 |
אני מנחש שהמקורות שלי במשרד רה"מ טובים לפחות כמו המקורות שלך.
התגובה שלך מניחה שניתן היה לחסל את אבו הונוד בזמנים אחרים, ושהחיסול נדחה לתקופה בה הוא יביא רווח פוליטי במובן של חבלה ביוזמה האמריקאית. אני לא קונה את התיזה הזאת, לא מפני שאני שולל את האפשרות שאריק שרון ישמח להיפטר מהיוזמה האמריקאית, אלא מפני שההסבר האלטרנטיבי נראה לי פשוט יותר (הנה התער מדיון אחר משתרבב גם הנה): הנסיון לחסל את המבוקשים נמשך כל הזמן, וכשהתנאים מתאימים הוא מתבצע.
לגבי מדיניות החיסולים עצמה, האפקטיביות שלה לא יכולה להמדד ע"י עליות באלימות לטווח קצר, אלא בטווח ארוך של חודשים ושנים. גם בישראל, לאחר מעשה טרור מוצלח יש גל התלהמות של "מוות לערבים" אבל האפקט המצטבר של מעשי הטרור הוא יותר נכונות לויתורים ובלבד שיושג שקט. אתה רואה את אריק שרון מכריז על תמיכתו (המסויגת, אמנם) במדינה פלשתינאית בלי האינתיפאדה? בכלל, הטענות על כך שמדיניות החיסולים הוכחה כבלתי יעילה משולות בעיני לטענה שאין טעם למלחמה בתאונות הדרכים כי עובדה היא שהן אינן פוחתות.
הסכסוך האלים עם הפלשתינאים לא ייגמר לפני ששני הצדדים יחליטו שהמחיר שהם משלמים גבוה מדי, וזה כולל, למרבה הצער, הרוגים. מבין כל ההרוגים משני הצדדים אין כאלה שאני מצר על הריגתם פחות מאשר רוצחים שפלים ופושעי מלחמה כמו אבו הונוד (אותו הדבר יהיה נכון אם ייהרגו אותם יהודים שמפעילים את חולית/חוליות הרצח בשטחים). במילים אחרות, מכל סוגי המלחמה חיסולם של אלה שאחראים לה באופן ישיר, הוא, בעיני, המוסרי ביותר (כולל דרגים פוליטיים, אגב).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש