בתשובה לעומר, 13/04/07 20:48
שכר הלימוד 438782
למתן הלוואות, בפרט לטווח ארוך בריבית אפסית, יש עלות מאוד ממשית למדינה. אם הכסף הזה לא היה ניתן לסטודנטים, אפשר היה לשלם איתו עוד חלק מהחוב הלאומי (כיום כ86% מהתוצר השנתי) ובכך לחסוך לעצמנו את הצורך לשלם את החוב פלוס הריבית. כמו כן גם בהלוואה הזו יהיו חובות אבודים שיבואו על חשבון המדינה.
אפשר לחשב את העלות האמיתית של מתן הלוואות למימון מחיה לסטודנטים, לטעון שזה לא עולה כסף מהווה הפשטה גסה מדי.

לגבי האפשרות של העלאה לרמה ראלית את שכר הלימוד, אנשים אינם רציונליים והצורך ללוות יותר ממאה אלף שקלים (העלות האמיתית של תארים רבים, בפרט הנדסה ורפואה) עלול לגרום לרבים לא למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם. ירידה בביקוש למקצועות המכניסים (בין אם בכמות או אפילו באיכות הסטודנטים) דינה ככדור ברגל המדינה, שמסתמכת על בוגרי מקצועות אלו כמנוע הצמיחה העיקרי של המשק. אם כבר, אז המדינה צריכה להתאים את שכר הלימוד שידחוף סטודנטים למקצועות שיכניסו לה יותר כסף, תחת ההנחה שישנם מקצועות שרוויה תגדיל את התחרות ותוריד את ההכנסה לנפש בעוד באחרים יתקיים יתרון לגודל והשוק יקלוט כמה שיהיו. לא ברור לי למה שיקולים ערכיים צריכים להיכנס כאן.
שכר הלימוד 438784
העלות הזו צריכה להבחן מן הסתם לאור העובדה שכרגע הכסף הזה (ברובו) פשוט ניתן סתם כך. כלומר בכל מקרה הוא ניתן לסטודנטים. השאלה היא, האם הם יחזירו אותו.

גם לא אמרתי ''ריבית אפס'', אלא ''הצמדה מינימלית''. למרות זאת, ניתוח נאיבי עלול להעלות שזו הוצאה גרועה (כי השקעה חלופית שלו עשויה להניב יותר), אבל השקעה בסטודנטים מצד המדינה היא השקעה כלכלית (מוצלחת) לכל דבר ועניין, באופן מאד דומה לכך שהשקעה כזו היא מוצלחת מצד הסטודנט.

אם האינטואציה שלי כל כך שגויה, והתרומה של בוגר אוניברסיטה לתל''ג מחד, ולקופת המדינה בצורת מיסים מאידך, אינה מספיקה כדי לפצות (בהרבה, אני מעריך) על הוויתור על הריבית בהלוואה ועל החובות האבודים - אז אפשר בכל זאת להלוות בדיוק בריבית כזו כך שהמדינה לא תפסיד (מטבע הדברים, היא עדיין תהיה נמוכה מזו הבנקאית או הפרטית).

הבעיות שאתה מעלה בפסקה השניה שלך נפתרות על ידי מנגנון הסבסוד. בחוג בו המדינה או האוניברסיטאות מעריכות שהביקוש נמוך יותר מהרצוי למדינה או לאוניברסיטה בהתאמה - שיורידו את שכר הלימוד. אולי כדאי גם לאפשר להן, בחוגים בהם הם הביקוש גבוה מהרצוי לפי אותם שיקולים, להעלות את שכר הלימוד (אבל לא חשבתי על זה עד הסוף. ייתכן שזה עלול לגרום לאי שוויון לא רצוי, וגם לא בטוח שאני מעוניין לאפשר למדינה או לאונ' כל כך הרבה חופש בקביעת שכר הלימוד. יש גבול לאמון שלי).

שיקולים ערכיים צריכים להכנס לכאן, כי הם מטבעם נכנסים לכל מקום. אני לא רואה סיבה טבעית להצטמצם ל-''תועלת כלכלית'' כערך היחיד שילקח בחשבון. אם מנגנון כזה יוריד באופן משמעותי את כמות הלומדים בחוגים למדעי הרוח או מדעי החברה (איני חושב שזה תרחיש סביר, אבל הוא אפשרי) - יש לפצות על כך בעזרת סבסוד. אני מאמין שגם זה אינטרס, לא כלכלי כי אם חברתי אמנם, של כולם.
שכר הלימוד 438786
שוב, איזו השפעה תהיה להעלאת שכר הלימוד (עם מערכת הלוואות מפותחת) על שיעור רוכשי ההשכלה הגבוהה ? זו שאלה לא טריוויאלית שבלי מחקרים מקיפים לקבלת אומדן אי אפשר לענות עליה. רק אחרי שנהיה בטוחים שזה לא פוגע בכמות ואיכות מקבלי התארים, אפשר יהיה לשקול ישום מדיניות כזו.

שיקולים ערכיים הם בעייתים, מי קבע שהיסטוריה צריכה לקבל סיבסוד יותר מתאטרון ? ולמה לאומנות מודרנית לא מגיע ? הביאו כאן בעבר תרגום של מאמר ביקורתי למדי על מצבן של המחלקות לפילוסופיה במקומות רבים, אישית היתי מוכן לשלם סכום לא מבוטל כדי שגרוש מכספי לא יממן איוולת שכזו. אין זה מן הראוי לכפות על הכלל לממן שיגיונות של אחדים בשם ערכים של בעל שררה. למרות זאת, מחלקות הומניות רבות קרובות לליבי, מעיין קונפליקט שטרם מצאתי לו פתרון.
שכר הלימוד 438792
הקמת מערכת הלוואות (חוץ בנקאיות, בפריסה נוחה, עם ריבית מינימלית) אינה תלויה בהעלאת שכר הלימוד, והיא רצויה מאד בכל מקרה.

השילוב שלה עם העלאת שכר הלימוד לגובהו הריאלי עדיף בעיני. רוויזיה כזו לא חייבת להיות חדה וכוללת, היא יכולה להיות גם הדרגתית. בכל מקרה, זה כיוון שכדאי לשקול.

אבל גם השארת המצב על כנו (פחות או יותר, עד כדי שינויים לא גדולים מידי בשכר הלימוד) עם מערכת הלוואות כזו הוא מצב עדיף מהנוכחי. מימון התואר יהפוך לפשוט בהרבה עבור כולם, יאפשר לסטודנטים להקדיש את מירב זמנם ללימודים, ויהיה קל יותר להעלות (במידה מסויימת) את שכר הלימוד. ואם ההעלאה לא תהיה גדולה, סטודנטים עדיין יוכלו לבחור לממן את לימודיהם על ידי עבודה במקביל להם, או לחסוך כסף מראש לשם כך, במקום לקחת הלוואה.

אתה צודק בכך ששיקולים ערכיים הם בעייתים. אבל הם בלתי נמנעים, ואין ברירה אלא להתמודד עם הבעיה הזו. גם לי אין פיתרון מגובש. אולי זה קל יותר משזה נראה: הבעיה מחריפה ככל שהעלות של הכשרת הסטודנט גבוהה, והתועלת (הכלכלית) מהכשרתו נמוכה. אבל נראה שממילא ברוב המקרים בהם התועלת הכלכלית מהכשרה נמוכה, גם עלותה נמוכה יחסית.

אגב, יש לך הערכה לגבי העלות הריאלית של שנת לימודים? אני חושב שגם במקרה הזול ביותר היא די גבוהה: רק סדר הגודל של 25-30 שעות הרצאה ותרגולים בשבוע, החזקת המתקנים (הבסיסיים: חדרי לימוד, שירותי מנהלה וספריות למשל) ובדיקת התרגילים והמבחנים שווה, בהערכה גסה שלי, בערך פי 10 משכר הלימוד דהיום.
שכר הלימוד 438798
לגבי העלות, יש להפריד בין עלות המחקר (מחקרים, חוקרים) לבין עלות הלימוד.
לגבי מדעי החברה והרוח, אפשר להביט במוסדות ללא כוונת רווח דוגמת הבינתחומי, ולהסיק שעלות ראלית תהיה בסביבות ה30 אלף לשנה, הדבר גם מתאים להערכות שקראתי שסטודנטים משלמים כשליש מעלות התואר.
עבור מקצועות הרפואה, שהם מהיקרים ביותר, בזמן המאבק על בית הספר לרפואת שיניים שמעתי את המספר 60 אלף לשנה כעלות ראלית. סטודנטים מחו"ל משלמים בארץ כ25 אלף דולר שנה, כאן האוניברסיטה מרוויחה כסף.
בכל האוניברסיטאות הרלוונטיות ההכנסות משכר לימוד עלו על עשרה אחוז מההכנסות, בת"א הם עמדו על 17%, מכאן ששישים אלף הוא חסם עליון בכל מקרה עבור הממוצע.
אני מסכים לגבי מערכת ההלוואות, למיטב ידיעתי אוניברסיטאות רבות כבר היום מציעות הלוואות בתנאים נוחים מאוד לכל הסטודנטים והשאר על בסיס כלכלי.
שכר הלימוד 438814
רק הערה קטנה - זו טעות להסיק ממוסד קטן יחסית כמו הבין-תחומי. במיוחד במדעי החברה והרוח העלות עבור כל תלמיד נוסף קטנה יחסית, בעוד שהסכום שהוא מכניס הוא קבוע.
שכר הלימוד 438834
מצד שני עלות אחזקת הבניינים והתשתיות של האוניברסיטה גבוהה יותר גם באופן יחסי לגודל. מכל מקום החישוב היה רק כדי לתת רף עליון, במידה ויוצא שבאוניברסיטה העלות גבוהה יותר, אז יש לעבור למוסדות רבים וקטנים כדי להוזיל עלויות.
שכר הלימוד 438841
אבל מוסדות קטנים ורבים דורשים יותר תשתית לוגסיטית (יותר מזכירים, יותר מנהלות, יותר חצרניות וכו' ופוגעים באפשרות ללימודים בין תחומיים.
שכר הלימוד 438789
שכנעת אותי.
תיקון קל לגבי הכללת מדעי הרוח והחברה באותה סירה - אקדמאים בתחום מדעי הרוח אכן לא צפויים לתרום הרבה לתל"ג, אבל דווקא כן, כמו שאמרת, לחברה ולתרבות. אקדמאים בתחום מדעי החברה, לעומת זאת, מהווים ברובם המכריע את הגרעין האדמיניסטרטיבי של המשק. חלקם גם צפויים להרוויח יותר (אפילו!) מפיסיקאי, מתמטיקאי או ביולוג באקדמיה.

בכלל, לדעתי ההבחנה בין מדעי החברה ומדעי הרוח היא בעצם הבחנה סמויה בין מי ש"שימושי" לבין מי ש"לא שימושי" לדעת "המערכת"‏1. לדוגמה: ההבדל בין חוקר יחסים בינלאומיים להיסטוריון הוא זניח מבחינות רבות, אבל איש היחב"ל נחשב לפוטנציאל למשרות ממשלתיות ואחרות, בזמן שההיסטוריון צריך לפי ההגדרה לשבת במגדל השן ולספק פלט אקדמי. לכן היחב"ל נמצא בקטגוריה של מדעי החברה, וההיסטוריון בקטגוריה של מדעי הרוח. עצם העובדה שפסיכולוגיה מוגדרת חלק ממדעי החברה ולא ממדעי הרוח מסגירה לדעתי את המשמעות האמיתית של ההבחנה הזו.

---------------------------

1 - נו, אתם יודעים למי אני מתכוון. הם.
שכר הלימוד 438796
העובדה ש-"גרעין אדמיניסטרטיבי" *איפשהו* עשוי להרוויח יותר מחוקר באקדמיה (בפיזיקה או מדעי המדינה) היא אחת הסיבות בגללן אני תומך בהעלאת שכר הלימוד...

אני חושב שההבחנה היא יותר בכיוון של "מי שואף, לפחות אי שם בעתיד, ליצור מדע של אנשים" (ואז הוא "מדען חברה"), לבין מי שלא (ואז הוא "מדען רוח"). לא מפתיע ששני הקריטריונים (שלי ושלך) חופפים ברוב המקרים. לפי הפרשנות הזו, המונחים העבריים הרבה פחות מוצלחים מהאנגליים.
שכר הלימוד 438823
הצלחתי לסתור את ההגדרה שלך: בלשנות היא ממדעי הרוח. לימודי משפטים הם ממדעי החברה (אם בכלל מגדירים אותם כתחום מחקר אקדמי, מה שלדעתי קצת מפוקפק).
שכר הלימוד 438849
משפטים הם לא חלק מהפקולטה למדעי החברה. זו פקולטה עצמאית (שכוללת, לפחות בירושלים, את החוג למשפטים ואת החוג לקרימינולוגיה. לא יודעת מה המצב בשאר האוניברסיטאות) בדיוק כמו בית הספר לעבודה סוציאלית או חינוך.

ומה מפוקפק במשפטים כתחום מחקר אקדמי?
שכר הלימוד 438866
לא מבחינה אדמיניסטרטיבית, מבחינה תפיסתית. הנה, למשל:
לגבי משפטנות ומחקר אקדמי - זה כמו להגיד "מחקר בתחום הנהלת החשבונות". משפטנים, רו"ח, רופאים ומהנדסים, לומדים לעסוק במקצוע. המחקר הוא בתחום מדע המדינה, כלכלה, ביולוגיה/ביוכימיה ופיסיקה בהתאמה. במקרה של הנדסה ורפואה היריעה רחבה מאד ויש מקום גם למחקר פרקטי ומקצועי. במקרה של משפטנים זה קצת מוזר בעיני, אבל קיים.
שכר הלימוד 438952
לא, זה לא לגמרי נכון מה שאתה אומר.
קודם כל, כי נושאים כמו "פילוסופיה של המוסר", "תורת משפט", "משפט רומי" ושאר תופינים שכאלו, אין להם ולא כלום לעריכת דין.
למה מחקר משפטי הוא פחות אקדמי ממחקר תקשורת המונים למשל? כי אשכרה *אפשר* לעשות עם זה משהו אחר כך? למה ניתוח מגדרי של דיני הנזיקין הוא יותר/פחות אקדמי מאשר לגלות איזה חלק בDNA גורם לחוסר בהמוגלובין? שניהם עניינים מחקריים שמאוחר יותר ניתן לעשות בהם שימוש בפרקטיקה.

מעבר לכך, אתה לא בדיוק לומד לעסוק במקצוע - לפתוח תיק, לרשום דירה בטאבו או לכתוב כתב הגנה - את הדברים האלו לומדים בהתמחות. לא באוניברסיטה.
שכר הלימוד 438986
במדע את חוקרת מערכות שאת לא מבינה עד הסוף ובד"כ גם לא שולטת עליהן. במובן הזה כלכלה זה מדע טהור, אנחנו בכנות לא מבינים איך הבורסה מתנהגת ולמה, יש הרבה מודלים ומכנה המשותף של כולם זה חוסר יכולת לייצר תחזיות אמינות בטווח הקצר והבינוני (אם מישהו רוצה לסתור את הטענה ע"י זה שהוא ישלח לי מודל כזה, אנא צרו קשר בהקדם).
במערכת המשפט החוקיות ברורה (או לפחות אמורה להיות כזו), כשאת מנתחת באופן מגדרי פסקי דין בנזיקין, את בסך הכל בודקת את ההטיה של השופטים (והפושעים, אם לא עשית מלאכתך נאמנה). זה משהו שראוי להיות תת ענף בפסיכולוגיה או סוציולוגיה. אם תתקפי את הטענה שלי ותגידי שהחוקיות לא ברורה והשופטים הם פרשנים של טקסט קריפטי, לא שינית כלום מהמסקנות, כי האופן שאנשים מפרשים טקסט בהתאם לסט האמונות האישיות שלהם זה עדיין חקר ההתנהגות האנושית (פסיכולוגיה). לאיזה סוג של תגליות את מצפה להגיע ? המערכת מימלא נשלטת (בתאוריה, חוץ מבארץ), אם אני אגלה מה גורם לחוסר בהמוגלובין אני אתקן את זה, אם אני אבין את כל האינטרקציות החלקיקיות אולי אפשר יהיה להשתמש בזה כדי ליצור כוח דחיה כבידתי, מה תשיגי מהבנה של מאפייני ההרשעה המגדריים ? האם המטרה היא לשנות את השופטים והחוק כדי שיתאימו יותר לאידאה פילוסופית ?
שכר הלימוד 439001
נכון, נושאים כמו אלה שציינת לא קשורים ישירות לעריכת דין. אבל כולם יכולים להופיע גם במסגרת מסלול לימודים לתואר במדע המדינה, וזה באמת השיוך האקדמי שלהם. החיפוש אחר החלק ב-DNA שגורם לחוסר בהמוגלובין מוגדר כמחקר רפואי, אבל בעצם הוא מחקר ביולוגי. חיפוש אחר חומרים בעלי יכולת הולכת חום טובה מאשר חומרים אחרים הוא מחקר בהנדסת מכונות, אבל בעצם מחקר בתרמודינמיקה וכימיה.
שכר הלימוד 439192
קודם כל, נראה לי שסוציולוגיה יותר ממדע המדינה, אבל לא חשוב.
בעצם מה שאתה אומר זה שיש שלושה-ארבעה תחומי מחקר וכל השאר צריך להשתייך אליהם. אז אפשר לבטל את יחב"ל (כי מדובר בחלק של מדע המדינה) ואת תקשורת (סוציולוגיה), כלכלה (כנ"ל), מקרא (ספרות? היסטוריה? בעצם, שניהם גם יכולים להשתייך לאמנות. יודע מה? בוא נלך רחוק יותר - גם הם שייכים לסוציולוגיה. או לפסיכולוגיה אם אתה מתעקש, אבל הם *בטח לא תחום בפני עצמו* לפי ההגדרות שלך).
כשאתה משלב יותר מספר תחומי מחקר ומשלב אותם למשהו ייחודי אחד, אני חושבת שמדובר כאן בתחום מחקרי חדש.
שכר הלימוד 439199
מדע המדינה הוא הענף במדעי החברה שחוקר את התפלגות העוצמה בקרב שחקנים במערכת נתונה. העוצמה מוגדרת כאוסף של תכונות המשפיעות על התנהלות השחקנים ועל יכולתם לשלוט בנעשה במשחק. בדרך כלל מטרתם היא להעצים את עצמם באופן יחסי למערכת ובאופן מוחלט. המילה פוליטיקה מוגדרת (גם) כמכלול הדרכים שבהן מתפלגת העוצמה בתוך מערכת, ובאנגלית למדע המדינה שם קולע יותר: מדע הפוליטיקה.

רוב האוניברסיטאות בעולם כבר באמת מגדירות את היחב"ל, דהיינו ניתוח ברמת המערכת הגלובלית, כרובד העליון של מדע המדינה (לפחות כל זמן שאין רבדים נוספים מעליה). יש רבדים נוספים מתחת לכך, ובינהם מה שמוגדר כסוציופוליטיקה: הרובד הבוחן את הדרך בה הופכת חברה למערכת פוליטית, ואת המתח הפוליטי שנוצר בין הפרט לחברה, שהוא בדרך כלל מה שעוסקים בו המשפטנים. באמצע נמצא גם העיסוק במוסדות (כמו למשל חוקים ובתי משפט) כשחקנים או גורמים משפיעים בתוך המערכות השונות.

כל המוסדות האקדמיים שאני מכיר מפרידים עדיין בין סוציולוגיה למדע המדינה, ודווקא בגלל הצורה שבה נחקרות היום מערכות פוליטיות. הכלים (מבחינה מחקרית ויישומית) שנותנת ההפשטה של מערכת מורכבת כחברה למערכת פשוטה יחסית כמודל פוליטי הם אמנם מוגבלים, אבל הם יותר טובים מכלום.

כלכלה היא גם במובן מסויים חלק ממה שנחקר במדע המדינה (שזה כאמור הרובד שנמצא "מעל" הסוציולוגיה, שנמצאת "מעל" הפסיכולוגיה). אבל זה חלק מאד מורכב ומסובך, שיש לו גם צדדים אחרים: בניית דגמים מתמטיים, מציאת שיוויי משקל שונים, השפעות הדדיות של משתנים וכן הלאה. עם כל אלה הסוציולוגיה (היום) לא מסוגלת להתמודד, בדיוק באותה מידה שהפיסיקה של היום לא מסוגלת להתמודד עם מערכות ביולוגיות או אפילו כימיות. באותו אופן הסוציולוגיה לא ניתנת עדיין לרדוקציה לפסיכולוגיה.

במדעי הרוח התמונה מורכבת יותר. אין שום קשר בין היסטוריה לאמנות. ארכיאולוגיה והיסטוריה זה סיפור אחר, אבל מן הסתם הארכיאולוג וההיסטוריון עוסקים ברבדים נפרדים: הארכיאולוג מחפש את התמונה הנקודתית, ההיסטוריון מחפש את הסיפור הכולל, ונשען גם על הארכיאולוג במחקרו. תקשורת באמת לא ראויה בעיני להיות תחום מחקר עצמאי (מחוץ לסוציולוגיה, פוליטיקה וכלכלה), אבל בדיוק כמו לימודי מגדר (שגם הם היו עד לא מזמן פשוט תחום בתוך חוגים אחרים, בד"כ מדע המדינה או סוציולוגיה, תלוי בהקשר), אם הנושא מספיק מושך, הוא יקבל משקל רב יותר. אבל שם לפחות המחקר מוגדר וברור.

באותו אופן אמנות היא נושא כללי מאד שיש הרבה טעם בפריטתו לתתי נושאים: אין הרבה קשר בין מוסיקה לספרות, למעט העובדה ששניהם נצרכים כמוצרי תרבות. יש קשר הדוק בין קולנוע לספרות, ואכן יש ממשקים בין התחומים, אבל היריעה רחבה ואפשר לעסוק בשניהם בנפרד בלי שזה יראה מוזר. ובכל זאת, בהרבה מקרים למיטב ידיעתי הם מאוחדים בתוך פקולטות לאמנות.

מה חוקרים בפקולטות למשפטים שלא מוכל באופן מוחלט בתוך מחקר פוליטי?
שכר הלימוד 439204
מה חוקרים בפקולטות למשפטים שלא מוכל באופן מוחלט בתוך מחקר פוליטי? כל מה שקשור בסכוסכים בין שני פרטים, למשל?

ולא התכוונתי לומר שמדע המדינה וסוציולוגיה הם היינו אך, אלא ש*אם כבר* משייכים את תחום המחקר המשפטי נראה לי שהוא מתאים יותר לסוציולוגיה.
כמובן, אני לא חושבת שהוא מתאים לשם (במלואו) או למדע המדינה (במלואו). לדעתי אכן מדובר בתחום שמשיק לתחומים האלו, אבל לא חופף בלעדית לאחד מהם.
שכר הלימוד 439207
סכסוכים ספציפיים בין שני פרטים? מה יש לחקור, מבחינה אקדמית?
סכסוכים בין שני פרטים באופן כללי? למה הכוונה?
שכר הלימוד 439216
מה זאת אומרת? כל המשפט הפרטי הרי נסוב על סכוסכים בין שני פרטים. כך גם דיני המשפחה על סוגיהם השונים, חלקים נרחבים מהדין הדתי וכו'.
למען האמת, חוץ מדיני חוקה, המינהל הציבורי והדין העונשי על גווניהם השונים מרבית המשפט הוא בתחום הפרטי ולא המדיני, אף שהמדינה קובעת את החוקים.
שכר הלימוד 439224
אה, לא לזה התכוונתי. שאלתי למה הכוונה ב*מחקר* על סכסוך בין שני פרטים. מה חוקרים?
שכר הלימוד 439227
למשל מחקר שבוחן איך שיטות משפט שונות מתמודדות עם תביעות נזיקיות הולדה בעוולה.* או איך בתי המשפט משתמשים בעקרון תום הלב כדי לפרש חוזים בין שני צדדים. או איך מתמודדים בתי המשפט עם חוזים שנחתמו בתקופת אינפלציה ולא קבעו הצמדה.
תגיד בוודאי - אבל את חוקרת כאן את השופטים או את השיטה, ולא את הפרטים. ועל כך אענה - אז מה? עדיין לא מדובר במדע המדינה.

*בד"כ כשילד נכה/הורים של ילד נכה תובעים גוף רפואי על כך שלא זיהה את המום עוד בשלב ההריון למרות שאמור היה. הבעיה במקרה הזה שה"נזק" הוא הולדת הילד.
שכר הלימוד 439232
נכון, זה בדיוק מה שבוודאי אגיד. ואחר כך עוד אוסיף: ומחקר של הדרכים בהן החוקים מפורשים בפועל היא חלק מהותי מהמחקר באסכולה המוסדית במדע המדינה. אם כי היא לא עוסקת בדרך כלל באספקטים ספציפיים כל כך, אלא מנסה לגזור מהם עקרונות רחבים יותר ולהתאים אותן לתאוריות כלליות.

בכל מקרה, המשמעות המדעית של מחקר כזה היא מוגבלת מאד אם לא מכלילים אותה (זה מחקר פרקטי, כמו שאמרת, ולא מדעי כמו שאני התכוונתי), ולכן כנראה שלא התכוונו לאותו הדבר כשדיברנו על מחקר אקדמי. שימי לב שאני לא טוען ש"משפטים זה לא שווה". אני פשוט טוען שזו הכשרה לעסוק במקצוע, כמו רפואה או הנדסה, ולא תחום מחקר אקדמי בפני עצמו.
439297
אם היא לא עוסקת באספקטים ספיציפים כל כך, האין זה מצביע על כך שמדובר בתחום אחר?

בכל מקרה, האם מחקר אקדמאי נדרש להיות מדעי בהכרח? נשמע לי מעט מוזר. שים לב שאני לא נעלבת. אני פשוט טוענת שבנוסף לעובדה שעריכת דין היא מקצוע, משפטנות הוא תחום אקדמאי.
439305
אני לא מבין את ההבחנה בין ''מחקר אקדמאי'' לבין ''מחקר מדעי''. אם יש הבדל (או לפחות בעיניך), כנראה שכאן מקור אי ההסכמה שלנו.
439321
אז לגישתך "אמנות" על גווניה השונים היא מדע או שהיא לא נכללת בגדרי מחקר אקדמאי?
439323
אומנות, כמו ספרות, שונה מחקר האומנות וחקר הספרות.
439324
אוקי, אז תשנה את השאלה שלי בהתאם.
439328
כלומר האם חקר האמנות היא מדע?
439331
כן. כי לפי ההנחה שלו מחקר אקדמי חייב להיות מחקר מדעי.
439353
הדיון האם אקדמי=מדעי נשמע לי כדיון לא מעניין על טרמינולוגיה. מה יקרה אם נגדיר כל מחקר אקדמי כמדעי?
439355
למען האמת גם אותי זה לא כל כך מעניין, אבל איכשהו התגלגלתי לוויכוח (המעוניין בערך באותה מידה) האם משפטנות היא כן או לא תחום אקדמי ואיכשהו לא הצלחתי להתגלגל החוצה, מתוך עקשות להבהיר שאני צודקת (:

__________
העלמה עפרונית בעד המשך השביתה.
439442
זה לא הוגן ואפילו לא יפה. אני לא יכול להגיד שהשכלתי יותר מדי מהויכוח הזה, אבל לפחות לא אמרתי בגלוי שהוא טיפשי (טוב, עד עכשיו...).
אני דורש התנצלות. או לפחות להחזיר לי את ארבעים הדקות פלוס מינוס שביזבזתי על כתיבת התגובות עד כה (טוב, לא כולל זאת).
439484
א. לא אמרתי ''טיפשי'' אמרתי ''לא מעניין'' ומשום מה נדמה לי שאתה יכול להסכים איתי בנושא.
ב. לא צריך לדרוש, מספיק לבקש. אני מתנצלת אם בגללי בזבזת ארבעים דקות פלוס מינוס על כתיבת תגובות מיותרות כל כך. לצערי בחלק הזה של העולם הוירטואלי אין מדיניות החזרה. אתה מוזמן לבקש שובר מההנהלה אם אתה רוצה.
439441
טוב. אז נסיים פה. מחקר מדעי הוא מבחינתי מחקר שנעשה באמצעות המתודיקה המדעית המקובלת ובלה בלה בלה ומטרתו היא להוסיף לידע הקיים בנושא. האקדמיה היא מוסד ארטילאי (בפועל, אוסף של מוסדות אמיתיים), שעוסקת במחקר מדעי. אם חוקר אמנות באקדמיה ינסה לפרסם מאמר שבו הוא מסביר שעגנון סופר מצויין כי הספרים שלו מאד טובים, זה לא יתקבל, נכון? למה לא? כי זה לא מאמר מדעי.

בסדר?
439485
נראה לי שלא יצא לך לקרוא יותר מדי מאמרים משפטיים-אקדמאים. אף חוקר שמכבד את עצמו לא יגיד ש''הלכת אבו-חנא היא הלכה מצויינת כי היא מביאה לתוצאות מגניבות''. זה לא יתקבל כי זה לא מדעי.

הדיון הזה קצת מסתובב במעגלים (מצטערת, זה חזק ממני) אבל אם אנחנו מסכימים על כך שמשפטנות זה תחום אקדמי ומדעי באותה מידה כמו אמנות, אז שיהיה.
שכר הלימוד 439228
זה נראה תיאור מאוד אידיאלי של היחס בין הדיסציפלינות, ולדעתי הוא אינו תואם את מה שקורה למעשה במחקר האקדמי. אני מציע לשקול את ההצעה הבאה: הדיסציפלינות השונות במדעי החברה והרוח מתעניינות פחות או יותר באותן תופעות, אבל עושות זאת באמצעות מערכות המשגה שונות. אין "רבדים" עליונים ומתחתם רבדים נמוכים יותר (טענה כזאת היא טענה מטאפיסית שלא תהיה מקובלת על רבים מאנשי מדעי הרוח והחברה), אלא דרכים שונות למדל את התופעות החברתיות.
שכר הלימוד 439304
קודם כל, אתה צודק כמובן. תחומי המחקר השונים התפתחו בנפרד ובאופן בלתי תלוי, ורק בשנים האחרונות חלקם התאחדו וחלקם החלו להשיק זה לזה.
בכל מקרה, הרדוקציוניזם, למרות שהיא לא בקונצנזוס המוחלט, היא תפיסה מקובלת ואפילו אפשר להגיד אופנתית. לפי התפיסה הזו, הסוציולוגיה עוסקת במסות של אנשים ולכן נמצאת מעל הפסיכולוגיה, וכן הלאה. במדע המדינה ספציפית התפיסה הזו הוא כמעט קונצנזוס.
שכר הלימוד 439390
אין לנו מחלוקת. אבל צריך לקחת בחשבון שאם מדובר על דרכים שונות להמשגה ולאו דווקא על ''רבדים'', התזה הרדוקציוניסטית הופכת לפחות סבירה.
שכר הלימוד 439512
וזה מראה למה לא מדובר על ''דרכים שונות להמשגה''.
שכר הלימוד 439241
"... ובכל זאת, בהרבה מקרים למיטב ידיעתי הם מאוחדים בתוך פקולטות לאמנות".
מאיפה לקחת את זה? (אגב, גם רוב טענותיך האחרות בתגובה זאת נראות לי משונות ביותר).
שכר הלימוד 439307
אוניברסיטת תל אביב [ויקיפדיה]
סתם, לדוגמה. אם עוד טענה נראית לך משונה, את/ה מוזמנ/ת לשאול לגביהן ספציפית.
שכר הלימוד 439311
ספרות בשום מקום שאני מכיר (כולל תל אביב) לא קשור לפקולטה לאומנות.
שכר הלימוד 439330
לא ברור לי לאיזה חלק במאמר ארוך זה אתה מפנה אותי, אבל גם בתל אביב יש חוג נפרד לספרות ואחר לתיאטרון ואחר לתולדות האמנות וכך הלאה.
ועוד דבר משונה? למשל, שהמשפטים הם חלק מהפוליטיקה. ודאי שבקביעת החוקים משתתפת הפוליטיקה, שהרי המחוקקת היא הכנסת, שחבריה הם פוליטיקאים. וודאי גם שהחוקים מייצגים אינטרסים פוליטיים שונים ומשונים. אבל יש חוקים שהוגעים לידע שמקורו במדעי הטבע (למשל, כל מה שנוגע לאיכות הסביבה), או בפסיכולוגיה (דחף לאו בר שליטה, אי שפיות זמנית וכיו"ב), בפילוסופיה (שוויון, חירות וכדו'), ועוד. מדעי המדינה לבדם לא מכסים אותם.
שכר הלימוד 439439
הכל תלוי באיך אתה מגדיר פוליטיקה.
לפי ההגדרה העדכנית יחסית של לאסוול, פוליטיקה היא כל מה שעונה לשאלה "מי מקבל מה, מתי איך?". זו אחת ההגדרות הכי טובות והכי מפורסמות שאני מכיר. אז לפי ההגדרה הזו, אין חוקים שהם לא חלק מהפוליטיקה - כל חוק מגדיר מה מותר, מה אסור, מה יהיה, מה לא יהיה, איך יתוקצב, מי יחליט, וכן הלאה. גם הפרשנות לחוקים, האכיפה שלהם, עצם קיומם (למה אלה ולא אחרים?) נכנסים להגדרה.
לפי ההגדרה הקלאסית, פוליטיקה היא הצורה בה מתנהלים יחסי הגומלין בין פרטים ובין הפרטים לחברה בתוך מסגרת מדינית. במקרה זה, גם, אין חוקים, פרשנות לחוקים, או אכיפה, שהם לא חלק מהפוליטיקה.

לגבי אוניברסיטת תל אביב, התכוונתי כמובן למבנה האדמיניסטרטיבי של האוניברסיטה בהקשר ששאלת לגביו. אין לך כוח לקרוא? הנה הפואנטה (שהופיעה בויקיפדיה):
כל החוגים לאמנות מרוכזים תחת מטריה אחת, למעט החוג לספרות. אני מניח שהוא נמצא בפקולטה למדעי הרוח מסיבות של מסורת, אבל זה לא ממש מעניין כרגע.
שכר הלימוד 439495
גם השאלה "מי מקבל מה, מתי איך?" וגם ההגדרה לפיה "פוליטיקה היא הצורה בה מתנהלים יחסי הגומלין בין פרטים ובין הפרטים לחברה בתוך מסגרת מדינית". לא כוללות בשום צורה את התכנים של "מה מקבלים" או של אופיים של יחסי הגומלין ועל מה הם נסובים. החוקים נזקקים לתכנים אלה.
וגם כל החוגים לספרות (עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, השוואתית ועוד), וכן פילוסופיה, הסטוריה, תנ"ך וקבלה ועוד מרוכזים תחת מטרייה אחת של מדעי הרוח. מה אתה מסיק מזה?
שכר הלימוד 439523
אתה טועה בהבנת ההגדרות. ואני לא מסיק מהמבנה של הפקולטה למדעי הרוח כלום (למעט שקיימת מסורת). מה אתה מסיק מזה?
שכר הלימוד 439525
אם אני טועה, תקנני נא.
ואם המבנה של הפקולטה למדעי הרוח אינו אומר לך כלום, מה אתה רוצה להסיק מהמבנה של הפקולטה לאמנויות?
שכר הלימוד 439213
אני רואה בעורכי-הדין פשוט מומחים לביורוקרטיה ולנהלי-מדינה (אגב, מדוע דווקא "עורכי דין"? זה שם קצת משונה למקצוע). אני לא רואה בזה שום דבר שלילי, למרות הקונטציות השליליות שהתיאור שלי עלול להעלות. כל מדינה מודרנית היא מערכת מורכבת מכדי שאזרח מן השורה יוכל להתנהל בה ללא עזרה של מומחים, ועורכי הדין הם בדיוק המומחים האלה.

אני לא מפקפק בכך שהכשרתם צריכה להעשות באקדמיה. ברור לי שעליהם להבין היטב את הרציונאל מאחורי המערכת. אבל "מחקר אקדמאי משפטי" נשמע לי כמו עניין קצת מאולץ, ואפילו קצת אבסורדי: יושבים להם ענבל גבריאלי, יחיאל חזן ודומיהם ומנסחים חוקים ותקנות, וטובי-מוחותינו עוסקים בפרשנות שלהם משל היו משה רבנו, או לכל הפחות ביאליק.
439218
ראשית, מחקר אקדמאי משפטי לא נוגע רק לפרשנות חוקים.
שנית, לכתוב "יושבים להם ענבל גבריאלי, יחיאל חזן ודומיהם ומנסחים חוקים ותקנות, וטובי-מוחותינו עוסקים בפרשנות שלהם משל היו משה רבנו, או לכל הפחות ביאליק" לא מאד שונה מלומר "יושבים כמה אנשים ומוכרים נעלים, וובי מוחותינו עוסקים בניתוח כלכלי שלהם כאילו היו אדם סמית"'.
יתרה מזאת, תהיה דעתך על גבריאלי וחזן אשר תהיה (לפעמים נדמה לי שאנשים שוכחים שבמהלך 59 השנים האחרונות היו כאן עוד כמה חברי כנסת) החוקים שהם שותפים לקביעתם הם אלו שמשפיעים על חייך. גם אם הם הצביעו עליהם בהיסח הדעת, או מתוך בלבול, או כי מישהו לא טרח לבדוק את כל ההשפעות שעשויות להגרם כתוצאה מניסוח כזה ולא אחר.
ונקודה אחרונה - לא דיברתי על עורכי דין. הדיון, לפחות כך אני מבינה אותו, מתייחס למשפטנים-אקדמאים שלפעמים הם עו"ד ולפעמים אין בינם לבין הפרקטיקה ולא כלום.
439222
כדאי להבחין גם שלשון החוק בדרך כלל מאד תמציתית ומעורפלת. עיקר העבודה האקדמית של משפטנים היא בניתוח של פסקי דין ושיטות משפטיות, ולא בחוקים הכתובים.
בהחלט. 439223

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים