בתשובה לאסף ברטוב, 14/11/01 12:29
פעם אחרונה בקשר לנושא הזה 43529
אין שום עניין עקרוני או מהותי בעניין חיסור הרווח הזניח בין נקודה למילה,זו עצלות בלבד- הנה, אני יכול. ומה בכך?
אם לא קראת,על מה אתה מנהל דיון?
צעדאחדקדימה 43561
מוצאתחןבעיניהעצלותנמבורכתשלךעדכדיכךשהחלטתילקחתאותהצעדאחדקדימה
מישלאמוכןלהתאמץכדילהביןאתהפשרהעמוקשלדברימפסידואיננימוכןלהקלעליולמהליאנילאחייבלוכלום
הנהנולדלנובהסחהדעתעודמשורר
פעם אחרונה בקשר לנושא הזה 43567
אבל אשר - זה שהרווח הוא זניח זאת בדיוק הנקודה: דהיינו ללא תוספת גדולה של מרחב, לאפשר הקבצות למילים, המקלות בהרבה את העומס ה"פיזי" על מוחנו.
כך למשל, נסה ממבט ראשון לזכור את המספר

475975343

לא נעים ומכביד, לא? אבל רגע, מה בדבר

5343 47597

- האם אתה חש בהקלה?

אפקט זה נמצא על ידי צמד החוקרים
(1981 ) Kahneman & Henik , דהיינו הם מצאו שהפרדה מרחבית
כזאת הגדילה באופן תלול את שיעור הזכירה (מסביבות 30% ל-‏85% ) כאשר הספרות הוצגו להרף עין.

נכון, נעשה שימוש פואטי בצרופי מילים כמו דנידין או שירארס (אבידן), וצרופים כאלה מקובלים בהרחבה למשל בשפה הגרמנית - כמו Lebenskunstler (אמן החיים, מעין "גורמה" של החיים), אך אלה גבולות יכולתנו. לבטל קליל את הרווחים בין המילים וליצור קושי והכבדה מתמידים ומלאכותיים? האם מישהו הושפע כאן מגישות שבטיות (קרלוס קסטנדה) הגורסות שאנשים מכבדים אותך יותר ככל שאתה קשה יותר לגישה? זוהי גישה של שאמאן או שליט הנעזר בגימיקים כאלה, אך בעניני שירה, אנא תנו לכשרון ולאמנות השירה לדבר, ואל תסתייעו בגימיקים מלאכותיים. ואם אתם מחפשים חדשנות, הרי "חדשנות" זאת היא מהסוג הצרופי עליו דיברתי למטה - קומבינציה שונה של חומר נתון, ולא בריאת חומר חדש.
לא 43569
ההיפך.
החומרים הם נתונים באותה מידה, גם אם אינך יכול לחזות בהם, אין זה אומר דבר אלא שאנו זרים אחד לשני.
לא בראתי דבר, אך כפי שנאמר: 'השפה העברית הכירה בכך שאת דבר הבריאה רשם אדם, כפי שידוע.'
ואם תרצה תוספת ל'בריאת' העולם מן היחיד ,שהרי מן האחד ברא הוא את העולם...
? _ ? 43581
קטע מספר המיתמה הצצ'ני (המושפע תוך ניגוד שניוני מ"ספר המתים הטיבטי" אותו ביטל חנוך לניו בקריאתו "זה חבר'ה מייתים זה? זה לא צ'צ'יק" (בכתיב חסר-נ!), וכבר היו מירבד ששכצ -ל5B
(מעוילם-גולםקינדער;אפשער.איך,ווילען/שפילען@אין_ קארטען?-))ב"ז שהוא מסדר שרישי ב"ן אשה פרוצת מידותש.

(בתרגומו של מחבר הסוויטה "אנפילאות אפרסק-קצוצפלומה" יוחנן (שייבעל'ה) בן-תוכי (ועוד תסריט הנמצא בכתובין).

"בראשית היה סימן-שאלה, והוא באחריתו. שכן רוח האחד-שתיים מחרפת מימית. והעוילעם כולו תלוי על סימנו ששאלה היא, וכול'ה נוטה ליפול. וגיבור בגיבורים ארכמדס-אנקידו ניסה/אנסי להזיז עולם צורו בעזר מנוף.תש כוחו.אבן לחיי. ו. ומאז ועד עת.ה?אנו תקועים/סובבום כחוני.זה. מעגלות/
ומיטת סדום היא הגלקסייה, כה אמר אנקידו. ועוד אפשער להב.ין כאן דברשתיים. אך טקסטיםו יש ש ? ? ? מרחפים שם
ואין.עזר.תש"
? _ ? 43586
נ.ב. ברוח הדברים ההם-

הלאה החידוש!
יסובסד מחיר החלם!!
להזניח את הזניח!!!
רווח זה סרח!!!!!
חשיש זה שכיח!!!!!

הרואין זה הרואי?
קפה הפוך זה כמו כר בלי פוך??
<המשך הכיבוש = נרות בלי קידוש >
עראפת וירושלים, עראפת וירושלים - הולכים ביחד כסוס ומגפיים.
&

שתית משהו, מר שרון? 43589
(כמה זמן חיכיתי לומר את זה חזרה למישהו)
שתית משהו, מר שרון? 43641
יאבול, מיין הר, שתיתי מלוא החופן בירה שנאפס ישר ממרתף בירה במינכן, לאחר שיחה עם הר אלכסנדר מאן.

הייל ציגלר!
תום עונת הדממה 43675
------------------------------------------------------------------------------------
ברצוני להודות לה"ה ערן טרומר וטל כהן באופן הישיר והברור ביותר, היות ובזכותם בלבד אני מצליח לשוטט במרחביו השונים של אתר זה. הללו סדרו ואירגנו עבורי צורת קשר נוספת דרך שרת אמריקאי.
------------------------------------------------------------------------------------

אני אישית מעדיף בירה צפון גרמנית ‏1 על פני כל סוג בירה אחר, ולו מהסיבה הפשוטה כי אנשי הצפון ברובם אינם נוטים לזלול ולסבוא כבני דרום גרמניה.

גם היי"ש (שנאפס) זר בהחלט למנטליות הגרמנית הכללית, היות ומשקה זה גורם לירידת תפקוד כללית ולאובדן חושים, כפי שהדבר קורה במזרח אירופה, אשר שם שותים האנשים שנאפס לרווייה.

ככלל - ההיסטוריה של אירופה ניתנת להבנה מחודשת באם מתבוננים בהרגלי השתייה של עמים שונים, אך על כך בפעם אחרת.

בברכה

אלכסנדר מאן

1 עם חשש שביעית ועורלה כמובן
תום עונת הדממה 43726
שביעית אין בגרמניה. עורלה יש לגרמנים, אבל לא לשעורה שלהם.
תום עונת הדממה 43798
באמת, מה ה"קטע" של חשש עורלה?
Bis Bis 43605
? _ ? 50406
HUH? מסוקרנת קשות. נא הפנייות. תודה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים