו שהפתרון הוא רק שלום ונלחץ ידיים וכו' וכו'. האוטיסטיות המוחלטת של האשה הזאת התגמדה רק ליד מידת ההתנשאות העצומה שלה, המאפיינת לצערי חלק גדול ממה שמכונה "שמאל": היא יודעת יותר טוב מהערבים למה הם מתכוונים. וכשהם אומרים "מלחמה" הם תמיד מתכוונים ל"שלום". הנטייה לראות בדברי השטנה ובמעשי המלחמה של המוסלמים איזה-שהוא ביטוי עקיף למשהו שאנחנו חושבים - דהיינו פערים כלכליים-חברתיים-תרבותיים-פרטיקולאריים-או-משהו-כזה ולא מה שזה באמת - שנאה ומלחמה - זוהי נטייה שמאלית ידועה שניתן לכנסה במילה אחת: התנשאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים רון בן-יעקב העביר לשנינו מאמר מעניין של אנדרו רוברטס, המציג את נטיית המערב לטפח רודנים ע"פ אינטרסים רגעיים ואז לזנוח אותם לאנחות, מהלך המעורר שנאה וחוסר אמון במערב מצד מדינות העולם השלישי. כיוון שאיני אמפתי לגורלם של רודנים מודחים ברפובליקות בננות, לא אנגן על הכלי הזה. הטענה שלי ברורה, ואתה רשאי לסווג אותה פוליטית כטוב בעיניך. אין סכסוך בין האיסלאם למערב. יש עימות חריף בין תושבי העולם השלישי לבין ממשלות המערב. מהלכי הבנק העולמי וקרן המטבע הבינ"ל, אשר השאירו את העולם השלישי עם משק כלכלי הרוס ועם חובות ענק לעולם המערבי, אינם מוסיפים אהדה או תמיכה למדיניות המערב. גם הנטייה המערבית להעדיף משטר רודני חשוך המסוגל לשמור על יצוא זול ולציית לתאגידים, על-פני משטר ליברלי נאור יותר הדואג לרווחת התושבים, אינה תורמת לאהדת המערב. בשנאה זו יש לא מעט מן הצדק, גם אם אין לה הצדקה מוחלטת. הרעב בסומליה נגרם, בלעדית, בשל כפיית משק ניאו-קלאסי המתרכז כולו ביצוא צאן לסעודיה, על-חשבון שירותי חינוך ורווחה וענפי יצור אחרים. הקמח האמריקני שנשלח לסומליה כסיוע חירום בזמן הרעב, הוא בדיוק אותו קמח שנמכר לה קודם כשאולצה לחסל את המשק החקלאי העצמאי שלה. עוד על כך בלינקים המצורפים (1). חלק מהארגונים הקוראים לשינוי (2) מזוהים אמנם עם השמאל הבינ"ל (לא החרטא המקומי). אחרים (3) אינם אלא מרכזים א-פוליטיים הנתמכים ע"י האו"ם או מתרומות ממוסדות. בכל אופן הסיווג שהצגת לא נשמע לי רלבנטי לצורך הדיון. כאמור יש איסלאם פונדמנטליסטי מחרחר ריב ומדון, ויש עולם איסלאמי שלם בו הזרם הקיצוני רחוק מלהיות דומיננטי, ולעולם הזה נטייה אנטי-אמריקנית רק כחלק מאותה טינה כלל-עולמית אל המשעבד צר-האופקים. למותר לציין שאמירי הנפט בחצי-היבשת ערב רחוקים מלהזדהות עם עמדות אנטי-תאגידיות כנ"ל, אחרי הכל - הונם וכוחם הפוליטי שאוב מתאגידי הנפט. רק כדי להינקות מהאשמה בשמאלנות עיוורת - אני תומך נחרץ בחיסולו המיידי של יאסר ערפאת, ואיני מצדד בנסיגה מוחלטת מהשטחים או מפינוי כל ההתנחלויות. מספיק טוב? (: (1) שני מאמרים קצרים על אחריות קרן המטבע הבינ"ל לרעב בסומליה: שני מאמרים קצרים על הבנק העולמי וקרן המטבע. http://www.afrol.com/Categories/Economy_Develop/dev0... ברקע צהוב http://home.earthlink.net/~dbwilson/imf.html ברקע ורוד מזעזע. (2) בדידות http://www.bdidut.com/ מומלץ בחום אדבסטרס http://www.adbusters.org/ מומלץ ביותר מד קידמה אמין כתחליף לתל"ג השקרי http://www.rprogress.org/ (3) מרכז המשחק העולמי http://www.worldgame.org/ פרויקט מיקרוקרדיט http://www.microcreditsummit.org/ המעוניינים במאמר של מר רוברטס מוזמנים לפנות אלי (או, סביר להניח, ליזהר או לרון). 3 עמודים מעניינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהמערב נוטה לטפח רודנים ואז לזנוח אותם. אבל האם באמת "המערב נוטה להעדיף משטר רודני חשוך... על פני משטר ליברלי נאור"? אודה לך אם תביא דוגמאות למצבים שבהם היתה אפשרות לבחור בין שני סוגי משטר כנ"ל, והמערב ביכר את המשטר הרודני. אחרת אדבוק בהנחתי שה"מערב" בוחר בד"כ רודן אחד מתוך כמה רודנים אפשריים, באין אלטרנטיבה ליברלית. (דוגמה טובה- אפגניסטן כרגע.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא הקלאסית היא כמובן ההפיכה בגוואטמלה, שכבר נזכרה באייל בעבר (1). בשנות ה-50 עלה לשלטון מנהיג נאור יחסית, אשר ביצע רפורמה אגררית לטובת התושבים. מהלך זה פגע כמובן בתאגידי הבננות שיצאו מגוואטמלה לארה"ב. בתמיכת תאגידי הבננות והCIA ביצע קולונל ארבנס המושחת הפיכה צבאית. סוכני CIA מעידים כי הסתובבו במטוסים קלים והשליכו רימונים כדי לדמות התקוממות עממית ברחבי המדינה. לבננות שלום. לא מזמן הזכיר גלעד גם את מעורבות ארה"ב בניקרגואה, הרשעת בית הדין הבינ"ל שהביא מעניינת ומומלצת.(2) מלבד זאת, התמיכה הבטחונית והכספית במשטרים רודניים ברחבי העולם מונעת מגורמים אופוזיציונים להשמיע קולם. כך בין היתר גם במצרים וירדן. עתה, כאשר המלחמה הקרה מאחורינו, לא ניתן לתרץ זאת עוד בחשש מהתפשטות הקומוניזם. זוהי מדיניות מכוונת שמטרתה לשמור על האינטרסים הכלכליים של התאגידים - קרי, תוצרת זולה ממדינות קיקיוניות בהן נרמסות זכויות האדם. קונה את התיזה? ובפרט פסק הדין http://www.icj-cij.org/icjwww/idecisions/isummaries/... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי גוואטמלה- גם אם זה בדיוק מה שקרה (אין לי שום ידע על הנושא, מוכנה לקבל את גרסתך עד שיתברר אחרת), זו דוגמה משנות החמישים. הרבה דברים השתנו מאז בסטנדרטים הבינלאומיים, וארה"ב אולי עשתה אז דברים שלא היתה עושה היום. לגבי ניקאראגווה- שוב, ידיעותי בנושא מועטות. בדקתי ומצאתי את זה: לפי המתואר כאן משטר הסנדיניסטה היה רחוק מלהיות "ליברלי". והתערבות ארה"ב היתה על רקע המאבק בינה לבין הגוש הסובייטי. לכן נראה שפעולותיה (טרוריסטיות או לא) לא היו תמיכה באלמנט רודני כנגד אלמנט ליברלי מתוך שיקולים כלכליים גרידא, אלא תמיכה באלמנט רודני אחד כנגד אלמנט רודני אחר כחלק מהמלחמה הקרה (ויתכן שהיו כאן גם שיקולים כלכליים). פסיקת בית הדין הבינ"ל מעניינת, אך אינה קשורה לענייננו. להזכירך, אנחנו בודקים עכשיו את התיאוריה שלך בדבר תמיכה בצד חשוך כנגד צד ליברלי. וכנראה, זה לא מה שקרה בניקראגווה. לגבי מצריים וירדן, שוב- תמיכה בממשלה בוודאי תורמת לדיכוי האופוזיציה. אך עד כמה שידוע לי, גם כאן לא מדובר בד"כ באופוזיציה של "כוחות האור". (עם זאת, מעניין לציין דוגמה הפוכה: פרופ' סעד אל דין איברהים, ראש מרכז המחקר המצרי "איבן חאלדון", שהועמד ל"דין" והושלך לכלא על פעילותו בתחום זכויות האזרח. חלק מההאשמות נגדו היו על שהמוסד שבראשו עמד קיבל כספים מארגונים אירופיים. כלומר תמיכה מערבית בגורם אופוזיציוני נאור עלולה לגרום לחיסולו.) לסיכום: הבאת שתי דוגמאות, אחת מלפני זמן רב. האחרת אינה תומכת בטענתך. וגם אילו היו שתי הדוגמאות נכונות עדיין אין לנו כאן "נטייה" להעדפת רודנות על פני נאורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הCIA בגוואטמלה בשנות החמישים, הCIA נגד הפגנות אנטי-מלחמה בשנות השישים, הCIA בפרשת אירן-קונטרס בשנות השמונים, יש כאן איזושהי תבנית, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שארה"ב לא תוחבת את אפה לענייני אחרים. אני רק חולקת על התיזה הגולגרית של "נטייה לתמוך ברודנות מול ליברליזם". כאמור- את עניין גווטמלה לא בדקתי. בניקרגווה שני הצדדים לא היו צדיקים. הפגנות נגד המלחמה- אתה מתכוון להפגנות בארה"ב? אם כך, אז לא מדובר בבחישה בקלחת של מדינה אחרת. (אני לא מצדיקה את ארה"ב ולא מגנה על הCIA אלא רק מנסה להעמיד דברים על דיוקם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא אמרתי את ההיפך. התייחסתי אך ורק למשפט: "[ו]ארה"ב אולי עשתה אז דברים שלא היתה עושה היום." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מה ארה"ב עשתה "היום" (נניח, משנות השמונים ואילך) שתומך במה שליאור אמר? בזמן שחלף מאז שנות ה-50 העליזות נוצרו בוושינגטון כל מנגנוני פיקוח על פעולות חשאיות. ומקרה אוליבר נורת' הוא דוגמה לכך-הוא עשה מה שעשה, אך גם שילם על כך. האמריקנים גם העבירו חוק שאוסר על רצח מנהיגים פוליטיים. (אמנם, לרגל חגיגות בן לאדן בוטל החוק הנ"ל. אבל את זה אפשר להבין, לא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיזה גולגרית נשמע לי מופרז. אסתפק ב'מה שליאור אמר'. כאן יש להדגיש את המילים הספורות אותן קיצצת מדבריי: "הנטייה המערבית להעדיף משטר רודני חשוך *המסוגל לשמור על יצוא זול ולציית לתאגידים*, על-פני משטר ליברלי נאור יותר הדואג לרווחת התושבים, אינה תורמת לאהדת המערב." דהיינו, ארה"ב אינה מואשמת בסדיזם לשמו, או בחיבה נסתרת לכוחות השחור. המניע הכלכלי מאחורי מהלכיה גלוי וברור. יותר מזה, במאמרים המצורפים לעיל מתואר כיצד אילצה קרן המטבע הבינ"ל (גוף אמריקני, להבדיל מהבנק העולמי) את סומליה לעבור למשק ניאו-קלאסי, שמשמעו בין היתר: ביטול סובסידיות למוצרי יסוד, קיצוץ בשירותי בריאות, חינוך ורווחה, הסרת מכסים בפני יבוא תוצרת אמריקנית זולה, הקצאת כ40% מהתקציב להחזר חובות לקרן, וסגירת ענפים משניים במשק לטובת הענף המכניס ביותר. במקרה של סומליה היה זה גידול צאן ליצוא לסעודיה לצרכי הרמדאן. לא משהו שאיזה תאגיד אמריקני צריך להתעניין בו במיוחד. כלומר, לעתים הבחישה האמריקנית בענייני העולם אינה מונעת מאינטרס כלכלי צר, כי אם אולי מרצון כן לטפל באופן מקצועי בכלכלתן של מדינות נחשלות המבקשות תמיכה כספית. גם אם הגישה הקפיטליסטית הקשוחה שקרן המטבע והבנק העולמי כופים על המדינות הלוות לעולם לא תונהג במדינות המערב (תראי לי מדינה באירופה שתסגור את מערכת החינוך ותבטל הסובסידיות לחקלאים), הוגי התכנית הם אנשי מקצוע בתחום הכלכלה שאמורים לדעת מה הם עושים. אילו תכנית ההלוואות היתה מצליחה לפתח את כלכלתה של אחת מעשרות המדינות הלוות מן הבנק העולמי ומקרן המטבע, היה אולי מקום להעלים עין מהזרמת הכספים ישירות למנהיגיהן של רודנויות מושחתות, ולשכבה זעירה של אנשי שלומם. עובדה היא שמאות המיליארדים שהוזרמו לעולם השלישי מאז 1948 רק הביאו אותו ממצב של תת-פיתוח למצב של חוסר תקווה ושיעבוד טוטאלי לחובות. עובדה היא שגם בימינו 16 מיליון איש גוועים ברעב בכל שנה, 800 מיליון איש חיים בתת-תזונה, למיליארד אין מים ראויים לשתיה, וכן הלאה. אין זו עדות למצוקה טכנולוגית - כל האמצעים קיימים מזה עשרות שנים. אין זו עדות למצוקה תקציבית - כדי לאפשר לכל אוכלוסיית העולם לאכול לשובע נדרשת פחות מ2.5% מההוצאה השנתית על סחר בנשק, שהיא פחות מ2% מההוצאה השנתית על סמים, או 55% מההוצאה האמריקנית על דיאטות(1). זוהי חרפה. נוסף על גוואטמלה, ניקרגואה וסומליה ניתן להזכיר גם את "הפיכת קרן המטבע" בניגריה. הפרטים מצוינים באיזור הטקסט הכחול-כהה בלינק שכבר צירפתי (2). בקיצור נמרץ היה שם רודן בשם באבאנגידה שקיבל את דרישות הקרן בתמורה להלוואותיה, תוך דיכוי אלים של האופוזיציה הדמוקרטית המקומית, רצח סטודנטים מפגינים והרס המשק הניגרי. באבאנגידה נמלט מניגריה כשהתחוללה שם הפיכה צבאית, כשברשותו *מיליארדי* דולרים בבנקים שוויצרים. היום באבאנגידה חי כמו קינג עם הכסף (תקדים לסוהארטו), בעוד ניגריה קורסת תחת נטל הסנקציות של קרן המטבע. דומני שסינגפור היתה המדינה היחידה שצפצפה על דרישות הבנק העולמי, וכלכלתה זינקה פלאים בהתאמה. יתכן שאני מבלבל בינה לבין מלזיה. מטבע הדברים נשפכו על נושאים אלה נהרות של מילים, ובאמת קצרה היריעה. אדגיש טענה אחת החוזרת ונשנית בקשר לכשלון הצורם של הבנק העולמי וקרן המטבע (לפחות אם לשפוט אותן ביחס למטרותיהן המוצהרות, כוונות נסתרות זה ערן, בדלת ממול). ברגע שאתה שופך מיליארדי דולרים על רודן פישר לצורך הקמת פרויקטים כלכליים גרנדיוזיים, מתוך ציפייה שעם הזמן ההון יחלחל גם להמונים הרעבים, אתה רק מזמין את השואה הכלכלית הצפויה. בשורה התחתונה הכסף נגמר/נמעל וההמון הרעב נשאר מאחור לשלם את החוב. פרויקט מיקרוקרדיט שהזכרתי לעיל יוצא בדיוק מהגישה ההפוכה - ללכת דווקא למשפחות העניות ביותר ולתת להן הלוואות זעומות לצורך הקמת עסקים פרטיים זעירים. רק לאחר שמוחזרת הלוואה זעומה אחת, מאושרת לבעל העסק הטרי הלוואה מעט גדולה יותר לצורך הרחבת העסק, וכן הלאה. התכנית הוכיחה עצמה בבנגלדש כאשר נוסתה על מיליון משפחות. כיום נעשה ניסיון להכניס מאה מיליון מהמשפחות העניות ביותר ברחבי העולם לתכנית עד שנת 2005. לעדכונים ניתן להיכנס לאתר. אגב, להלן התשובה שקיבלתי מהלינק שצירפת בענייני ניקרגואה: Our Search Engine encountered a problem with your query. Please check that you have entered a query. אולי זה משהו אצלי. בפרט באשר לרעב: http://www.osearth.com/resources/wwwproject/what01.s... (ניתן להגיע לשם גם ממוסד המשחק העולמי שצירפתי לעיל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, משהו מוזר קרה ללינק. הנה הוא שוב, מועתק אות אות: זהו, בדקתי והוא עובד. אוקיי, עכשיו אני מבינה טוב יותר מה שאתה טוען. קודם היה שם ערבוב בין מדיניות ארה"ב כפי שהתבטאה בפעילות ה-CIA, לבין עניין קרן המטבע. כמו שאמרת, יש בעייה עם הגישה הקפיטליסטית הקשוחה של הקרן. אך נראה מהדוגמאות שהבאת שהבעייה החמורה יותר היא הרודנים שגונבים את כספי הסיוע לעצמם. למה המקומיים כועסים על ה"מערב" שנתן כסף, גם אם בתנאים לא סימפטיים, ובלי השגחה מספקת לאן הכסף הולך; למה הם לא כועסים קודם כל על אותו רודן שגנב מהם? לפני כמה ימים ראיתי ראיון עם פקיסטני עשיר ומשכיל, שחזר גם הוא על האשמה זו- המערב נתן כסף, והשליטים גנבו אותו. לא שמעתי שם אף מלת בקורת על השליטים. עוד ראיתי ראיונות עם צעירים פקיסטנים עשירים ומשכילים, ועם צעירות סעודיות עשירות ומשכילות (ובג'ינס!). הם תמכו בבן לאדן בכל פה. בשבילם הוא גיבור שקורא תגר על המערב. למה אנשים כאלה, שלא סובלים ממחסור כלכלי, שונאים את המערב? מתוך הזדהות עם בני עמם העניים? ספק רב. כנ"ל- צעירים מוסלמים שנולדו וגדלו בבריטניה, והסבירו בטלויזיה שהם נוסעים לסייע לטליבן כי זו חובתם כמוסלמים. ליאור, יש הרבה בטענות שלך נגד קרן המטבע. אבל לטעון שהכול עניין של כלכלה ולהתעלם מהאלמנט האיסלמי החזק שמופיע בדברי כל המרואיינים שראיתי, זה לנסות להכניס את המציאות המורכבת לתבנית מוכנה מראש, שלא לגמרי מתאימה לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הבעיה החמורה במדיניות הבנק העולמי והקרן (להלן - הבנקרן 1) היא שהיא לא עובדת. יותר מזה, היא גורמת להרס הכלכלות אותן נועדה לפתח. כלומר, גנרל הגון שציית כמו טטאלה לכל הוראות הבנקרן במרוצת היובל האחרון, המיט על ארצו ועל תושביו שואה כלכלית. אם פה ושם איזה גנרל לא מסתפק במעילות קטנות ובורח עם כל הקופה, זה אמנם לא נעים לבנק או לתושבים שפרי עמלם משועבד להחזר החובות, אבל אין זו הבעיה החמורה יותר. ב. את שוב מציגה את טענותיי המפורשות בצורה משונה, ואז ממהרת לשלול דברים שלא אמרתי. יש פונדמנטליזם איסלמי. הוא קיים. הוא רצחני. הוא עיוור. הוא מצטלם נהדר בטלויזיה. הוא לא הזרם הדומיננטי באיסלאם. העובדה שהבחורים שראית לא לבושים לפי כללי הצניעות רק מחזקת את הטענה כי גישתם זרה לזרם המקובל באיסלאם, בדומה לאותם לאומנים אצלנו המזהים את יהדותם עם נכונותם להילחם למען המולדת. לא טענתי שהכל עניין של כלכלה. האם כל מוסלמי ששונא את המערב הוא פונדמנטליסט? לא. פלאח מצרי עשוי לתעב את אמריקה כמו עמיתו ההודי או הברזילאי. לא נדרשים שינויים רבים בעלילתו הפלקטית של 'זה קורה במצרים עכשיו' כדי להעבירו לסין, לניגריה, או לכל מדינת עולם שלישי אחרת. כזכור, יזהר הציג מודל לפיו העולם האיסלאמי יצא למלחמה בעולם המערבי. מודל זה נשען על מספר טענות בהן הטלתי ספק. לאחר שהבדלתי בין האיסלאם בכללותו לבין הפונדמנטליזם, ייחסתי את המגמה האנטי-אמריקנית הגואה לכלל העולם השלישי ללא הבדל דת וגזע, ותירצתי אותה בעוני והבורות האיומים המושלים בכיפה הדרומית. אגב, אין לי ספק שהשלטון בניקרגואה מעולם לא היה מופת למשטר דמוקרטי נאור. עם זאת, תסכימי איתי שספריית הקונגרס האמריקני אינה המקור האוביקטיבי ביותר שניתן למצוא למעלליו של משטר נגדו יצאה אמריקה למלחמה. בל נשכח כיצד תיארה בריטניה הנאורה את האופוזיציה לשלטון השאח הפרסי בן-חסותה. 1 - המינוח 'בנקרן' לא מוצלח כיוון שהוא יוצר זהות בין שני גופים נבדלים עם אינטרסים שונים בתכלית, כפי שכמדומני הזכיר ערן באחרונה. כיוון שלא נכנסנו לדיון בניגודי אינטרסים אלה, ארשה לעצמי לקצרר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נפריד בין הבעיות באפריקה וענין האיסלם. הבעיות באפריקה אכן נובעות בחלקן מהניצול הכלכלי הקולוניאליסטי. אבל רק בחלקן. עיקר הבעיה היא שהאירופאים הם שקבעו את הגבולות. תראה את הקווים הישרים האלה במפה, הם לקחו סרגל והעבירו קווים בלי להתחשב בהרכב האוכלוסיה. כך מצאו עצמם שבטים יריבים בתוך "אומה" מודרנית אחת. ושבטים כמובן גם נחצו ע"י גבולות. המאבקים באפריקה הם ברובם שבטיים- ויש לציין כאן ש"שבט" זה עם- מדובר לעתים על מליונים רבים של בני אדם, עם שפה ותרבות נפרדות משל הקבוצות האחרות. כשמישהו בן שבט א עולה לשלטון, השבטים האחרים מתנגדים לו. כך פורצות שם מלחמות אזרחים תכופות שהורסות את היבשת. במלים אחרות- עוד לפני שהגענו לצרות הכלכליות, עצם דגם המדינה המערבית שיובא לאפריקה פשוט לא מתאים למצב בשטח, והוא הבעייה הבסיסית, לדעתי. בדקתי את עניין סומליה, לא אצטט פה לינק כי הוא שוב מאותו מקור. (ועוד אחד- של ה-CIA) לפי מה שכתוב שם הרפורמות הכלכליות יושמו במהלך שנות ה-80 וישומן הושלם בערך ב-1990. אך בדיוק אז פרצה עוד מלחמת אזרחים, שעדיין נמשכת, והיא שהרסה את הכלכלה. ואגב מהימנות מקורות- אלה שאתה הבאת היו של גופים סוציאליסטיים שנוטים להאשים את ארה"ב בכל רעה חולה (ולפעמים הם אכן צודקים); ושל המלומדת האפריקאית, כאשר שוב- נטיית אנשי האקדמיה של העולם השלישי היא להאשים אך ורק את המערב. האמת כנראה מורכבת משתי הגרסאות האלה, ועוד כמה. ויש גם את עניין אסונות הטבע- שטפונות ענק ב-1997, ושנים רצופות של בצורת בזמנים אחרים. ומגפת האיידס שהורסת את מזרח היבשת באין מעצור. לגבי האיסלם- נראה לי שיזהר ואתה מיציתם את הנושא יפה ביניכם. אני עדיין נוטה לקבל את דעתו באופן כללי. אך כאמור אין לי מה להוסיף על מה שכבר נאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת יש לי מה להוסיף- בעיית החוב הכלכלי של מדינות העולם השלישי חשובה מאוד! אנא אל תערבבו בין בעיית הגלובליזציה לבין בעיית הטרור האיסלמי כי זה רק יזיק לעניין האפריקאי. ואת זה אני אומרת מעומק הלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מדינות אמריקה הלטינית ואפריקה מצויות באותו ברוך לכל דבר ועניין. כנ"ל לגבי הודו, סין, פקיסטן, ושאר מדינות העולם השלישי באסיה, אשר לא נגזרו בסרגל. לסוגיית המקורות - אין מניעה לצטט את ספריית הקונגרס, פשוט יש לזכור כי המקור הוא ממשלתי אמריקני. מבין המקורות שציינתי, רק אלה מקטגוריה (1) עשויות, אולי, להתאים לתיאורך. אני מציע לך לעיין גם באחרים. בצורת, שטפונות ומגיפות אינן הסיבה למצוקת העולם השלישי, כי אם אינדיקציה לחוסר היציבות של אותן מדינות, שהוא בין היתר תולדה של הכלכלה הניאו-קלאסית. כשהמשק כולו מבוסס על יצוא כבשים לסעודיה, כל שינוי בתנאים - מגיפה בצאן, פסק הלכה צמחוני, עליה במחירי המרעה - עשוי למוטט אותו. ארה"ב מסוגלת להקצות טריליוני דולרים להתמודדות עם רעידות אדמה, סופות הוריקן או פיגועי טרור קטסטרופליים. מדינות נחשלות פשוט קורסות. הדיון עם יזהר עובדתי במהותו, לכן בטרם נפטיר 'איש באמונתו יחיה', מוטב לדון בעובדות העשויות להכריע לכאן או לכאן. אם יש לך (או למכפישי האיסלאם האחרים שהשמיעו קולם עד כה) מה לתרום לדיון, אני כאן. (הממם, אם השביתה תימשך אצטרך למצוא לעצמי חיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מברך אתכם על הויכוח הער בנושא "אמריקה והעולם השלישי". באשר לתרומתי הצנועה לדיון: דוקא הגישה ה"אנטי אמריקנית", אשר מטיחה האשמות קשות בארה"ב וטוענת שמדיניותה הבלתי מוסרית דירדרה את מדינות העולם השלישי למדמנה של עוני ורעב, דוקא היא עשויה לחזק עוד יותר את טיעוני המאמר שלי. אמריקה פעלה הרבה יותר במדינות דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה מאשר במדינות מוסלמיות. העוולות שהיא גרמה - לשיטתך ולשיטתם של אנשי שמאל בעולם כולו - כוונו בעיקר נגד נוצרים ובני אמונות שונות, ופחות נגד מוסלמים. השנאה נגד ארה"ב גדולה בדרום אמריקה לא פחות מאשר במצרים ובפקיסטן. ובכל זאת, היחידים אשר מממשים את השנאה הזו ומתרגמים אותה למעשי אלימות מפלצתיים הם המוסלמים. למה? מדוע דוקא הם? עד כה לא הצלחת להסביר זאת באופן שיסתור את דברי. באיסלאם של ימינו קיימים מרכיבים אשר גוררים את מאמיניו למחוזות של אלימות קשה (ובן-לאדן לא התחיל את זה, הוא רק שכלל...). כל ההוכחות השונות שאתה מביא בנוגע למקורותיה המוצדקים לכאורה של השנאה לאמריקה לא מסבירים מדוע דוקא המוסלמים יוצאים נגדה בפועל. אל תשכח: בן-לאדן יוצא, בין היתר, נגד הנוכחות של חיילים אמריקנים על אדמת סעודיה הקדושה. לשיטתו זהו חילול הקודש. זהו סוג של טיעון שאף שונא-אמריקה בניקרגואה או בהונדורס לא יכול לייצר. ודבר אחרון: במאמרי כתבתי שצריך לצאת מתוך הנחה שלבן- לאדן יש נשק גרעיני. הדברים נכונים היום שבעתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצדק עמך. העובדה שעד כדי הפגנות אנטי-WTO סוערות, כל הפעילות האלימה (והטרוריסטית בפרט) ניכרת מן העבר האיסלאמי, מעידה על יחודיות הפונדמנטליזם האיסלאמי. נכונות מטורפת דומה לרצוח חפים מפשע על רקע פוליטי התגלתה כמדומני בעת האחרונה רק במתקפת הסארין ברכבת התחתית ביפן. בזאת איננו חלוקים. בבחינה זו מדמנת העולם השלישי אינה אלא רקע לרצחנות הפונדמנטליסטית, ולא גורם בלעדי לה. עודני סבור כי הפונדמנטליזם הוא זרם משני באיסלאם, המצוי היום בסימן ירידה, גם אם קשה לצאת בהצהרה מעין זו חודשיים אחרי נפילת התאומים. הראיון האחרון עם חתאמי משמעותי ומהימן כאינדיקציה למגמות העכשוויות בעולם האיסלאמי, יותר מהצהרותיו האחרונות של השייח' פדלאלה בגנות הטליבאן, שיתכן כי נועדו להסיט את האש מן החיזבאללה ותו לא. סבורני כי בן-לאדן אינו מחזיק בנשק גרעיני. ודאי גם אתה מקווה לטעות בהנחתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדר נא מהו הפונדמנטליזם האיסלמי. זו לא נצחנות: אני באמת לא בטוח. כדי שהכיוון שלך יהיה מבוסס, צריך שמצד אחד, הטרור יהיה מאפיין של הפונדמנטליזם האיסלמי (מאפיין שלא חייב להיות הכרחי, אבל שנובע מהבדל בין הפונדמנטליזם לשאר האיסלם), ומצד שני שלא כל מוסלמי בעולם שעוסק בטרור יזכה *מתוקף כך* לתעודת פונדמנטליסט - שהרי אז זה מחזק את התזה של יזהר מזרחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Definitions ain't my cup of tea, but I might suggest to regard any terrorist who identifies himself as a muslim in his actions, as a fundamentalist. On the other hand, if he belongs to a secular organization (like the 'popular front') and just happens to be a muslim, then he's a terrorist period.
Good enough? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני רוצה להתערב, נכון למשפט זה, בדיון שהתפתח כאן, גם מכיוון שליאור מייצג את העמדה שלי בצורה מצוינת ומדויקת למדי, אך ברצוני להתייחס לקישור שסיפקת. הוא חלקי ביותר, והאמינות שלו מפוקפקת. אני אומר זאת בשל שני טעמים עיקריים: 1. הוא חובר בידי הממשל הפדרלי, צד פעיל ובעל אינטרסים להסתיר ולהדגיש גוונים מסוימים בסכסוך. 2. בחיפושים שלי במסמך לא הוזכרה אף לא פעם אחת ההרשעה של ארה"ב בידי בית הדין הבינלאומי לצדק בעניין זה. צירוף מקרים? כמובן, יכול להיות שפשוט לא מצאתי; אם תמצאי, אשמח להתעדכן. אני מוכן לספק קישורים רבים למבט אלטרנטיבי על העניין, והייתי ממליץ לך לא לפסול אותו בהתבסס על קישור אחד, משום שזה נושא שכמעט ואינו שנוי במחלוקת - הוא עמד במבחנים משפטיים קפדניים בהצלחה רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שידי ארה''ב נקיות בכל הנוגע לניקרגווה. רק לא קיבלתי שהם התערבו לטובת ''הרעים'' נגד ''הטובים''. אני חושבת שבסיפור ההוא לא היו טובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאני חושב שבאף סיפור אין ''רעים'' או ''טובים'', אני מסכים אתך במאת האחוזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי על המאמרים שצירפת והגעתי (שוב) למסקנה ישנה: המהפכה האנרכיסטית תתחיל כאשר הם ימצאו משהו שיודע איך לכתוב מאמר באינטרנט שגם אפשר לקרוא. רמזים למתחילים: 1. הרקע יהיה לבן, או לפחות בהיר מאד. 2. הכתב יהיה בשחור, או צבע כהה אחר. 3. במידת האפשר יש להקפיד על צבע אחיד. 4. גם גודל אות אחיד יעזור (פרט לקטעים קצרים שמבקשים להדגיש) 5. סגנון אות מעובה או נטוי ישמש אך ורק למשפטים קצרים שמבקשים להפריד מהשאר. 6. הטקסט יחולק לפסקאות קצרות של כ6 שורות כל אחת. 7. בין הפסקאות (ולא בתוכן) תהיה שורת רווח. 8. רקע שחור וכתב אדום (או להפך) לא מוסיף אמינות או קריאות למאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שגם הרפורמה העיצובית הנדרשת לא תוכל להביא לאנרכיה. דומני כי האתרים בקטיגוריות 2,3 אינם מפגעים פונטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה האתר של מכסחי המודעות (Adbusters) מרשים בעיצובו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המהפכה האנרכיסטית תתחיל כשהם יפילו את הרשת, על כל צבעיה ופונטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליאור, האם יש בידך את הרשימה המלאה של מדינות בהן שולט היום רודן בחסות ארה"ב (או המערב), ואשר אינו מקובל על רוב בני עמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשימה חלקית ולא מפורטת של התערבות צבאית של ארה"ב במדינות זרות במאה השנים האחרונות: אני מחפש עבורך רשימה נוכחית, עם פירוט רב יותר (למרות שכל אחד מהמקרים המצוינים ברשימה זו יש כמות גדולה של מידע באתרי תקשורת אלטרנטיביים, ש-ZMag הוא אחד הטובים והמקיפים שבהם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יהודים חיים במיעוט בארצות נכר כי הם מעדיפים להתעלק על כלכלות מצליחות, במקום לקיים את הכלכלה הזאת מעבודת כפיהם." הוכחות עובדתיות: יהודים בארצות במשבר כלכלי או בכלל (ברה"מ לשעבר, אתיופיה) מעדיפים לבוא לישראל על פני השארותם במקומם. חברות היי-טק ישראליות נוצרות במטרה להמכר למרבה במחיר (שיבוא תמיד מחו"ל), ולא כדי להתקיים כחברה עצמאית לאורך זמן. ישראלים שיורדים מהארץ עושים זאת פעמים רבות כדי "לעשות מכה" - כלומר, לנצל את הכלכלה המצליחה של מדינה זרה, ולעשות כסף על חשבונם של אזרחי המדינה אליה הם מהגרים. --- גזעני? נסיבתי? לא מדוייק? נכון. אבל גם הטענה שלך לגבי המוסלמים (כמו גם ההוכחה בדמות כתבת טלוויזיה מגמתית במדינה לא-חופשית בעליל) היא כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה, מהגר טורקי שבא לגרמניה כי הוא רוצה לעשות מכה או עובד ניגרי בא לישראל כי הוא מרויח פי - 10 אלה עושים זאת על חשבון כלכלתם של גרמני או ישראל? מה הם לא עובדים ותורמים לכלכלת אותן מדינות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |