 |
עניין הקואליציה שארצות הברית מארגנת לעצמה כל פעם, מזכיר לי איזה קטע מסיפור הרפתקאות של סטיונסון שקראתי בילדותי. ממש איני זוכר כמעט שום דבר מהסיפור חוץ מהקטע הזה. הגיבור (מישהו שהגיע מציוליזציה לאיזה אי באוקינוס) היה צריך ללכת לאיזה מקום מסוכן חשוד כנגוע ברוחות (אחר כך התברר שכל הרוחות האלה לא היו באמת רוחות, אלא "אורגנו" ע"י הנוכל, האיש הרע בסיפור)
אשתו הנאהבת והאוהבת של הגיבור (מקומית, שמאוד האמינה באמונות תפלות, ובעניני הרוחות), מאד חששה לו ואמרה שלא כדאי שילך למקום כל כך מסוכן. כדי להרגיע אותה הוא אמר לה שיקח איתו, את ספר התנ"ך הענקי שהיה בביתם. אבל היא אמרה שדבר כזה לא יכול לשמור עליו, ובאי שלהם אין לספר תנ"ך שום ערך. למרות שהספר הענקי לא היה יכול למלא את יעודו - הרגעת האישה, הוא בכל זאת, כיון שכבר אמר שיקח אותו לקח אותו, ואחר כך קילל את עצמו על המעשה הזה כי הספר הזה הפריע לו במשימתו, (נדמה לי שברגע מסויים של פחד הוא גם מעד ונחבל בגלל ספר התנ"ך שלקח).
כך ארצות הברית והקואליצה. ארצות הברית יוצאת למלחמה. רגע. קואליציה. צריך ? לא חשוב. בלי קואליציה לא זזים . . .
גם במלחמת המפרץ וגם היום מי שממש עוזר לארצות הברית מהקואליציה היא רק בריטניה וליתר יש איזה ערך אחר של תמיכה דיפלומטית וכדומה.
השאלה היא אם התרומות האלה באמת נחוצות, עד כדי כך שהן שקולות כנגד כל הסירבול שהן יוצרות. מי הן ומה הן כל "הפישריות" האלה לעומת ארצות הברית ?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש