בתשובה לליאור גולגר, 19/11/01 21:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שנים בתגובה אחת 1) אני אתעלם מהנימה הדמגוגית הדקה מיני דק שנשזרה אולי מבלי משים בתגובתך: "עם כל חוסר הכבוד שאתה רוחש לליבוביץ' המנוח" בבחינת אחרי מות...אמור וגו' 2) לייבוביץ' היה ידען מופלג, איש אשכולות מדור רב-תחומי שהולך ונעלם. הוא היה וכחן (Debater) משכמו ומעלה, אנליטיקן חריף ואמיץ של חיינו, ומעל לכל, לטעמי, מלמד (במלעיל) בעל פה ובכתב משכמו ומעלה. ובכל זאת תהייה חייב להסכים עימי שגרירתו כאוטוריטה כמעט יחידה לכל נושא גובלת בהגזמה מסוימת, מה עוד שעל דעותיו בהחלט ניתן להיתווכח, והוא היא מוסיף מן הסתם - לתיאבון. 3) אשר "לחובותיהם" כביכול של מדענים (מאיפה באה ההנחה הזו שלך?) אני חושש שלא ירדת לסוף דעתי. הפילוסופיה הכירה בעובדה שאין אמת מוחלטת. יותר מכך, ישנו קושי עצום להגדיר בכלל מהי אמת, מהי משמעותה ואיך אפשר בכלל לדעת מהי פרושה של "משמעות". מכאן באה ההכרה שהמדע פועל בסביבה של היתכנות ואפשרות בלבד. בניגוד למתמטיקה (ואני אשאיר את זה למומחים ממני) המדע מבוסס על תצפיות. כל נסיון ויהיה המסובך ביותר צריך בסופו של דבר לעבור דרך מסננת שמעבירה את התוצאות לדוחות מעבדה. קרי כתיבה על פי חוקים של שפה פרוטוקולית. הדוחות האלה נקראים על ידי שאר המדענים, חולקים עליהם, משיגים עליהם ומסכימים. כשיותר (בכמה יותר?) מסכימים מחולקים התאוריה מתקבלת. הקבילות שלהם איננה מוחלטת. ברם, אם נסתכל בתשומת לב, המדע למעשה איננו מבוסס על תצפיות, אלא הוא מבוסס על תצפיות עד אשר רוב הקהיליה המדעית מסכימה שזה מספיק. משום מגבלות פרקטיות, תקציביות, פוליטיות ועוד. מכאן נובעת עוד תכונה של המדע - הקירוב. מכיוון שאי אפשר לצפות בכל האפשרויות, עורכים רק חלק מהן ומניחים היתכנות על הכלל. ונחזור למתמטיקה - המדע הניסויי שונה מהנחות מתמטיות משום שהוא אמפירי (תצפיתי) ומאושש על ידי סטטיסטיקה, היינו אין אמת מוחלטת. מעבר לזה, המחקר המדעי נתון תחת השפעות חיצוניות. הפוליטיקה של קבלת מענקים, המרקם הסוציולגי של המכון או של החברה, השפעות תאולוגיות ואידאולוגיות שונות, שיקולי ועדת ההשקעות של האוניברסיטה. כל זה מכניס למדע את אלמנט ההסכמה הנדרשת של רוב המדענים והלא-מדענים בתקופה נתונה על התיאוריות התקפות. הילארי פטנאם קרא לזה "ריבוי פני המציאות" . קון אמר שהמדע נראה כאילו שהוא מגלה איזו אמת, אבל יתכן שזה משום שבתוך מה שהוא מכנה "מדע נורמלי" (מדע בין תקופות של מהפכה )ישנה איזו הסכמה בין מדענים על תיאוריות. בין המהפכות כולם נעים פחות או יותר ביחד וכך ישנה מראית של חזית אחידה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה תתעלם ואני אפסיק להתקלס. יותר טוב לכולם. 3. אמרתי "חובותיהם של המדעים הלא-מדויקים", לא של המדענים. הבדלת בין המתימטיקה לשאר המדעים והסתייגתי מכך, אם כי לאור תשובתך האחרונה מובן לי ההבדל שביקשת לחדד ועליו אני מסכים. דומני כי לעתים די במיעוט של מדענים בכירים המוסיף להתנגד לתיאוריה מוצעת, כדי שתיאוריה זו לא תתקבל כרווחת בממסד המדעי. אין ברשותי דוגמאות לחיזוק טענתי, ובכל אופן יש בה מן המשחק בקקי כיוון שממילא מתנהל הדיון המדעי דרך מאמרים המצטטים מאמרים אחרים וכו', ולא בסקרים או הצבעות. אגב, האם הדיון בענייני עצמיות ומוחות בצנצנת עתיד להתחדש, או שמא הליכתי לקאנוסה (היא אבו-כביר) לא הרשימה את אדוני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק המשך אבל בכ"ז משהו תגובה 43913 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילארי פטנאם [ויקיפדיה] נפטר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |