בתשובה למאור גרינברג, 15/11/01 17:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאור, במחצית השניה של המאה ה-20 התחוללו מאות רבות של מלחמות, ויהיה זה לא סביר לנסות לבדוק אם כולן מתיישבות עם ההגדרה של פרופ' גריי (וקרוב לוודאי שיהיו דוגמאות שלא). ברצוני להציג בפניך את צורת ההסתכלות שלי על מערכת המושגים שהעלה גריי. אני למשל, סבור, שמלחמת ששת הימים קרובה יותר למלחמה מודרנית מאשר למלחמה פוסטמודרנית. נוצר בה סדר מדיני-פוליטי חדש שישראל חפצה בו והכתיבה (הגם שהדבר היה מקח טעות שאנחנו משלמים עליו את המחיר עד היום); זו היתה מלחמה בין צבאות סדירים שלא היתה מכוונת כנגד אזרחים; המכה הצבאית ניחתה בכזו מהירות על צבאות ערב, שההלם שהושג בה היה קרוב במידה רבה להכרעה צבאית טוטלית. ועם זאת, איני שולל בגלל דוגמה זו את אבחנותיו של פרופ' גריי. מדוע? ראשית, ברור לי מלכתחילה, שכל הכללה בסדר גודל מסוג אינה יכולה לעמוד במבחן של כל הדוגמאות שהפיקה המציאות האנושית המורכבת בחמישים השנים האחרונות. זו אינה הגדרה של שחור לבן, ויתרוננו כבני אנוש על פני מחשב הוא שבכל זאת אנחנו יכולים לעבוד עם הגדרות והכללות שיש להן שולי שגיאה מסוימים. המתמטיקאי פון ניומן, מאבות המחשב, עשה פעם את החישוב הבא: הוא העריך את אורכן הכולל של רשתות העצבים שלנו, והביא בחשבון את השגיאה המצטברת שעלולה להיווצר כתוצאה מהפרעות (רעשים) בהעברת המידע במערכת העצבים האנושית. המסקנה שהוא הגיע אליה היתה שאילו היינו פועלים כמחשב סיפרתי, לא היינו מסוגלים לתפקד לעולם בגלל השגיאה המצטברת - לא היינו היינו מסוגלים בכלל לחשוב. והרי זה פלא! בכל זאת אנו מתפקדים רוב הזמן לא רע ומסוגלים לחשוב. זאת, בין השאר, משום היכולת שלנו לעבוד לא רק עם "הגדרות מוציאות" (הגדרות של שחור-לבן). עם הכללה מהסוג שהציג פרופ' גריי לא עובדים כמו עם "טבלת אמת" (כן, לא, ו, או) של מחשב לוגי ספרתי. השאלה הפשוטה ששאלתי את עצמי כשהסביר לי פרופ' גריי את מושג המלחמה הפוסט מודרנית היתה האם היא מועילה לי. ותשובתי היתה כן, בהחלט. אפילו הערתי על מלחמת ששת הימים מבוססת למעשה על האבחנות שלו. במילים אחרות, אבחנות אלה מייצרות "מסגרת התייחסות", או "קטגוריות חשיבה" שמסייעות לי להסתכל על מלחמות שונות; זו מערכת עקרונות שמאפשרת לי גישה לנושא שלא היה כל כך נגיש לי קודם לכן. ומשום כך אני מוצא אותה מועילה. כמו כן, אני מוצא נקודה מרכזית שהוא העלה - הטכנולוגיה משנה את את עקרונות הפעלת הכוח לבלי הכר, ובדרכים לא צפויות - כנקודה חשובה. נ.ב. לעניין הערתך בדבר החשיבות של הבדלי הכוחות בין הצדדים. הנושא יידון בחלקו השני של הראיון. גריי העיר בנושא זה שבמלחמה הפוסטמודרנית "אלוהים אינו מצדד דווקא בצבאות הגדולים" (ראה, וייטנאם, הרוסים באפגניסטן, והמלחמה הנוכחית ביננו לפלסטינים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האנקדוטה שנתת על עמעום ההגדרות יפה. בכל זאת תסכים איתי שצריך לנסות לצמצם את העמימות, אחרת לא יהיה טעם להגיד שום דבר. הוא הגדיר את פגיעות האזרחים כקריטריון, למרות שנראה שבעצם גם אתה מסכים שיש כאן מצב של "בדרך כלל כן, אבל לפעמים לא". צריך לשאול מה ערך ההגדרה שלו, והאם הוא עולה על ערכה של שתיקה. בכל מקרה, אין טעם להתעמק בתקפות הקריטריון הזה, כאשר יש עוד כל כך הרבה בעיות - הייתי מאוד רוצה את התייחסותך לשאר הנקודות. בניגוד למקרה של הנקודה השניה, שאולי אומרת משהו, השאר פשוט לא יכולות לעמוד כך סתם בפני עצמן. הן פשוט מבחר (אקראי?) של מידע לא רלוונטי, או עמום עד כדי ערפל, בחלקו הגדול. אני מניח שהדוקטורט שלו עומד בכבוד בכל אספקט מדעי, אבל אני בטוח שזה לא הדוקטורט שלו. אומר זאת בדחילו ורחימו (הביטוי מתאים כאן?) - לדעתי מה שהוא שוטח במאמרך לא עולה ולא נופל מפרשנות בחדשות. לי, לפחות, זה נשמע יותר כמו מלל שמקובל עליי כהגיוני, אבל לא מכיל שום מידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אין חלק זה של הראיון גדוש ב"מידע" במובן של פרטים ואינפורמציות. אולי כדאי שתנסה להתייחס למה שהוצג בו בכיוון הבא: פרופ' גריי מציע מספר כלים ל"ארגון המידע" על מלחמות בנות זמננו. מה דעתך? אתה יכול, אם תרצה לתרגל זאת על הדוגמה הבאה: חלק א': האם האיפיונים של המלחמה הפוסט מודרנית כפי שמתאר גריי מתאימים למה שהנשיא בוש מכנה "המלחמה בטרור העולמי". חלק ב': נניח שכוחות הברית הצפונית בגיבוי ארה"ב יצליחו להשתלט כעת על כל אפגניסטן האמנם זה סוף המלחמה? איזה מלחמות בהיסטוריה שלפני 1945 אתה מכיר שבהם נכבש כל השטח ע"י אחד הצדדים, הם שולטים בו, ובכל זאת המלחמה לא הוכרעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית - אני מקבל כל מפעל טקסונומיה בברכה. דווקא בגלל זה אני מתקומם, כי אין כאן טקסונומיה, אלא (כפי שניתן להתרשם מתגובתו של ליאור) הגדרה רשלנית שמתארת מלחמה וחצי (נניח: המפרץ, ויאטנם ובין לאדן), שאנו אמורים לאכול בתור תחימה (גם אם צמרירית) של סוג מסויים של מלחמות. א.אתה מתכוון למה שקורה באפגניסטן? אם כן, כן (חוץ מכמה פרטים קטנים). הבעיה היא שלפי ההגדרות זה מתאים גם לעימות במזרח התיכון (שהוא לא מלחמה), ואפילו לעימות של הבריטים עם האירים (שהוא לא מלחמה). האמת? זה גם מתאים למלחמות של השבטים באפריקה, ואם קצת מותחים את זה, לעוד אין ספור מלחמות. ומלחמת העולם השניה - גם, עם מעידה קלה בנקודה השניה (בעיקר בגלל גיוסים אינפלציוניים). ב. האמת? לדעתי הלא מקצועית אין שם מלחמה כלל - חוץ מפריקת הלחצים האמריקאית יש שם פשוט העברת שלטון מחוספסת. המלחמה שם לא התחילה אפילו. תיקון ושידוד תשובותי מתבקש, כיוון שהן קצת דווקאיות. אישית, יותר חשובה לי התייחסותך לשאר הנקודות מקודם - לא לשם התנגחות, אלא מפני שהן מכעיסות אותי (במובן מסוים), והייתי רוצה לנסות ולבטל את משקלן במאמריך (למרות שאולי מדובר רק בראיון) ובדיון המתפתח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעמיים "האמת?" בתגובה אחת. צורם. (מצטער על הטירחה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* אכן ההגדרה מתאימה למלחמות שציינת וזה בדיוק מה שהוא אומר בראיון, שכל המלחמות היום פוסטמודרניות. אולם למלחמת העולם השנייה אין זה מתאים, שם היתה הכרעה מוחלטת, שימוש לא מרוסן בכל טכנולוגיות ההרג והכתבה פוליטית טוטלית למדינות המובסות בסוף המלחמה. * איזו נקודה בדיוק הכעיסה אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל עליי עם הסתייגות קטנה: השימוש בלוחמה כימית וביולוגית היה מוגבל ומרוסן מאוד. עוד דבר קטן - המתראיין לא ציין את האבחנה שלך (שאגב, נראית לי יותר רלוונטית) שמבדילה בין הכרעות חד משמעותיות וסופיות כקריטריון. גם כך, אני בטוח שלא יקשה עליך להזכר במלחמות לא פוסטמודרניות בעליל שלא הוכרעו חד משמעית (לי יקשה דווקא). אה, עכשיו אני גם נזכר שהוא לא ציין את הבררנות בכלי הנשק כקריטריון. חוץ מזה, יותר חשוב לי לשאול בקשר למלחמת וויאטנם: היא הייתה אמורה להסתיים בהכרעה מוחלטת, ונוהלה כך, אז אולי היא פוסטמודרנית בדיעבד. שבע ההגדרות, כפי שציינתי בתגובתי הפותחת, חסרות משמעות (זה מה שאמרתי בתגובתי הראשונה - מאז הצלחת לשנות את דעתי בקשר לנקודה השניה, ולהבהיר שהשישית היא קריצה). חלקן טריוויאליות, חלקן סתם טכניות, וחלקן אכן מגדירות איפיונים שתקפים גם להתקוממות הבסקית (ולסתם טרור), גם למלחמת וויאטנם. <דמגוגיה> נעשה ניסוי קטן. אתה מוכן לוותר על הנקודה הראשונה? היא באמת מטופשת, לא? המטרה שלך היא תמיד שלום וביטחון, והמטרה של הצד השני היא להיות חרא (סליחה). יאללה, לזבל (סליחה שוב). עם מה שנשאר אפשר להגדיר כדורגל כמלחמה פוסט מודרנית. בייסבול בטח, כי לצופים אין קסדות, ואז שתיים מסתדר (אבל דווקא לבייסבול, בניגוד לכדורגל, אין השפעה על הפוליטיקה). כלומר, מלחמות פוסט מודרניות הן כמו כדורגל, רק שמטרתן שלום ובטחון. </דמגוגיה> מותר לי להיות טיפה חצוף? אם כן, אני חושב שאתה לא מתייחס לחמשת הנקודות האחרות כי גם לך נהיר שאין להן משמעות. אם אסור, אני מתנצל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאור, האם מטרותיו המוצהרות של אלכסנדר מוקדון בצאתו לכיבושיו במזרח נועדו להשיג שלום וביטחון? האם מלחמת רוסיה-יפן ב-1905 נועדה להשיג שלום וביטחון? האם המלחמה שפתח בה היטלר נועדה להשיג שלום וביטחון? לי כל הנקודות נראות משמעותיות. בעבור מלחמות מסיימות הן משמעותיות יותר ובעבור אחרות פחות. נ.ב. הרשה גם לי תגובה מעט משוחררת, כלשונך. אני חושד שאינך ממש בקי בהיסטוריה של מלחמות העבר ולכן הדברים נראים לך מופשטים מדי, ובשל כך גם חסרי תוכן. יכול להיות שהחלק השני של הראיון שדן במלחמה של ארה"ב בבין לאדן ושות' יהיה לך יותר ברור ומוחשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מסתכל על "מי התחיל" במלחמה, אז באותה מידה, האם התקפתו של בין-לאדן על ארה"ב נועדה להשיג שלום וביטחון? האם התקפות הI.R.A על הבריטים נועדו להשיג שלום וביטחון? האם התקפות החמאס והג'יהאד האיסלמי מנסות להשיג שלום וביטחון? מצד שני, צרפת ובריטניה שאפו בשתי מלחמות העולם לשמר את השגיהם האימפריאלים, כלומר להחזיר את היציבות או להשיג שלום וביטחון ובפרט ארה"ב השתתפה במלחמות אלו על מנת להשיג שלום ובטחון. בד"כ הצד שפותח במלחמה אינו מעונין בשלום, אולי בבטחון אבל גם זה בספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזי, אכן, נקודת השלום והביטחון דורשת פירוט נוסף. כשריאיינתי את פרופ' גריי, היא נראתה לי ברורה כנראה משום שהתרגלתי לרטוריקה הרווחת בארצנו הקטנטונטת. כמו כן שמעתי די הרבה בימי חיי רטוריקה של יציבות ושלום עולמי, וסכנה לסדר העולמי וכו' שנעשתה רווחת מתקופת מלחמת העולם השניה. ומצד שני, חשבתי על המלחמות קולוניאליות שהן בפירוש אינן מלחמות שמטרתן השגת שלום וביטחון. אך כעת דומני שחסרונה של נקודה זו בכך שניתן לתמרן בה לכיוונים רבים, והיא נעשית פרוצה מדי. בקצרה, כולם אכן מדברים היום על ''שלום וביטחון'' אבל לכל צד לוחם אכן הנארטיב שלו, וחזון השלום שלו, והחזונות והנארטיבים מתנגשים, והמלחמות ממשיכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאני בור זה בטוח, ואני הוא זה שחוזר על המנטרה הזאת כבר חמישה מלבנים. ועכשיו לפינת התגובה המשוחררת: אתה מוכן להענות למה שאני חוזר עליו בכל תגובה, דהיינו התייחסות לנקודות של המרואיין? ובפינת הסקרנות הכנה האישית שלי: מה היו מטרות המלחמות שציינת? זה יכול להיות יופי של אוף טופיק. בפינת ההשערה המהורהרת: העמים הנכבשים במקרה של מוקדון ומדינות המערב במקרה של היטלר נלחמו מן הסתם עבור שלום ובטחון. את מלחמת רוסיה יפן אני באמת לא מכיר. ובחזרה לשאר הפינות: אני מצפה בכיליון עיניים לחלקו השני של המאמר. חוץ מזה אני מקבל את הדוגמאות שלך ללא עוררין, אבל חייב לציין שמלחמות השבטים האפריקאיים אינן מלחמות של שלום וביטחון. זאת בדיוק הבעיה! ההגדרות של הפרופסור חסרות משמעות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |