הממשל, הפצצה, המדען וארון הבגדים 43729
מדען מ-MIT בשם תיאודור פוסטול פרסם מאמר בשם "Scientific Fraud in the National Missile Defense Program
", בו הוא טוען כי הבסיס המדעי של מערכת ההגנה האווירית מפוקפק ביותר, וכי ניתן לעקוף את ההגנה שהיא מספקת בעזרת אמצעים פשוטים עד כדי גיחוך.

כתוצאה, שינה שירות ההגנה האמריקאי (DSS) באופן רטרואקטיבי את הסיווג של המסמכים הרשמיים עליהם הסתמך פוסטול מ"טיוטה בלתי-מסווגת" ל"מסווג", והפעיל לחץ מתמשך על פוסטול ועל MIT לצנזר באופן עצמי את הדו"ח שלו.

מאמר על כך פורסם השבוע ב-Village Voice:
מצאתי תקציר של העבודה של פוסטול באתר של הממשל האמריקאי (מעבדת פרמי הלאומית למאיצים):
פוסטול נודע כאשר פרסם מחקר שהפריך את הצהרת הצבא האמריקאי שהפטריוט השמיד כמעט את כל טילי הסקאד, וגרם לשינוי ההערכה ל-‏60%, למרות שהוא טוען שזה קרוב יותר לאפס. נדמה לי שערן יכול להרחיב בעניין הזה.
פיספסת, נפלת על פג'ו 43778
המממ... אני הולך כאן על חבל דק, במיוחד אחרי שהערתי לדוב על חשיפת מידע צבאי.

למיטב ידיעתי, במלחמת המפרץ האמריקאים סיווגו כל טיל סקאד שנורו אליו טילי פטריוט והוא לא פגע במטרה אזרחית או צבאית כ''הצלחה'', גם אם טיל הפטריוט לא פגע בסקאד כלל וכלל. יתרה מזאת, לעבר הטיל שפגע במגורי החיילים בדהראן לא שוגר אף טיל פטריוט כיוון שהמערכת חיוותה כי הוא אמור לפגוע בשטח פתוח. בדיעבד התברר כי התקלה נגרמה כיוון שאחד המחשבים יצא מסנכרון, ומאז, במהלך המלחמה, אותחלו מחשבי הסוללה אחת ליום.
בארצנו הקטנטונת, כנראה שבמקרה אחד פגע טיל פטריוט בטיל סקאד (לא ממש פגע, הטיל מתוכנן ל''פיצוץ חליפה'' כלומר להתפוצץ במרחק קרוב מאוד לטיל המתקרב), בשאר המקרים לא היו פגיעות, בוודאי לא בראש הקרבי - לטילי הסקאד העירקיים הייתה נטייה מעצבנת להתפרק באוויר, ואז היה הפטריוט מתביית על הרסיס הגדול ביותר - המנוע - ולא על הראש הקרבי. חוצמזה, אגדה ששמעתי מסתובבת מדברת על כך שאחד מטילי הפטריוט, שהסקאד שכנגדו שוגר כבר חלף אותו, פנה אחורה ופגע במכונית סיטרואן חונה.
באותו עניין 43784
מטח הסקאדים הראשון שנורה על ישראל בא בלילה השני של תחילת הפצצות הקואליציה בעיראק.
הוא כלל מספר גדול יחסית של טילים (נדמה לי 7).
באותו לילה עדיין לא הוצבו טילי הפטריוט האמריקאים. מיד אחר כך בוצעה פעולה מהירה של פריסת טילי פטריוט, ולקראת הלילה השני כבר היו כמה סוללות מבצעיות שהוכנו לקראת הבאות, אולי לא פריסה מלאה כמו שהושלמה בימים הבאים אבל בכל זאת הוצבו כמה סוללות.
וגם הפעם נורו טילי סקאד. והפעם גם נורו לעברם הפטריוטים.
המטח שנורה בלילה השני היה קטן יותר (עד כמה שזכור לי 3 טילי סקאד בלבד).
הנזק שגרם המטח השני הקטן יותר היה הרבה יותר גדול מהנזק שגרם המטח הראשון הגדול יותר, וזה למרות שטילי הפטריוט כבר השתתפו במשחק.
למרות שעל שני מקרים לא בונים סטטיסטיקה, בשבילי העובדות האלה בלבד הספיקו כדי לקבוע נחרצות שאין שום תועלת בפטריוט, וכמובן, כפי שאני נוהג תמיד, איש ממקורביי ומאלה שהייתי במחיצתם לא התחמק משמיעת דעתי זו.
הימים הבאים כמובן לא שינו את דעתי, לא נתתי אמון בידיעות שמפיצים האמריקאים על ההצלחות הגדולות של הפטריוט בסעודיה (לא הייתה שום סיבה ששם יצליח יותר, חוץ מאפשרות הסתרה ויכולת להפיץ ידיעות כוזבות), והיא נשארה כזאת עד היום, אלא אם כן בוצעו שינויים טכניים משמעותיים אחרי מלחמת המפרץ בטילי הפטריוט שהתאימו אותו יותר למטרה הזאת.

כמו שבמה שכתבתי עתה אין כל מידע מסווג, משום שאת כל הנתונים לקחתי ממה שפורסם, כך גם לגבי התדר שבו פועל הליזר של הנאוטילוס. זו מערכת שפותחה ע"י ארצות הברית וסוג הליזר פורסם באמצעי התקשורת וגם באינטרנט (הבאתי אחר כך קישורית, וכפי שכתבתי יש עוד הרבה כאלה).
באותו עניין 43790
בטילי הפטריוט, במחשבי הסוללה, בתוכנה, ובמכ"ם אכן בוצעו שינויים רבים מאז מלחמת המפרץ, במיוחד בנושא ירוט טק"ק. הגרסה האחרונה ששמעתי עליה הייתה ה- PAC-3, אבל לא מן הנמנע שהיו שיפורים נוספים מאז. פרטים, מן הסתם, באתר של רייתאון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים