בתשובה למיקי מילר, 24/03/07 13:52
עוד מתאם 436416
לא הבנת את הטיעון שלי נכון:

1. פעם היו הרבה מורים זכרים.
2. לאט לאט חדרו לתחום יותר ויותר מורות, עד שהן הפכו לרוב.
3. כתוצאה מכך, החלה ירידה מקבילה הן בשכר המורים (מורות) והן בהערכה הציבורית למקצוע ההוראה.
4. כתוצאה מכך, נשים שיכלו להעדיף תחומי עיסוק אחרים (בעקבות הגידול בשיוויוניות בחברה, לפחות בהעסקה שיוויונית אם לא בשכר שיוויוני), עברו אליהם. מצד שני, גברים בעלי כישורים נמוכים עדיין נמנעו מלהכנס להוראה, כך שנשארנו רק עם נשים עם כישורים נמוכים. וכאן אנחנו נמצאים. מספיק לראות מה הדרישות ממורות העתיד בסמינרים למורות למיניהן. דומני שהיום קל יותר להוציא תעודת חשמלאי מוסמך מאשר תעודת הוראה‏1.

אני חושב שהטענה כי "נשים בעלות כישורים והשכלה שאינן יכולות לממש עצמן במקצועות "גבריים" מובהקים בגלל כבילותן למשפחה ובגלל היעדר אפשרות להתמודד באופן שוויוני במערכות תחרותיות קפיטליסטיות, מוצאות את מקומן במערכת החינוך" נכונה רק במגזר הדתי, שם באמת לנשים עדיין יש בעיה לצאת לתחומי עיסוק "גבריים" במקרים רבים, והוראה זו ברירת מחדל שלהם. אבל נשים חילוניות דומות יותר לגברים חילוניים בראייתן את מקצוע ההוראה כאופציה אחרונה בהחלט.

1 הערה זו לא רומזת שיש משהו רע בחשמלאים. כמה מחברי הטובים ביותר וגו'. נא לא לשחוט אותי בפעם הבאה שמשהו מתקלקל לי במערכת החשמל ואני מזמין חשמלאי, תודה.
עוד מתאם 438402
יש לי כמה בעיות עם ההסבר לפיו הבעיה טמונה בבריחת הגברים ממשרות ההוראה.
בתור התחלה, אני לא בטוח לגבי העובדות:

האם יש נתונים שמצביעים על אחוז גבוה משמעותית (לדבריך אפילו רוב) של מורים גברים בשנות השישים? אני לא מכיר נתונים בנושא. אמא שלי מספרת שבכל שנות בית-הספר היסודי שלה היא נתקלה רק במורה גבר אחד, שהיה במקרה גם המנהל.

האם יש נתונים שמצביעים על כך שמורי שנות השישים קיבלו, באופן יחסי, שכר משמעותית גבוה יותר? גם בנושא הזה אני לא מכיר נתונים, אבל אני מכיר את תקציב החינוך באותן שנים - שהיה נמוך מהתקציב דהיום, מבחינת הנתח שלו בעוגת התקציב ביחס לאחוז התלמידים באוכלוסיה. את המידע הזה ניתן לראות בשנתוני ממשלה.

כעת נניח שבכל זאת העובדות מתיישבות עם ההסבר שלך. גם במקרה הזה, האם לא נכון יותר יהיה להניח את הסדר הבא של ההתרחשויות?
1. יוקרת מקצוע ההוראה דעכה.
2. לכן, שכר המורים נשחק.
3. לכן, מורים גברים ברחו.

כאשר הסיבה ל-‏1 היא, כמובן, השחיקה בערך הלמדנות.

לי זה נראה יותר הגיוני, כי כשאתה מתחיל בכיוון ההפוך, מ-(3) ל-(1), אני לא רואה הסבר ל-(3), כלומר מדוע הגברים נטשו בהמוניהם את מקצוע ההוראה.

לבסוף, גם אם המתאם שהצבעת עליו נכון, עדיין להסבר שלי יש שני יתרונות עליו: אני מסביר *מדוע* חלה שחיקה בערך הלמדנות ולא מתחיל עם זה כאקסיומה (כאמור, השחיקה חלה עקב העדפה של ערכים מעולם המעשה בתנועה הציונית). היתרון השני הוא שהתיזה שלי לא רק מסבירה טוב את ההידרדרות מאז עד היום, אלא גם את התופעה החריגה השניה: ההישגים המרשימים של תלמידי שנות השישים. את זה קשה להסביר ע"י נטישת הגברים.
עוד מתאם 438415
כולן היו מורות חוץ מחשבון. וכולם - מורות ומורה זכר - היו גרועים.
לאחותי, שלמדה שנים אחדות לפניי, היה במשך 4 שנים מחנך אחד שלימד גם את רוב המקצועות והיה נפלא במיוחד.
לא נראה לי שאפשר להסיק מזה משהו. סתם תיאור מצב.
עוד מתאם 438426
לפי מאמר שפורסם במכללת אורנים, אחוז הנשים בהוראה אכן עלה משמעותית, אך הן היוו רוב, 58.9%, כבר ב-‏1969/70. עד שנת 1997 עלה שיעורן במקצוע ההוראה ל-‏86% (נתון זה אינו הנושא הישיר של המאמר, אך הוא מופיע בו):

ובויקי, נגיעה כללית בנושאי "פמיניזציה של מקצועות": הפרדת עיסוקים מגדרית [ויקיפדיה]

מספרן של המורות הנשים היה נמוך משמעותית בארץ (וקודם לכן, אף במסגרת הפעילות הציונית במרכז-מזרח אירופה), אך לא בשנות השישים אלא הרבה לפני כן, בתקופת היישוב. הדבר נזכר במאמר זה, שהוא מעניין ומציג זוית ראייה ייחודית לכל נושא הדיון:


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים