אני דווקא אוהב את השירים, אבל בנפרד, לא במסגרת המלאכותית הזו 439368
בכלל, יום הזיכרון (וגם יום השואה) יוצרים אצלי יותר ניכור מאשר רגש. פקודת ה"עכשיו עצובים" של הקולקטיב מזכירה יותר מכל את פקודת ה"עכשיו נלחמים" של הקולקטיב שבגללו רבים כל כך בכלל צריכים להיות מועלים בזכרון מלכתחילה. אני מעדיף לשמוע ולהתרגש משיר כזה בשמיעה מקרית, ביום רגיל, מאשר במסגרת הממלכתית והחונקת של יום זיכרון, אם כי אני מכיר בנחיצות של הטקסיות לרוב האנשים שהם לא אני.

עניין נוסף - למה דווקא בסקר הזה אין אפשרות משעשעת? שוב פעם, הנחיית ה"עכשיו לא צוחקים" המלאכותית לטעמי דווקא מעקרת מרגש, ולא מאפשרת לו לצמוח. כמחאה, אני מציע לגולשים להציע את האופציה אלטרנטיבית (אם כי היא לא בדיוק חייבת להיות קורעת מצחוק, במסורת הסקרים כמובן). הנה שלי:

* ילדים זה שמחה
לגבי האפשרות המשעשעת 439374
האמת היא שכותרת הסקר, "איזה שיר הוא הטוב ביותר ליום הזיכרון?" - נראתה לי מלכתחילה כמין שעשוע דק-מן-הדק של העורך/ת המנסח/ת.
אני דווקא אוהב את השירים, אבל בנפרד, לא במסגרת המלאכותית הזו 439647
אני חש הזדהות עמוקה. הרבה יותר גרוע מטקסי הזיכרון הקצרים היה המסע לפולין, שבעיני תלמידים מסוימים (בעיקר תלמידות), הייתי צריך להתנצל כל פעם שצחקתי בנסיעות חזרה מהמחנות שביקרנו בהם.
די להתמכר לחגיגז! 565703
דווקא על רקע לאומני אני מתנגד לכל הטיולים השנתיים האלה אל ערימות הנעליים והפיג'מות הממוספרות. הגיע הזמן שנאמר לעצמנו: אנחנו היום כאן לא ולא ולא משום שפעם רצחו אותנו שם!
אני דווקא אוהב את השירים, אבל בנפרד, לא במסגרת המלאכותית הזו 443443
דווקה האופציה האחרונה שהוצעה היא כן משעשעת,
אולי לא משעשעת באותו אופן של האופציה שאתה הצעת
אלא באופן עדין יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים