בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 11/03/07 11:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
3 השני, אם תתעקש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקלאסיקות שלי: נורסטריליה - ק. סמית' מגונן; עולם של פטאאבים; עולם טבעת - ל. ניבן עיר - ק. סימאק קץ הילדות - א.ס. קלארק חולית - פ. הרברט מדריך הטרמפיסט לגלקסיה - ד. אדאמס זצ"ל מהחדשים יותר התלהבתי מ Snowcrash של ניל סטיפנסון שאני מתפלא על שלא תורגםhttp://project.cyberpunk.ru/idb/snowcrash.html והמשכוכית של קוני וויליס. אבל עיקר חוזקו של הז'אנר תמיד היה בסיפורים הקצרים והבינוניים (נובלות). אולי משום שקשה היה לסופרים החנונים להוציא דמויות בעלות עומק מתחת עטם. אפשר היה, ובטח נכתב, מאמר נוקב על הצגת דמות האישה במד"ב, מז'ול ורן ועד היינלין. לא מעט סיפורים קצרים יפהפיים הפכו לספרים טרחניים, ולכן קראתי את המשחק לראשונה בחשש, כי הסיפור הקצר הוא בעצם הספוילר האולטימטיבי, אבל חששותי נתבדו. המשחק של אנדר הוא אחד היוצאים מהכלל. סיפור קצר חזק שקיבל את כל העומק והרוחב הנחוצים כשהפך לספר ואח"כ גם לסידרה. לא ברור לי הנסיון להשוות בין סידרת אנדר (ופיטר!) לסידרת הארי הארי. האחת מד"ב והשניה פנטזיה, האחת למבוגרים והשניה לנוער, האחת חובקת עולמות והשניה מסתגרת בין כתלי בית הספר. האחת עוסקת בפוליטיקה, מלחמה ושלום, חברת ילדים ומה לא, והשניה מתמקדת כולה בכמה המבוגרים לא מבינים את הצעירים. ראולינג לקחה כמעט כל מוטיב פנטסיה ומיתולוגיה אפשרי (חסרים רק גמד ואלף) לעסה אותו והפכה אותו לקלישאה. מכולן הכי הפריעו לי הפיכת "זה שלא אומרים את שמו" שהיה כה אותנטי בשר הטבעות לקלישאה, והזנית החד קרן (כאילו דה, ברור שהרמיוני בתולה). ההמצאות היחידות בספריה הם כמה גדג'טים (ינשופי דואר, סוכריות בכל הטעמים). ואכן, הדמות של נוויל לונגבוטום. לטעמי ההשוואה המתבקשת היא בין סדרת מלחמת הכוכבים לסדרת הארי פוטר, וגם השוואה זו אינה עושה חסד עם ראולינג. להלן התקציר- הילד היתום המסומן אשר גר בפינה נידחת ויוצא ממנה למסע מופלא, שהטוב והרע נלחמים על נפשו, לויטציה, אבירי הג'די שאינם נפרדים מחרב האור שלהם מול הקוסמים והמטות שלהם (המוחזקים בסרטים בדיוק באותה זוית של זקפה), יודה מול ההוא עם הזקן הלבן, צ'ובקה מול הגריד, קוידיץ' מול מרוץ החלליות, אובי ואן מול האסיר מאזקבאן כתחליף האב. C3PO ו R2D2 מול הרמיוני והג'ינג'י. אפילו סידרת מלחמת הכוכבים מספרת סיפור יותר שלם - אנאקין כהבטחה שהתקלקלה, אובי ואן שמכפר בבגרותו השקולה על נמהרותו כצעיר, הטוב והרע כשני הצדדים של הכוח. לא הייתי מהמר שראולינג שאלה ישירות מהמשחק, או בכלל קראה את הספר. מוטיב הילד המסומן (אצלה הוא ממש מסומן כמו בקר!) הוא ותיק ועמוק בפנטזיה. לפי גילה היא בטח קראה את אלריק. הייתי מהמר גם על השפעות מסטאר טרק המקורי. הדמנטורים הזכירו לי יותר מכל את מפלצת המלח מסטאר טרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי קצת מוזר שאתה פוסל מראש את ההתעסקויות (שקיימות) ב"פוליטיקה, מלחמה ושלום" גם בהארי פוטר. ה"הסתגרות בין כותלי בית הספר" רחוקה מלומר שכל מה שקורה שם רלוונטי רק לבתי ספר. וחדי קרן מופיעים טיפה בספר הראשון, וזהו. זו הזנייה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיסוק בפוליטיקה בסדרת הארי פוטר הוא ברמת הקוראים להם מכוון הספר (נוער). לא חושב שיש מקום להשוות לסדרת אנדר (וההגמון) או חולית או ניסוי דוסאדי. אפשר להשוות לסדרת מלחמת הכוכבים המכוונת אף היא לבני תשחורת. וכמו שכתבתי, לטעמי אפילו היא עדיפה על הארי פוטר. לענין ההסתגרות בין כתלי בית הספר - אם כבר חניכות ומסעו של הגיבור (הפיזי מקביל לרגשי) מילדות לבגרות, אז שיסתובב קצת. החלקים היותר מענינים עבורי בכל תקופות לימודיו של פוטר היו הגיחות ליער. הזניית החד קרן (מסורתית- יצור מיתולוגי פלאי המתגלה למתי מעט בעתים חריגות בחייהם) היא שהוא מופיע בספר בלי המשמעות המסורתית שלו. הנה ילדים- תראו חד קרן. הנה ילדים - תראו דרקון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה "המשמעות המסורתית" שאתה מעוניין בה, ולמה לדבוק בה לא יוצר קלישאה? וטוב לראות שנסוגת מ"השניה מתמקדת כולה בכמה המבוגרים לא מבינים את הצעירים" אל "העיסוק בפוליטיקה בסדרת הארי פוטר הוא ברמת הקוראים להם מכוון הספר". עוד שלוש-ארבע הודעות ותסכים שהארי פוטר הוא הדבר הגאוני ביותר אי פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לא לפגוע בטעם הטוב (שלי) ניתן להשתמש בסמלים חזקים כמו החד קרן או באופים המסורתי שהתגבש לאורך מאות שנים של מיתולוגיה ועוד כמה עשרות שנים של פנטסיה, או עם איזשהו מגע אישי המוסיף לדמות המסורתית איזה טויסט ולא גורע ממנה. הגן חיות שראולינג מייצרת לא מכבד את הדמויות שלהן (דרקון - אז שיהיה חכם, או לפחות שיעשה משהו. חד קרן - אז שיהיה טהור באופן שתורם לעלילה וגיבוריה). גיבורי הסיפור והקורא נחשפים לכל כך הרבה יצורים קסומים, אבל לא מתוודעים להם באמת. הסופרת לא הקדישה להם מקום רגשי, הם רק מוצגים בתערוכה. זה לא שהגריד יגיד - היום אנחנו בשיעור הרביעי שלנו על הגריפון ונלמד על חיי המשפחה שלו. הגריד תמיד אומר - "תראו מה הבאתי לכם הפעם" כאילו לכל יצור מוקדש שיעור בודד. וזה לא שהיא כותבת בחסכנות, הרי את הרבה מאות העמודים של כל ספר לא ממלאת עלילה פתלתלה אלא בעיקר תאורים. תאורי טבע ונוף, תאורי מלבוש והבעות פנים, ובעיקר תיעוד מדוקדק של מעשיהם של הגיבור וחבורתו. אז זהו. ולסיפא של דבריך: אני מסכים שהארי פוטר הוא *מוצר* גאוני. סיפור ? בינוני מינוס. כשהייתי בגיל המטרה של הסידרה קראתי ז'ול ורן. הגיבורים שלו היו משימתיים להחריד ולא היו להם חיים בגלל זה, אבל הוא ידע לבנות סיפור. אולי אני משוחד בכל סיפורי הפנטסיה שכתבו אחרים טוב ממנה, ואם הארי היה ספר הפנטסיה הראשון שלי הייתי חושב אחרת, אבל אני לא יכול לפרוק מעלי את המטען התרבותי שלי כדי לסמלץ את עצמי הצעיר. אני חושב שהיא כותבת בינונית. חרב השאול שולתתתת!!!!1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפא של דברי היה כמובן בהומור; ניסיתי לרמוז שביצעת נסיגה גדולה למדי מהעמדה הנחרצת הראשונית שלך, ודי לי בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משכוכית זה לא מד''ב אלא אם אתה חושב שהתאור של החברה בה עובדת הגיבורה הוא דמיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשכוכית מד"ב סוציולוגי. כמו ש 1984 הוא מד"ב. הרעיון המרכזי בספר הוא רעיון מד"בי בכך שאם היה נכון ניתן היה לערוך בו ניסויים (כן, אני יודע, סוציולוגיה, גם כן מדע). לטעמי דווקא המסע בזמן לאנגליה של מגפת הדבר לא היה מד"ב. דרמה תקופתית עם נוסעים בזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מד"בי ברעיון שבספר? החברה שבו היא בדיוק החברה שלנו, רק עם כמה שגעונות חולפים "מודבקים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של המשכוכית של האופנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מד"בי כאן? זה מד"בי כמו הרעיון של טולסטוי על מהות ההיסטוריה ב"מלחמה ושלום" (שדי דומה, אם חושבים על זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשכוכית לגמרי מד"בי! ספר קצרצר ותמציתי של קוני ויליס - אין יותר מד"ב ופנטזיה מזה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... לא. אני מסכים שזה ספר נחמד מאוד, אבל לא מד''בי. לא כל מה שויליס כותבת הוא מד''ב. אפילו על ''מעבר'' קשה לי לומר שהוא מד''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסת לגמרי את התגובה שלי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. אבל לזכותי ייאמר ש''מלבד הכלב'' נראה לי קצרצר מדי ותמציתי מדי. מצדי שהיה נמשך עוד חמש מאות עמודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד 500 עמודים של "היה נדמה לי שהיא רוצה להגיד לי משהו, אבל בדיוק המשוט נפל למים ונכנסנו לאכול ארוחת ארבע?" ...אוחחח. אני חושבת שהיא אחת הסופרות הפטפטניות ביותר עלי אדמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון! היא נהדרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחפש לקנות את "משכוכית" בעברית, מסתבר שאין להשיגו. אם מישהו בא לו למכור, הוא\היא יודעים איך להתקשר איתי (בתודה וכולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא שווה לך 110 ש"ח תוכל לנסות כאן: http://www.booksefer.com/catalog.php?id=22841 (אני כותב "לנסות" כי מנסיוני לא כל הספרים שהם מפרסמים באמת ניתנים לקניה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה, תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? עד לפני שנים מספר הייתי רואה אותו ב-30 שקל בספריות משומשים. כדאי אולי לנסות קודם בחנויות הגדולות של יד שנייה שמחזיקות מבחר מד"ב (קדמת עדן, תגא ודומותיהן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגא ניסיתי. האתר שלהם אין כלום. מצאתי מוכר ב150. מה לא עושים בשביל מתנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עדיין לא נכנסת לטרנסאקציה, תתקשר קודם לקובי מקדמת עדן ותשאל.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הטיפ, אבל מאוחר מידי:(. אזכור זאת להבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף מישהו זוכר את מפלצת המלח האגדית מסטאר טרק! קלאסיקה של פרק מפחיד ומשובח (טוב, נו, מפחיד בגיל בו צפיתי בו לראשונה...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק הפרק המפחיד ביותר בסדרה. יותר טוב להצטמרר בזכרונות הפחד הראשוני ההוא מאשר לראות שוב את הפרק היום ולהתגלגל מצחוק. ואם כבר - זוכר את Moon Base Alfa ? גם שם היו הרבה מפלצות מפחידות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |