בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 10/03/07 19:53
לחן עממי רוסי בהקדשה אישית 435278
זה נכון, באותו אופן בערך שהשכר הגבוה של מהנדסי תוכנה הוא תוצאה כמעט ישירה (בהינתן טבע האדם המקומי) של התערבות אנטי-קפיטליסטית של המחוקק בשוק העבודה - התקנות שמעניקות אשרות עבודה לעובדי-כפיים ועובדים זרים לא מקצועיים, ולעומת זאת לא מעניקות אשרות עבודה למהנדסי תוכנה מהודו, סין או טורקיה, למרות הדרישה הגבוהה בשוק.
אם השכר של עובדים לא מקצועיים היה משקף את ההיצע והביקוש בגבולות השוק המקומי, אני מניח שגם תנאיהם של עובדי השמירה היו מושפעים מכך.
לחן עממי רוסי בהקדשה אישית 435755
אני מסכים עם הפסקה השנייה. באשר לראשונה, אני לא בטוח שבאמת מעסיקי ההייטק בארץ רוצים מהנדסי תוכנה מהודו, סין וטורקיה, אבל לא משנה, בפריציפ אתה צודק. מה שלא ברור לי בתגובתך הוא מהי בדיוק ההתערבות האנטי-קפיטליסטית? זה שמאשרים יבוא זרים בעבודות הלא-מקצועיות? זה שלא מאשרים יבוא זרים בעבודות המקצועיות? אני לא בטוח שלקפיטליסטים יש תשובת בית-ספר לשאלה עד כמה חופש הסחר צריך לחצות את גבולות המדינה, כך שאני לא רואה כאן נגיעה ישירה לדיון. בכל אופן, אם הייטקיסט יאמר שמשיקולי שוקחופשי טוב שמאפשרים יבוא עובדים לא-מקצועיים, אבל טוב שלא מאפשרים יבוא מהנדסים, אז אני אסכים שהוא צבוע.
לחן עממי רוסי בהקדשה אישית 435818
אני בטוח שהם רוצים, משום שחברות גדולות שיכולות מקימות מרכזי פיתוח באיזורים נחשלים... וכן, ישראל היא אולי מעצמת היי-טק שחברות זרות משקיעות בה, אבל מעניין למה... אולי משום שהמשכורות המשולמות כאן נמוכות יותר מבארצות הברית.

באשר לחוקי העבודה, חוק עשרת החודשים הינו מטופש, חסר כל היגיון ולמעשה פוגע בתנאי העובד.

עובד צריך לקבל מן הרגע הראשון לעבודתו את כל שאר ההטבות המגיעות לאחר עשרה חודשים.
ובהטבות שנתיות, כמו פיצויי פיטורין, יחסית למס' חודשי עבודתו. במשכורות מינימום מדובר בכ-‏250 ש"ח. אף בעל עסק לא יתמוטט מזה...
לחן עממי רוסי בהקדשה אישית 435869
לא יודע. לדעתי זה פחות חשוב מה הקפיטליסט חושב בעולם האידאות או האם הוא צבוע, ויותר חשוב מה המדינה עושה בפועל. כשאתה כותב על ''התערבות אנטי-קפיטליסטית של המחוקק בשוק העבודה'' צריך לקחת בחשבון שכל מבנה שוק העבודה נקבע ע''י המחוקק. המצב אינו של התערבות ספורדית ופתאומית של המחוקק בשוק חופשי, אלא של ניסיון שלו ליצור התאמה בין דרישות הכלכלה והחברה לבין מערכת החוקים והתקנות שקיימת כל הזמן.
לחן עממי רוסי בהקדשה אישית 435987
גם עם זה אני מסכים; אבל אם כך, בוודאי שאין מקום להאשים את "הקפיטליזם" בפיטורים לאחר עשרה חודשים.
לחן עממי רוסי בהקדשה אישית 435990
אבל צריך להאשים מישהו. אני חושב שהקפיטליזם הוא מועמד מצוין. הטענה של השומר בתגובה 434956 לא התייחסה למערכת החוק, אלא למערכת הנורמות. הוא כותב: "ישנו קשר הדוק ובלתי נפרד בין כלכלה לבין חברה". אתה בחרת לבודד את החוק הספציפי ולבחון את השפעתו בהנחת "טבע האדם המקומי". בעיניי זאת מתודולוגיה בעייתית מאחר ואותו "טבע האדם המקומי" קשור למערכת רחבה של חוקים ונורמות חברתיות.
לחן עממי רוסי בהקדשה אישית 436021
אצלך הקפיטליזם הוא תמיד מועמד מצוין, בלי קשר לעובדות.
לחן עממי רוסי בהקדשה אישית 436016
מה שאתה יכול לראות בשוק העבודה הישראלי הוא פער גדל והולך בין החקיקה, שהיא סיכום יחס המדינה במהלך עשרות שנים, לבין השקפת עולמה של הממשלה והכנסת בשנים האחרונות. הממשלה אינה אוכפת את החוקים שהכנסת חוקקה. אי האכיפה איננה תולדה של חוסר אונים או תפקוד לקוי. אי האכיפה היא החלטה מודעת של השלטון בישראל -כנסת, ממשלה ובתי המישפט. תקני הפיקוח מכריזים בקול רם שהמדיניות של הממשלה היא לא לפקח. בתי דין לעבודה עושים פלסתר מחוק הלנת שכר וכו'.
לחן עממי רוסי בהקדשה אישית 436048
אתה צודק במידה מסוימת, אבל אתה צריך לזכור שזה לא התחום היחיד שבו אין פיקוח. אין פיקוח ואכיפה אפקטיביים כמעט בשום תחום במדינה, מעברות בניה דרך כריית חולות, שמירת איכות הסביבה, חוקי הגנת הצרכן, התברואה וגביית המסים, ועד התפקוד העלוב של ההוצאה לפועל. המדינה אינה מתאמצת לאכוף אף חוק (גם כאשר הוא תואם את השקפת העולם של הממשלה), והתחום הזה הוא (גם) מקרה פרטי של ההתיחסות הזו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים