בתשובה לצפריר כהן, 26/05/07 2:49
מפני חטאינו גלינו, עד היום - שום ספר 445095
כן, הבלתי מתפשר:
זה שביצע מדיניות של הפחדת וגירוש האוכלוסיה הערבית במלחמת העצמאות, זה שקיבל תוכנית "או"ם שמום" *שידע* שאינה מעשית ולא תתקבל ע"י השכנים, זה שלא טרח לפני ואחרי ליצור איתם מגע ישיר בשום שלב עד שסאדאת בעצמו הגיע ב 77, זה ששוב שיתף פעולה עם המעצמות כדי לתקוף את השכנה הדרומית בקדש, זה שתמונת ה"אימפריה הישראלית" מנעה ממנו להתחיל מו"מ כשהוא בשיא כוחו לאחר ששת הימים, שידע להגיב בבירור ל"קזוס בלי" במלחמה אך לעולם לא בהידברות, אבל תמיד "ידו היתה מושטת לשלום".
מפני חטאינו גלינו, עד היום - שום ספר 445104
הערבים אצלך הם "הצד הערבי". מדינות ערב הן אילו שמנעו הקמת מדינה ערבית על השטחים שנכבשו במלחמת העצמאות.

ההנהגה הערבית המקומית בארץ לא רצתה להסכים גם לתוכניות יותר נדיבות מהצעת החלוקה של 1947 . מעשי אכזריות לפני 1948 היו בשני הצדדים. אולם ההנהגה הערבית המקומית התמוטטה כמעט לחלוטין עוד לפני המעבר של היהודים להתקפות יותר יזומות באפריל 1948.

כשאנחנו היינו בשיא כוחנו ב־1967, היתה החלטה נחרצת של מדינות ערב להמנע מכל מגע שהוא עם ישראל.

(מבצע קדש היה כמובן טפשי בדיעבד עקב החבירה עם המעצמות הלא נכונות. כמובן שעצם הרעיון של שיתוף פעולה עם המעצמות כנגד שכנה תוקפנית הוא פסול מעיקרו)

נחמד לחשוב שאנחנו עשינו את כל הטעויות והצד השני צח כשלג. משום־מה זה לא מסתדר לי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים