בתשובה לראובן, 10/04/07 9:37
אז אני שותף 439889
אריק • בתשובה לראובן יום א', 22/4/2007, 1:35
יש חברות שבאמת מתומחרות על פי תשואת הדיבידנד שלהן. אלו הן בדרך כלל חברות UTILITY בעלות קצב צמיחה נמוך ותזרים מזומנים חזק.

חברות צמיחה מתומחרות על פי קונסנסוס לגבי רווחיותן העתידית, כאילו יבוא יום בו יהפכו לחברות מהסוג הראשון וכמה דיבידנד יחלקו אז, תוריד פרמית סיכון דרך איזשהו מקדם היוון והגעת הוקוס פוקוס לשווי נוכחי.

חברות נאסדאק שייכות בדרך כלל לסוג השני.

בחברות מבוססות כמו ה S&P 500 תשואת הדיבידנד הנמוכה היא בגלל ניצול עודפי המזומנים לקניה עצמית של מניות במקום חלוקת דיבידנד. התירוץ לכך הוא יתרון מיסוי למשקיעים האמריקאים ברווח ממימוש מניות שהוחזקו מעל תקופה מסוימת לעומת רווח מדיבידנד. הסיבה היא קיזוז של הדילול המתמשך עקב האופציות לעובדים (הא. איזה עובדים? חצי מהאופציות הולכות לחמישה בכירים בדרך כלל).
אז אני שותף 439906
ראובן • בתשובה לאריק יום א', 22/4/2007, 9:42
אז אתה מודה שחלוקת הרווחים של החברה לבעלי המניות אינה גורם חשוב בערך המניה?
אז אני שותף 440328
אריק • בתשובה לראובן יום ד', 25/4/2007, 9:43
נכון במרבית המקרים.
אז אני שותף 440329
ראובן • בתשובה לאריק יום ד', 25/4/2007, 9:46
לא הבנתי, מסכים או לא מסכים?
אז אני שותף 440577
אריק • בתשובה לראובן יום ו', 27/4/2007, 6:25
מסכים. ברוב המניות זהו אינו הגורם החשוב ביותר בתמחור.
אז אני שותף 440739
ראובן • בתשובה לאריק יום א', 29/4/2007, 9:44
תגובה 438185
אז אני שותף 441236
אריק • בתשובה לראובן יום ג', 1/5/2007, 23:45
אתה בוודאי מתכוון למשפט :
חברות צמיחה מתומחרות על פי קונסנסוס לגבי רווחיותן העתידית, כאילו יבוא יום בו יהפכו לחברות מהסוג הראשון וכמה דיבידנד יחלקו אז, תוריד פרמית סיכון דרך איזשהו מקדם היוון והגעת הוקוס פוקוס לשווי נוכחי.

ואתה חושב שהוא סותר את ההסכמה שלי לכך שרוב החברות לא מתומחרות ע"פ תזרים מזומנים עתידי לכיסי המשקיעים בהן.

ובכן מילת המפתח במשפט זה היא כאילו. כאילו של הגששים כאילו ?

ההוקוס פוקוס עובד ככה :
האנליסט אומר לעצמו - אני צופה שהשוק למוצר של החברה יגדל בכך וכך בשנים הבאות, והחברה תגדיל / תקטין / תשמור על נתח השוק שלה, על הרווחיות הגלמית וההוצ. התפעוליות. הפורמט באקסל מוכן והוא רק צריך להכניס כמה מספרים, ולהכריז בטון סמכותי : זו תהיה הרווחיות של החברה בשנת 2013. עכשיו ניתן מכפיל קונסנסוסיאלי לרווחיות זו ונהוון אחורה, נקיש עם המקל על הכובע ויצא שפן : "שווי כלכלי לחברה". ‏1

אחר כך באים מקבלי ההחלטות ומחליטים להשתמש בעצת האנליסט או לא. ככל הידוע לי הכלי העיקרי שלהם הוא תחושת בטן.

בין כל הסיפור הזה ובין חלוקת דיבידנדים בפועל הפער לא קטן, הלא תסכים ?

-----------------------------------------------------------
‏1 באופן כזה חברה יכולה לקבל כל שווי בתחום של בערך סדר גודל שלם. הקאטש הוא כמובן המכפיל הקונסנסוסיאלי הנשאב, איך לא, ממחירים של חברות דומות בשוק כרגע. כך בבועת הנסדק בשנת 1999 יכלו אנליסטים להמליץ על חברות כקניה חזקה במחירים מטורפים לחלוטין רק משום שחברות אחרות באותו תחום נסחרו במחירים דמיוניים עוד יותר.
אז אני שותף 441269
ראובן • בתשובה לאריק יום ד', 2/5/2007, 9:28
אולי. מאיפה המשפט הזה? אני לא מצאתי אותו בתגובתך המקורית.
אז אני שותף 441647
אריק • בתשובה לראובן יום ה', 3/5/2007, 1:09
ב תגובה 439889
קוזאליות 441697
ראובן • בתשובה לאריק יום ה', 3/5/2007, 11:04
438185<439889
קוזאליות 442078
אריק • בתשובה לראובן שבת, 5/5/2007, 13:21
אין מוקדם ומאוחר בתורה
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות