בתשובה לתשע נשמות, 09/05/07 0:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטריטוריות החדשות וקואלון לא נחשבו לחלק מהנחלה הטריטוריאלית הלאומית של סין? אגב, לפני סעיף 97 ב' מופיע סעיף 94 (תגובה 176859). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי לעיל שבג"ץ כבר הכריע שסעיף 97(ב) לא חל על פעולות הממשלה. לגבי הסינים יש כנראה צדק בדבריך, אבל זה נבע מאילוץ וחוץ מזה איני בטוח עד כמה התפישה באותם ימים בסין של מושג הריבונות היתה דומה למה שקיים במדינה מודרנית היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בג''ץ הכריע על סמך מה שהמחוקק חוקק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. בג"ץ לא הסתמך על סעיף 94, ואף טען שעקרונית אין צורך בסעיף מיוחד כדי לדחות את העתירה (אף שבפועל הוא מצא סעיף כזה). בג"ץ לא קבע שהפעולה נעשתה בתום לב (שלמיטב הבנתי את הלשון העברית משמעו שלא היתה כוונה להביא לתוצאה האמורה בחוק), אלא שהיא נעשתה בסמכות וברשות ושמה שנאמר בחוק תקף רק לגבי מי שלא הוסמך כדין ואינו רלבנטי כלל לפעולתה של ממשלה מוסמכת, שמדיניות החוץ שלה היא בלתי-שפיטה. כך הם כותבים שם: "הטענה כי ניהול משא ומתן מדיני על ידי ממשלת ישראל, שזכתה לאמון הכנסת כדת וכדין, יש בה כביכול משום עבירה פלילית של בגידה, מוטעית היא מיסודה, ונוח לה שלא נטענה משנטענה. גם אילו לא נאמר דבר מפורש בענינה של טענה מעין זו בחוק גופו - וכפי שנראה להלן נאמרו על כך דברים מפורשים בחוק ובהסטוריה החקיקתית שלו - אין היא עולה בקנה אחד עם תפיסות יסוד של סמכויות ממשלה בדמוקרטיה שוחרת חופש, ועם השכל הישר, שהוא, כמורגל בפי הבריות "החלק החמישי של השלחן ערוך". הכיצד יעלה על הדעת, שממשלה שיונקת היא עצם קיומה מאמון שנתנה בה הכנסת, בדמוקרטיה חפשית כשל זו של מדינת ישראל, שבכל עת ובכל שעה יכולה הכנסת, שמיצגת את אזרחי ישראל, להביע בה אי אמון ולהפילה, שממשלה זו, משמנהלת היא משא ומתן מדיני עם מדינה אחרת, לשם השגת שלום או לשם השגת מטרה כלשהי, תעבור בעצם ניהול משא ומתן זה עבירה של בגידה במדינת ישראל? דבר זה אין הדעת סובלתו." ההבחנה מבחינת החוק בין פעולה בסמכות לבין פעולה לא בסמכות התבססה על סעיף 91, בו נאמר: "מסירה" – לרבות מסירה על ידי סימון ואיתות ולרבות גרם מסירה; מקום שמדובר על עשיית מעשה בכוונה מסויימת, פירושו עשיה או מחדל באותה כוונה ללא סמכות כדין. יש לך ידיעה לגבי חוק העונשין הסורי ומה נאמר שם בענין זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שמץ של מושג. אני אפילו לא יודע איך לנחש (גם לגבי מה שכתוב בחוק הסורי, גם לגבי מה שגורם לך לשאול, וגם לגבי מה שגורם לך לשאול דווקא אותי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הענין התחיל מכך שהזכרתי את הסעיף הזה בחוק בהקשר לאפשרות שהסורים יחכירו לנו את הגולן כדי להעלות את הסברה שגם לסורים יש סעיף מעין זה. כיוון שבנקודה זו החלטת להתייחס דווקא לחוק הישראלי (וגם כיוון שעד כמה שהספקתי להתרשם אתה מצוי בתחום המשפט) חשבתי להחזיר את הדיון לשאלה הסורית בעזרתך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אני לא מצוי בתחום המשפט, אבל לא נראה לי נכון להתיחס ל''חוק'' בסוריה כמו שמתיחסים לחוק בישראל. זה לא שבייניש הסורית יכולה לבטל החלטות של אסאד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |