בתשובה לאלעד שובל, 06/05/00 0:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א) סדיסט לא מתעלל במזוכיסטים. הסדיסט נהנה כשקורבנו סובל, ואם הקורבן נהנה מהסבל הרי שאין פה מטרה לסדידסט. לא כל אדם שעבר התעללות חייב להיות מזוכיסט, להפך - רוב קורבנות ההתעללות (נשים מוכות, ילדים) אינם מזוכיסטים. האם אין סדיסטים בעולם? ב) אייכמן יכול היה לפרוש, לא היה קורה לו כלום. שופטים שהחליטו שאינם מסכימים עם הרייך, פוטרו מעבודתם ולא נשלחו למחנות ריכוז. אם עבודתו של אייכמן הייתה חשובה לו יותר מהמוסר, הרי שהוא בדיוק כפי שמציגים אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''אם עבודתו של אייכמן הייתה חשובה לו יותר מהמוסר, הרי שהוא בדיוק כפי שמציגים אותו''. אתה מציג כאן את האפשרות הזו, שבן-אדם יציב את המוסר בעדיפות נמוכה יותר, שיתן לשיקולים אחרים להשפיע על החלטותיו, כמצב הנמוך ביותר האפשרי. בן-אדם שלא מתחשב במוסר בהחלטותיו, אתה טוען, זכאי לשנאה כדוגמת השנאה שמורעפת על אייכמן. זאת נקודה שמדגישה טענה שהועלתה כאן על הלאומנות הישראלית - לפני מספר ימים, במאמר כאן ב''אייל הקורא'', במאמר של יוסי גורביץ על שחרור בני הערובה הלבנונים (אם זכרוני אינני מטעיני), טען אדם (אינני זוכר את שמו) שעלינו לשים בצד את השיקולים המוסריים לאור המציאות בגבול הצפון. הדוגמאות לא זהות, כמובן, אבל יש כאן את אותה מוכנות להתעלם מכל עכבות מוסריות למען מטרה שמוגדרת כ''חשובה יותר ממוסר''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהעלה את הנקודה הזאת במקור היה איתן הבר במאמר בידיעות אחרונות יום לאחר פסיקת בית-המשפט העליון(שעדיין לא ברור לי כיצד עורכי העיתון הרשו לו להתפרסם, ועוד על גבי עמוד שלם בחלק א' [בהשאלה מ"הארץ"] של העיתון). עוד אינדיקציה קטנה לאורך-הרוח הרוחני והמוסרי של המנהיגים הלא-נבחרים של המדינה בעבר (וסביר להניח שגם בהווה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |