בתשובה לדנידין, 22/11/01 12:32
הסתברויות ואינטואיציה 44334
יש לנו אינטואיציה טובה לחלק מהדברים, וגרועה לדברים אחרים. השאלה היא מה הסבירות שהיינו זקוקים לאינטואיציה כזו במהלך ההתפתחות שלנו. (דוגמא לא רלוונטית אבל חביבה עלי: יש לנו פחד מולד מנחשים, אבל אין לנו שום פחד מולד מרובים, וזאת למרות שבעולמנו הרבה יותר אנשים מתים בגלל רובים מאשר בגלל נחשים).

דבורים, למשל, "עושות" חישובים כאלה. אם בשדה מסויים יש סיכוי של 80% למצוא צוף, ובשדה אחר סיכוי של 20%, אזי 80% מהדבורים, בממוצע, ילכו לשדה הראשון, ו- 20% ילכו לשדה השני. (כאן אנחנו גם נכנסים לרעיון של "תודעת כוורת", מה שמקשר אותנו לדיון על החדר הסיני של סרל במאמר על צריכת סמים (למרות שכבר אף אחד לא זוכר שבכך עוסק המאמר)).

למעשה, אי ההבנה שלנו את הסטטסיטיקה עשויה להיות בעלת יתרון אבולוציוני. טיגריסים, למשל, אינם יכולים לעשות יותר מנסיון אחד או שניים למרדף אחר טרף לפני שמאגר האנרגיה שלהם נגמר - הגוף שלהם הוא מכונת ציד משומנת, וככזה אין לו בכלל מאגרי שומן. אם הוא אחת לעשר פעמים הוא יצא למרדף אחרי טרף שיש לו סיכוי של אחד לעשר לתפוס - יש סיכוי לא קטן שהוא ימות לפני שיצליח לצוד ולמלא את מאגרים. עדיף לוותר על הסיכוי הזה, ולצאת בכל פעם למרדף אחרי טרף שיש סיכוי של תשע לעשר לתפוס אותו.
הסתברויות ואינטואיציה 44357
אני לא מבין איזה יתרון אבולוציוני יש לטעויות שאנחנו (או אפילו הטיגריס) עושים. גם הטיגריס צריך לדעת אם סיכוי של תשע לעשר מצדיק את המרדף, או שמוטב לחכות קצת אם בודאות של 99 ל 100 הוא ייתקל אז בטרף שהסיכוי להשיגו הוא 95 ל 100.

הטעון שלך עצמך לגבי הטיגריס מראה ששיקולים הסתברותיים הם בעלי ערך הישרדותי (אחד לעשר, תשע לעשר, אלה חישובים חיוניים עבור הטיגריס שלך).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים