בתשובה לניתאי ארטנשטיין, 24/11/01 9:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ערפאת אמור להנמיך את הלהבות לקראת ביקורו של זיני, כך שהעיתוי הוא לכל הדעות נוח. עד כדי הילדים בחאן-יונס, אבל זה לבטח לא היה מתוכנן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להבין איך אתה מגיע למסקנה שהריגתו של אבו הונוד היא גורם ש"מנמיך את הלהבות". הפעולה הזו מנמיכה את הלהבות בערך כמו הריגתם של חמשת הילדים מחאן-יונס, וגם האפקט שלה זהה: היא מגבירה את הרצון לבצע פיגועים גדולים נגד ישראל. ולמרות שאני בטוח שיש לך מקורות טובים בלשכת ראש הממשלה, הביטחון שלך בכך שהעיתוי לא היה מתוכנן נראה לי מופרז. אין ספק שהסמיכות לנאום פאוול מעוררת חשד. גם בעבר, עם דגש על ההתנקשות בג'מאל מנסור ולאחר מכן אבו עלי מוסטפא, הצליח שרון לטרפד יוזמות מדיניות בצורה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ערפאת אמור להנמיך את הלהבות לקראת ביקורו של זיני, כך שהעיתוי הוא לכל הדעות נוח. עד כדי הילדים בחאן-יונס, אבל זה לבטח לא היה מתוכנן.'' כלומר ביקורו של זיני מביא את ערפאת להנמיך את הלהבות. תמשיך מכאן. בכל אופן, דעתי כדעת דנידין - לביקורו של זיני משקל שולי עד זניח בפקודת החיסול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |