בתשובה להאייל האלמוני, 18/03/07 18:56
פתרון פשוט לאפליה 435871
אין הרבה מדי כאלה.

בשנת 1995, לפני רצח רבין ותחילת קריסת הסכמי אוסלו, אמרו כ-‏60% מהערבים בישראל כי ההגדרה "פלסטיני-ישראלי" או "פלסטיני בישראל" מתארת טוב או טוב מאד את זהותם האישית. כ-‏31% אמרו כי ההגדרה "אזרח ישראלי" היא הזהות החשובה ביותר שלהם, לעומת 21% שאמרו כי היותם פלסטינים חשובה יותר ו-‏45% שאמרו שדתם היא הזהות הראשונה במעלה ‏1. אפשר לראות את זה בתור "ישראלי מנצח את פלסטיני", אבל אפשר גם לראות את זה בתור "מוסלמי מנצח את שניהם".
וזה בזמן שהסקר כלל, למי שהתוצאות נראות לו אופטימיות מדי, גם את האוכלוסיה הדרוזית, הצ'רקסית והנוצרית. מן הסתם אלה היטו אותו לטובת ההזדהות עם ישראל ולרעת ההזדהות עם הפלסטינים.

מאז קרסו הסכמי אוסלו, התחילה אינתיפאדה חדשה, נתניהו ושרון היו ראשי ממשלה, ליברמן הפך לדמות בולטת בפוליטיקה הישראלית, האסלאם הלאומי בן דמותו של החמא"ס והתנועה האסלאמית התחזקו, וכמובן השבר של אוקטובר 2000. ניסיתי‏2 לחפש נתונים עדכניים יותר, אבל לא הצלחתי למצוא בשלוף. מהזיכרון אני יכול רק להעיר שהמגמות אחרי 2000 הן אכן לרעת ההזדהות עם ישראל.

--------------------------------
1 - המגמה משנות החמישים היא לטובת הלאומיות הפלסטינית וגם לטובת האזרחות הישראלית, אגב. בעיקר על חשבון הלאומיות הכלל-ערבית שכמעט נעלמה מאז.
2 - קצת.
פתרון פשוט לאפליה 435875
העובדות האלה ידועות, אבל אין סיבה לקבל אותם כמוגמרות. על התהליך הזה ניתן להשפיע - בין השאר באמצעות חובת גיוס (לצבא/שירות לאומי), אשר "תלכוד" את הצעירים הערבים ותראה להם - מבפנים - שהממסד הישראלי אינו כל כך נורא, ושניתן להשפיע עליו.

זו, לדעתי, גם הסיבה העיקרית (לאו דווקא מודעת) להתנגדות לגיוס בקרב ההנהגה הערבית: ללא צעירים מנותקים מהמדינה וממורמרים, איכה יממשו את האינטרסים הלאומיים-פלסטיניים?

אגב, לא רק קריסת הסכמי אוסלו הביאה לעלייה בתודעה הלאומית-פלסטינית בקרב ערביי ישראל, אלא גם ההסכמים עצמם. מיד לאחר פרסום ההסכם, הותרו הנפת הדגל הפלסטיני כמו גם שיתוף פעולה בין ההנהגות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים