בתשובה להקריבו המקוטב, 18/11/01 13:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למעט הקמת התנחלויות, אילו "משאבים אין ספור" השקיעה ישראל על מנת להטמיע את השטחים בתוכה? האם השקיעה ברשת כבישים, שאינם עוקפים? האם השקיעה בבתי חולים ובתחנות לאם ולילד? אולי בחינוך? אולי באיכות הסביבה? השאלה החשובה באמת, (ולי אין עליה תשובה) היא מה היחס בין המיסים שישראל גבתה בשנים 1967-1994 מתושבי יו"ש הלא יהודים ובין ההשקעה שלה באותם שטחים בלי ההשקעה בצבא ובמתנחלים. לי אין נתונים, אבל קשה לי להאמין, אפילו אם היחס נוטה לטובת ההשקעות, שמדובר ב"משאבים אין ספור". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1)מדינת ישראל מעונינת בשטח ולא בתושביו (הפלסטינאים) מתוך הרציונל הזה היא מנעה השקעה אמיתית בתשתיות ובתושבים (להבדיל - ממצבם של ערביי ישראל) כהחלטה אסטרטגית. 2)הנקודה לדעתי היא כמה משקיעה (בצבא,חינוך,תשתיות וכ"ו) המדינה בתושבי יש"ע (כ250000 איש).אין לי מספרים מדויקים אבל נדמה לי שההשקעה פר תושב שם היא מן הגבוהות בהיסטוריה של הקולוניאליזים, והתוצאות עד עכשיו לא משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוצאות לא משהו? להתנחלויות יש תשתיות תחבורה, מים, חשמל, ביוב, חינוך ותעסוקה מהטובים בארץ. לא ידוע לי על אף התנחלות שמדורגת גבוה במדד האבטלה או העוני ורמת החיים שם, למעט סעיף הבטחון האישי היא גבוהה מאוד. יתכן, שאם היו מפנים חלק מאין ספור המשאבים גם לשכנים, היה מתקבל שיפור גם בסעיף הבטחון האישי, אבל אני מפקפק מאוד בגישה הזאת. ההסטוריה מראה, שככל שאתה משקיע יותר באוכלוסיה כבושה/מופלה לרעה, כך היא דורשת את זכויותיה ביתר שאת וככל שאתה מדכא אותה יותר, היא עוסקת יותר במאבק השרדות ופחות במאבק לאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)נדמה לי שב67 היינו יותר קרובים לסיפוח השטח מאשר היום (אם זו צריכה להיות המטרה הסופית) וכל זאת ללא אף התנחלות. 1.א.)המדדים המעולים של ההתנחלויות בנושאי תשתית באים על החשבון של מישהו אחר 2)הפלסטינאים למרות שסובלים מדיכוי מתמשך עוסקים יותר במאבק לאומי ופחות בהשרדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על דעתך בנושא. מיד אחרי תום הקרבות, ההערכה בישראל היתה שנאלץ לסגת תוך זמן קצר מכל או מרוב השטחים שנכבשו/שוחררו. בנסיון ל"שפר" את קו הגבול עם ירדן, גורשו תושבי אזור לטרון (פארק קנדה) וכן תושבי קלקיליה. עקב לחץ בינ"ל הוחזרו תושבי קלקיליה למקומם (ואבי טוען, שחלק מהבתים שצה"ל הרס שם אף נבנו מחדש ע"י ישראל) ובכל מקרה, לא היתה אז לגיטימציה, לא מצד העולם ולא מצד הציבור בישראל, לסיפוח השטחים. להערותיך: 1. כמובן, לרגע לא חשבתי אחרת. רק שהתוצאות בשטחים הנ"ל תואמות את גודל ההשקעה ורמת החיים שם אפילו עולה על הרמה בשאר המדינה. 2. כנראה שלא מדכאים אותם מספיק. אפשר להתיעץ עם שכנינו מדרום וממזרח איך מדכאים אוכלוסיה פלסטינית כמו שצריך כך שיעסקו בעיקר בשאלה איך נישאר בחיים עוד יום במקום לשאוף לעצמאות. (הבהרה, אני פוסל גישה זו כבלתי מוסרית על הסף) בכל מקרה, לדעתי בתחומים שבהם היתה השקעה של "משאבים אין ספור" הושגו השגים התואמים את ההשקעה, בעוד שבתחומים בהם לא השקענו (איזו הפתעה!) הושגו השגים התואמים את חוסר ההשקעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיד לאחר מלחמת ששת הימים קבעה הממשלה בהחלטה סודית, שאפילו הצבא לא ידע עליה, שישראל תחזיק בשטחים עד לחתימת חוזי שלום (למעט ירושלים, כמדומני). לסבר את האוזן, בגין שהיה אז שר ללא תיק קבע שישראל תחזיר את הרמה לסוריה בתנאי של חוזה שלום והסכם פירוז. אבא אבן כתב שדין ראסק, מזכיר המדינה האמריקאי, לא האמין למשמע אוזניו כשאבן העביר לו את החלטת הממשלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |