 |
|
 |
||
|
||||
 |
בניגוד לכותבת, אינני סבור שהתאור של הבית והחברה החרדית הוא תאור מדויק או אפילו קרוב לכך, ובכמה בקורות בעתונים כבר התיחסו לחלק מהנקודות הנוגעות לכך. בכל אופן, לא זה הענין המרכזי. הענין הוא שהסיפור המרכזי - סיפורם של זוריק ורוחלה - אינו מציג דמות שיש לה התמודדות אמיתית. רוחלה אינה מוצגת כמוטרדת מהעובדה שבקלילות רבה היא מגיעה למגע גופני עם זוריק - מה שבעיני בחורה חרדית ברמה שלה (להבדיל מפרחות חרדיות, שכמותן יש ויש) יהיה חטא בל יכופר. אין לה התלבטות דתית, אין רגשות אשם וחרטה; החשש היחיד שלה הוא ממה יגידו. לזוריק עצמו בוודאי אין שום התלבטות; הוא רוצה אותה - אבל רק בתנאים שלו. הוא מתכנן טיול, אז שהיא תבוא אתו. האפשרות ההפוכה אינה עולה כלל בדעתו. היא גם לא אומרת לו משהו כמו "אם אתה רוצה אותי תצטרך לוותר על משהו"; האפשרות לקיום מורכב שבו כל אחד מוותר על משהו למען היחד אינה מוצגת. או שהיא מוותרת על כל מה שיש לה - אורח החיים, המשפחה, החברות - או שלא יהיה כלום ביניהם. הוא גם אינו מנסה כלל להבין את העולם שלה, לשאול אותה מה מחבר אותה לשם. בעיניו זה עולם של רוע. מהבחינה הזו הסדרה מזכירה לי את השיר השנוא עלי של מתי כספי, "היא חזרה בתשובה". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שיש לה דווקא התלבטות דתית לא פעם. גם אם היא לא נאמרת במלים, היא בהחלט נאמרת במעשים, כולל אלה שגורמים לה לברוח פעם אחר פעם מפגישות ובמהלכן. גם ההחלטות של הסיום קשורות לא ב''מה יגידו'' אלא ב''מה מוסרי'' (שזה לא בדיוק ''מה דתי'', אבל בהחלט מוסיף ממד של עומק). ורגשות אשם יש לה בשפע. וזוריק, כך נראה, כן מנסה להבין את העולם שלה, ושואל אאל''ט מה הוא צריך לעשות כדי שזה יהיה אפשרי. אבל התשובה היא כנראה ששום דבר לא יהפוך את זוריק לאפשרי, וזו חלק מהטרגדיה. אפילו אבשלום (החוזר בתשובה) לא היה אפשרי עד שרוחל'ה מעדה. לא כל שכן עולה חדש רוסי. בשום רגע לא נראה שזוריק מבקש ממנה להיות לא דתייה. האופציה של ''בואי אתי'' היא לא בגלל שלזוריק מתחשק לטייל (מתחשק לו, אבל זה לא העניין), אלא בגלל שבמקום שבו הם נמצאים אין להם סיכוי, וסיכוי אפשרי רק במקום אחר, מרוחק, שבו המוצא, הכללים, התרבות, האמונות, של שניהם לא חונקים. במקום רחוק כזה, גם הוא משלם מחיר ולא רק היא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראו רגשות האשם שלה כקשורים להפרת הנורמות של החברה והבית יותר מאשר לאמונה דתית. התחושה שלי היתה שהסדרה הציגה מבט חילוני על החרדים, שלא ניסה באמת להיכנס לראש שלהם ולהבין אותם, מה מניע אותם ולמה הם עושים את מה שהם עושים; הרגעים החיוביים ביותר שלהם הם בסה"כ רגעים בהם הם מראים ש-"גם הם בני אדם כמונו", גם להם יש רגשות ואהבות כמו שלנו. בסופו של דבר, הצופה אינו יוצא עם תובנות חדשות על החרדיות, עם הבנה יותר מעמיקה שלה - בוודאי לא עם אמפטיה. זוריק הוא הגיבור החיובי של הסדרה, והמבט שלו הוא המבט של הסדרה. לדעתי זוריק אינו מנסה להבין את העולם שלה; אם הוא שואל מה ניתן לעשות זו שאלה פונקציונלית יותר מאשר שאלת הבנה. אני לא רואה בטיול איזו הליכה למקום שבו הכללים של שניהם לא חונקים. זוריק תכנן את הטיול ממילא, לא לכבוד רוחל'ה. לזוריק ממילא אין שום כללים חונקים; הוא לא ישלם מחיר, או לפחות דרישה כזו אינה מוצגת. היא לא אומרת לו משהו כמו "אם אני באה אתך הטיול יעלה לך כפול כי נצטרך שני חדרים בכל מלון, תהיה מנוטרל עשרים אחוז מהזמן כי בששי-שבת לא נזוז ותצטרך לאכול רק מה שנבשל כי אני אמשיך להקפיד על כשרות". היא תשלם מחיר חברתי ומשפחתי עצום בעצם היציאה לטיול, ואם באמת הכללים לא יחנקו אותה (ולאור ההתנהגות שלה כשהיא אתו קשה לשער שהם יחנקו) אז גם מחיר דתי כבד. הטיול הוא בריחה מהכבלים שלה, לא שלו - ואת המחיר רק היא תשלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציפיתי מהסדרה קצת יותר 1. המעברים היו מהירים מידי 2. הבחורה צריכה עזרה ופונה כמובן לבחור שאינה מוכנה אפי' לדבר איתו 3. לא מכיר בחורה (לפחות לפי מה שמנסים לשדר לנו לגביה) ששמה ראש על כתף של בחור במהירות כזו. 4. המשפחה הרוסית מתוארת לפי כל כללי הסטראוטיפ הקלאסי 5. אין שום מילה לגבי יחס הבחורה לבחור החרדי שהיא נפגשה איתו - לא טוב ולא רע - לא ברור מדוע זה מובן שהיא בטח סובלת ולא רוצה אותו. בקיצור - עוד נסיון פתטי לתסרט חיים חרדיים כמי שנמצא שם כבר הרבה שנים ומכיר סגנונות שונים בעולם החרדי וכן שוהה רוב יומו בחברה חילונית (במסגרת עבודה) פשוט מאוכזב מהרדידות וחוסר ההבנה למערכת שונות אבל לא נורא - העיקר הרי זה הרייטינג ולפי מה שהבנתי זה בהחלט הביא צופים רבים לצפיה בפרסומות המשודרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה שרגשות האשמה היו קשורות להפרת הנורמות של החברה והבית יותר מאשר לאמונה דתית פרופר. אבל, הסיבה לכאב מהפרת הנורמה היה קשור לפגיעה באחרים, ולא לפגיעה בה עצמה, וזה משנה. זה שהסידרה בחרה להראות זוגיות טובה דווקא אצל הזוג החרדי לא מראה רק שהם בני אדם כמונו (שמסוגלים לאהוב) אלא שמודל האהבה שלהם תקף לא פחות. אז נכון שהוא לא עובד אצל רוחל'ה (כי נכנס גורם זר ומבלבל), אבל הוא כן עובד בשביל ההורים שלה, בשביל הדוד שלה (שמתגעגע לאשתו, וגם מסוגל להסביר לתלמידו מהי אהבת אישה). אהבתי את הרעיון של דרישה נגדית מצד רוחל'ה (אני אמשיך להקפיד על כשרות, חדרים נפרדים וכו'). היא לא מגיעה למקום הזה, בגלל שהיא תמיד בורחת. היא לא יודעת בעצמה מה לעשות עם הרגשות האלה שהיא מוצפת בהם, לא רק אהבה אלא גם כמיהה, תשוקה. אלה רגשות שלא שיחקו תפקיד בעולם שלה קודם. זוריק מתורגל יותר, ולכן הוא גם זה שיכול לחכות בעוד היא נוגעת, נבהלת, בורחת. ובגדול, אני מסכימה שמי שתשלם את המחיר היא רוחל'ה. למעשה, היא זו שמשלמת את המחיר. היא מפסידה שידוך הגון, בית נורמטיבי, ובמובנים רבים את הוריה. אבל, ואני חושבת שבמכוון, היא מרויחה אופציה שלא היתה ניתנת לה בשום מקרה אחר (ואני מתכוונת לאבשלום דווקא, לא לזוריק). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |