"מאחר שמרקס קורא למהפכה, ברור שמושג הרציונאליות של הוא נורמטיבי ולא דסקריפטיבי. "העובדים באופן רציונאלי מתחרים אחד בשני בהורדת שכרם על מנת להתקיים" - ובגלל זה הם לא באמת רציונאליים. המצב הזה נוצר בגלל שלפי מרקס הם שבויים בתודעה כוזבת. רציונאליות אמיתית תשרור בתנאים של השתחררות מתודעה כוזבת. בדיוק כמו שאדם לא יכול להיות רציונאלי אם הוא פועל על בסיס חלומות והזיות, אבל אם הוא פועל בהתאם למציאות הוא יכול להיות רציונאלי (או לפחות זהו תנאי הכרחי לרציונאליות)."
אולי. אבל הרי מה שבעצם קורה כאן הוא שעבור רוב האנושות, הפרולטריון, מה שרציונאלי במובן שאתה מייחס לפופר הוא גם רציונאלי במובן שאתה מייחס למרקס, כי הקמת קומוניזם על פני הקפיטליזם, קרי, פעולה למען האינטרקסים של מעמד העובדים על חשבון בעלי ההון, רק הוא יכול להביא להם חיים טובים יותר.
מה שכמובן חסר אצל מרקס, עד כמה שאני קראתי, זו ההבנה שבעלי ההון יכולים להתחכם לתהליך הזה ע"י כך שהם נותנים פריבילגיות לחלקים שונים מהאוכלוסיה, כך שלמספיק עובדים יש מה להפסיד חוץ מכבליהם. ייתכן שהוא חשב שזה מצב שלא יכול להמשיך לאורך זמן, ומאה וחמשים שנה אינן זמן ארוך במונחים היסטוריים...
"מרקסיסטים הם כמובן לא פוסט-מודרניים, אבל הם לא מאמינים בדיאלוג כדרך להתקדמות רציונאלית. איך אפשר? לדעתם, ההווייה קובעת את התודעה. המצב המטריאליסטי קובע את הרוח. דיאלוג (רוח) תמיד עוסק בתודעה כוזבת."
לא נכון. הדיאלוג הוא פשוט שונה. מבחינת מרקסיסטים זה לא שההוויה רק קובעת את התודעה, אלא שגם התודעה נמצאת בשיח עם ההוויה.
"I may be wrong and you may be right, and by an effort, we may get nearer to the truth."
מרקסיסט דווקא כן היה מסכים לכך, אני חושב. זה א"ב של דיאלקטיקה.
אבל אין טעם להכנס לזה מבחינתי כשאני עדיין כה בור. נדבר על זה בהזדמנות אחרת.
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש