בתשובה לתשע נשמות, 14/05/07 10:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לי נראה שההפך. הדגל האיסלאמי מתנופף על הר הבית, ובזאת כולם יודעים שהיהודים הכירו בזכות המוסלמים על ההר. אבל כולם יודעים שהמוסלמים קנו את הזכות הזו מהיהודים, ומכאן - שהם הכירו בכך שעד הקנייה הזכות הזו היתה של היהודים. מכאן ארץ ישראל כולה - מכיוון שאותה לא מכרנו, במשתמע הם מכירים בזכותנו עליה. על כל כמה מילים כאן אפשר להכביר כל מיני הסתייגויות ותיקונים, אבל במבנה הכללי הטענה הזו נראית לי יותר סבירה מהטענה שלך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש הגיון מסויים במה שאתה אומר, אבל בכתבה שקישרתי לעיל מצוטט בגין כך: דיין הבהיר לקרטר, שאם בכלל יונף דגל יהיה זה על המסגד ולא במקום אחר בהר הבית, אלא שבגין שלל בזעם גם את האפשרות הזאת. "לא על הר הבית", הוא קצף, "אנו מאבדים את מצפוננו. לא די בכך שבהר הבית אנו אוסרים להתפלל. גם לזאת לא נוכל להסכים לאורך ימים. אך הנפת דגל דתי על הר הבית, פירוש הדבר הכרה שהוא שייך למוסלמים". יתכן שבגין לא חשב על הטוויסט שלך לרעיון, אבל ממה שהוא אמר משתמע שהוא חשב כפי שאני הצגתי את הדברים. אולי מבחינתו עצם הדיון במכירה מהסוג הזה היה יכול להראות שתחושת הקשר לא חזקה במיוחד: אתה מוכן למכור לשייך סעודי את האוטו שלך, אבל לא את הבת שלך - אפילו לא לדון בכך. אם הקשר שלך לארץ הוא מאותו סוג (גם אם לא באותה עוצמה) כמו הקשר שלך למשפחה אתה לא תדון בכלל בהצעה כזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |