בתשובה לרון בן-יעקב, 12/04/07 21:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רון יקירי. רק ראה מהי התוספת השולית של סקירת שני הספרים האלה על מהלך הדיון בפתיל הזה כמשל; החל מהצדקנות המוסרית הדיפרנציאלית של אדון mao etc וגמור בכל הטיעונים השחוקים מהעבר השני. האם הספר של קארטר תרם לך היבט נוסף בהבנת תהליך Camp David? או אולי בהבנת עמדתו של זרם כלשהו בחברה האמריקאית שקארטר משמש לו פה? האם ספרו של חאלידי הוסיף לך תובנות שונות להבנת העמדה הפלסתינית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דיברת על שפתו של קארטר ועניתי של זה. על ערך הקריאה בספר כתבתי בפתיח למאמר. אל תשכח מהי אחת המטרות העקריות של פרסום מאמרים באכסניית האייל. הנה, המאמר גרם לך לחרוג מקונכייתך ולתרום לדיון. לקריאה בחאלידי יש לדעתי ערך בכמה מישורים: (1) הוא מוסיף נקודות מבט חדשות שבאו עם כתיבה אקדמית עם מראי מקומות ופרשנות, בשונה מהטיפטוף האקראי של מאמר פובלסציבטי מאת עתונאי או חוקר ערבי/פלסטיני. כמובן שאתה יכול להתווכח על בחירת המקורות שלו והפרשנות שלו. (2) קריאה של זוית ראיה שונה ואף מנוגדת מכריחה אותך לחשוב ולהשתתף במחשבתך עם מה שהוא מציע, וזה מקנה לך יתרון נוסף שיכול להעשיר גם את עמדתך. (3) עצם הידיעה שיש אנשים הרואים אחרת את העולם, אמורה לעורר בך (גוף סתמי רבים) מעט ענווה וצניעות לגבי עמדותיך, וכך אולי לתרום מעט לקידום איזה אינטרס שיתופי שבסופו של דבר לקראתו רובינו פועלים. אני לא הייתי ממהר לנפנף את "מאו," ולא להסתנוור משלל דעותיו וסיסמאותיו, שהרי בזה הוא לא שונה בהרבה מאחרים. ראה למשל, תגובתו הבלתי ברורה של האייל היפני שהתייחסה בעקר למיהו "מאו" ופחות אם בכלל לתוכן תגובתו (למרות שב"אחרים" אני מתכוון למגיבים אחרים לגמרי). ואסיים במחווה לגילברט וסאליבן: כי נחוץ לנו קורבן ליום אשר יבוא רשימה קטנה לי יש, רשימה לי יש של סוטים חברתיים שבטח במחבוא אותם אף פעם לא נחסר, באבדנם לא נתבייש ... יש בה מזיקים רעים שדורשים ת'אוטוגראף והרופסים הצוחקים בקול מביא ת'עצבים הליצן השיפוטי המדינאי הטרחני שרוצה רק קומפרומייז האידיוט שמהלל וגם זה בקול נלהב מגזים כל מאה שעברה חלילה לא את זו, כל ארץ בעולם אך לא את של עצמו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מצאת את תגובתי 'מוזרה' הרי זה בגלל שמדובר בהמשך לפתיל אחר מדיון ישן (אם אני לא טועה, מדובר באותו דיון שגרם לאסתי להפסיק לקרוא את מאו הקטן). התגובה שלי בדיון זה לא נועדה לעורר וויכוח או להתעמת בנוגע לנקודות עקרוניות אלא להזכיר לאנשים מיהו ומהו מאו (לקרוא במבטא חתולי) - אנטישם גזען המצטט מניפסטים שנכתבו על ידי גדולי הרוצחים בהסטוריה האנושית כתחליף לעומק רעיוני. האמת היא שגם אני לא קורא את מאו והסתפקתי רק בתגובה הראשונה שלו ובשורה הראשונה מהתגובה השנייה על מנת למצוא את החורים במשנתו וכרגיל לא התאכזבתי. כמוך, אני חושב שחשוב ללמוד ולהבין את נקודת המבט של 'האויב' כאשר מדובר באנשים כמו חאלידי ואף אדוארד סעיד שהעלה לי את הסעיף ואני מנהל כאן במיאזאקי וויכוחים עם מורה מצרי שלא משמיע בדיוק דעות שתמצא בנאומים רשמיים של יום העצמאות אבל יש לי גם קו אדום או אולי אינסטינקט השרדות מפותח יותר וישנם אנשים כמו פעילים נאו נאצים, יפנים אנטישמים ופסאדו-טוקטואלים כמו מאו שאת הדיון איתם אני מנהל רק בעזרת אלת בייסבול. אני מאוד מעריך את סבלנותך והסקרנות האינטלקטואלית שלך המביאות אותך לקיים דו שיח של חירשים עם מאו אך לא לכולנו יש את הכלים לכך :-) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |