בתשובה לeasy, 13/04/07 23:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמעט כולם מתקשים בתשלום שכר הלימוד. ההלואות הנ"ל ניתנות רק אם נמצאת "מתאים" (על סמך קריטריונים כלכליים, מצב משפחתי וכדומה), הן על סך 2500 ש"ח או 6000 ש"ח (ההחלטה על הסכום נתונה בידיהם), והן נפרשות על 36 תשלומים. זה מאד שונה מסוג ההלוואות אליהן התכוונתי, שאמרות להנתן לכל דורש (למטרות לימודים כמובן), לכסות את כל שכר הלימוד ואולי גם הוצאות מחייה כלליות, ולהפרס על פני זמן רב (סדר גודל של 10-20 שנה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח? מבין חברי ללימודי התואר הראשון אני הייתי היחיד שהתקשה במימון שכר הלימוד ולכן הוא מומן למעשה ע"י מלגות של מדור הסיוע של האוניברסיטה וגופים אחרים. בזמן שלמדתי שמעתי, שמעט מאוד פונים לקבל הלוואות ממשרד החינוך (אולי היום זה שונה) ובכל מקרה, אני לא מצפה שמי שאין לו בעיה לממן את שכר הלימוד יקבל הלוואה מהמדינה בתנאים מועדפים. אחד כזה יכול לממן את שכר הלימוד בעצמו או לקבל הלוואה בתנאים נוחים מהבנק. אפילו אני, במצבי כסטודנט חסר אמצעים וחסר בטחונות פיננסים, יכולתי לקבל מהבנק (הפועלים) הלוואה בגובה כל שכר הלימוד בתנאים טובים (החזר ריבית בלבד במהלך הלימודים והחזר הקרן רק אחרי קבלת התואר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטוח במה? אם לכולם קשה? כן. זה לא קל. מובן שלרוב הסטודנטים מדובר במשימה *אפשרית*, ורובם עומדים בה בהצלחה (נעזרים בהורים, חוסכים לפני הלימודים, או עובדים במקביל). השאלה היא למה להשאיר את המצב כך. סתם כי "החיים קשים" או כי "ככה זה עכשיו"? אני מאמין שמוסד של הלוואות-מדינה עשוי להועיל מהרבה בחינות (לאפשר את העלאת שכר הלימוד, והפניית עוד תקציב למקומות נחוצים יותר) ולקדם ערכים רצויים (שוויון ומצויינות, למשל), ואני לא מוצא בו חסרונות משמעותיים. הלוואה בנקאית היא רעיון לא טוב מכמה סיבות, ובראש ובראשונה מכיוון שהיא מגבילה משמעותית את הלווה. אם לאחר הלימודים הוא ירצה לקחת הלוואה בנקאית למטרות אחרות (עסקיות או אישיות), הוא מאד יתקשה או לא יוכל במשך שנים רבות, וכל קושי בו הוא עלול להתקל בהחזרת ההלוואה בעתיד יסבך אותו עם המערכת הבנקאית, לה הוא עשוי להזדקק ממגוון סיבות מובנות מאליהן. על ההלוואה להיות חוץ-בנקאית. מלבד זאת, בנקים הם מוסדות עם כוונת רווח, והם "לא נחמדים" (התנאים ממש לא *מספיק* נוחים). המדינה יכולה להעניק הלוואות (למטרה) זו בתנאים נוחים הרבה יותר (וזו לא נדבנות, זו השקעה טובה). למה אתה לא מצפה ש-"מי שאין לו בעיה" יוכל לקבל הלוואה (למטרה זו) בתנאים מועדפים? זה אמנם יקל על הסטודנטים שהיום "מסתדרים" איכשהו (אפשר אולי להכריח אותם לרוץ כל יום סביב הקמפוס, כדי שלא יגדלו להיות מפונקים מידי), אבל זה גם ישרת הרבה מטרות כלליות, שגם לסטודנטים-לשעבר כמוך ולאנשים שמעולם לא היו או יהיו סטודנטים יש אינטרס במימושם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההגדרות שלנו ל''קשה'' לא תואמות. אני לא חושב ששכר הלימוד בארץ הוא גבוה במיוחד או מהווה חסם בפני מי שרוצה ללמוד. אני לא חושב שכספי המיסים של כלל האוכלוסיה צריכים לשמש להקלה נוספת על ציבור הסטודנטים - גם מי שלא לומד באוניברסיטה עובד קשה ואין סיבה להקשות דוקא עליו כדי שלסטודנטים יהיה עוד יותר קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם כל מה שכתבת. אני רק לא מסכים עם כך שזו המשמעות של הצעתי. העלאה מסויימת של שכר הלימוד תאפשר *להקל* על כלל האוכלוסיה, ולהפנות את כספי המיסים שלה למטרות שאינן מימון שכר הלימוד (למשל: רווחה, בריאות, חינוך או מחקר). מוסד ההלואות יאפשר, באותו זמן, לכל אחד (עני, בינוני או עשיר) ללמוד. כאמור, המצב הנוכחי אפשרי. הוא לא "בלתי נסבל". הוא פשוט פחות טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה ששכה"ל יועלה ל-15,000 ש"ח, ומשך הלימודים 3 שנים, ובהנחה שעלות המחייה הנוספת הינה סכום דומה, הרי שבעיגול קל נגיע ל-100,000 ₪. ואת זה אתה רוצה לפרוס ל-15 עד 20 שנה? אני מניח שכשתיקח משכנתא תצטרך להתחייב לגלגול הבא... אפשר לשאול מה אתה לומד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום שבת, אנחנו לא עושים שום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השאלה, התוכלי להבהיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לשאול איך הם מתמודדים עם הצורך לשלם שכ''ל ריאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני יודע (אני למדתי באונ' ת''א) - הרבה הסתמכות על הורים, חלק מימון מוסדי (צה''ל וכו') ומימון מחסכונות (בוגרי קבע וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני חושב שהחישוב שלך אינו ריאלי, ועלות המחייה (+הוצאות לימודיות נוספות) היא כפולה או אפילו משולשת (15,000 בשנה מספיק רק בקושי לשכר דירה תל-אביבי). אבל כן, עדיין מדובר על פרק זמן ארוך יחסית להלוואות אחרות. יותר משאני רואה בזה הלוואה של הסטודנט מהמדינה, אני רואה בזה השקעה של המדינה בסטודנט. הצעתי גם שיהיה ניתן להחזיר מלוא סכום ההלוואה בכל זמן, ללא קנסות כלשהן. האפשרות לפרוס את ההחזרים על פרק זמן ארוך מיועדת, למשל, לאפשר לסטודנטים להמשיך לתארים מתקדמים, לפנות ליזמות או - כמו שהעלאת בעצמך - לקחת גם משכנתא בזמן או לאחר לימודיהם. אני לומד מתמטיקה. ניכר שאני לא טוב עם מספרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא שבירושלים המצב עדיף לכאורה. אבל אם רוצים תמיד אפשר לחפש דירות בשכונות הפריפריאליות שלה. פחות כיף, הא? כן כן. *וגם בתל אביב עצמה - אי אפשר למצוא דירה בתל כביר או כפר שלם במחירים יותר נמוכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. אין בכוונתי לנסות ולהעריך את עלות המחייה של הסטודנטים, רק ציינתי שההערכה שניתנה בתגובה הקודמת נראית כמו הערכת חסר משמעותית. שני דברים בהקשר זה: (א) גובה ההלוואה לא צריך לכסות רק עלות המחייה המינימלית, וגם לא את עלות המכסה הממוצעת, אלא את עלות המחייה של *מרבית* הסטודנטים. (ב) מדובר בהלוואה, לא במענק, שנפרסת על פני משך זמן ארוך. בתנאים האלה אין סיבה ברורה (לא מצד הלווה ולא מצד המלווה) לצמצם אותה יותר מידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לתגובתי הקודמת למטה – אם כך במה גדולה זכאותך להלוואה מזכאותו של כל אדם (לא סטודנט) המתקשה לגמור את החודש (זמנית, כמובן)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתי היא שתקופת הלימודים (לתואר ראשון) היא מעין השקעה של הסטודנט בעצמו. לכן גם שאלתי מה אתה לומד. לא התכוונתי לקנטר... למה שהמדינה תשקיע בך? לאחר הלימודים תלך להשתכר ולהוון (כך אני מקווה בשבילך) את הידע והתואר שהשגת, במחיר גבוה ככל האפשר – בצורת משכורת כשכיר או בפירות היזמות כעצמאי. אתה תהיה הנהנה העיקרי מפירות לימודיך, אז למה שמישהו אחר ישקיע בך? עניין נוסף – אתה לא מבקש מהמדינה שתסבסד את שכר דירתך, או עלות הרכב שלך, או כל מרכיב אחר בהוצאות מחייתך. כמו שציינת בעצמך, שכה"ל הוא מרכיב קטן בכלל ההוצאות. אם כך, למה יוצא הקצף על התשלום לאוני' דווקא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המדינה היא מדינת רווחה, נראה לי שעדיף לה (מוסרית ואולי גם מעשית) להשקיע במישהו כשמההשקעה הזו ינבע שהוא יוכל לפרנס את עצמו בכבוד, מאשר לפרנס אותו בגלל שהוא לא מסוגל לפרנס את עצמו בכבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היחסים שלך עם המדינה אינם כמו היחסים שלך עם החנות בפינה. המדינה (הממשלה) מגדירה את מטרותיה וגובה מיסים למימון השגתן. השאלה "למה שהמדינה תשקיע בך"- איננה נכונה. היא מעבירה למעשה את הבעיה אליך אישית. השאלה צריכה להיות: "למה שהמדינה תשקיע בחינוך הגבוה ולא ב...". הכל הוא עניין של חלוקת העוגה הלאומית. כדי שתוכל לומר דברים לא שיטחיים, היתה הממשלה אמורה להציג את התקציב הלאומי. תקציב שמראה באופן גס את חלוקת העוגה הלאומית. במקרה הזה היית עלול למצוא את עצמך אומר: המדינה אינה צריכה להשקיע בלימודים הגבוהים; עדיף שתשקיע בהתנחלויות. הממשלה כמובן לא תציג הצגה כזאת. היא תשתדל להעמיד את מימון לימודיך כנגד הגדלת קיצבאות זיקנה או תמיכה בניצולי השואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהמדינה אינה משקיעה בסטודנט כפרסונה. השאלה הוצגה כפי שהוצגה על מנת לפשט את הדיון. ניסוח פורמלי יותר צריך להיות "למה שהמדינה תשקיע בחינוך הגבוה, ואם כן – מדוע שתעשה זאת דווקא על ידי סבסוד שכה"ל לתלמידי תואר ראשון?".אם אתה מקבל את הניסוח הזה,הדיון חוזר לאותה הנקודה. אני כופר בהנחה הסמויה הכלולה בתגובתך, לפיה "תמיכת המדינה בחינוך הגבוה" שווה בהכרח ל"סבסוד שכה"ל". אני מודע לכך שמנהיגי הסטודנטים מעוניינים להציג את המשוואה בדיוק כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא חושב שמנהיגי הסטודנטים צריכים להתמקד רק בנקודה הזאת. אבל הנקודה הזאת חשובה לדעתי וצריכה להיות כלולה בתוך הנושא שנקרא ''השכלה גבוהה''. השכלה גבוהה צריכה להיות כל מה שמעבר להשכלה תיכונית. אני חושב שהמדינה צריכה לסבסד השכלה גבוהה. לסבסד פירושו גם שכר לימוד. האלטרנטיבה לכך היא הורדת מיסים (לעשירים בטענה שזה מעודד את הצמיחה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות. האלטרנטיבה לכך היא העלאת הקצבאות (לאמהות חד הוריות בטענה שזה עוזר לילדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. יש הרבה אלטרנטיבות . | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |