כמה הערות 4462
א. מפלגתו של כהנא זכתה במנדט אחד, לא שניים. היא הייתה קרובה לקבל את המנדט השני, אבל היא לא קיבלה אותו. סתם הערה פדנטית. (איפה העורך?!)

ב. אייכמן היה ראוי לעונש מוות. הוא היה בורג קטן אבל חשוב במערכת הרצח. הוא הוביל מאות אלפי אנשים אל מותם מתוך ידיעה שהוא מוביל אותו אל מותם. מה היה עליו לעשות? במילותיו שלו - "להתאבד". נכון, הרצח היה נמשך בלעדיו, אבל הוא לא היה מת כרוצח.

ג. לא ברור אם לבית משפט ישראלי הייתה בכלל סמכות לשפוט את אייכמן, ודי ברור שמדובר היה במשפט ראווה, אבל פסק הדין היה במקום. אילו היה נשפט אייכמן בנירנברג, הוא היה מקבל את אותו פסק הדין.

ד. אשר למערכת החינוך הישראלית: במאמר קודם שלי טענתי שכל מטרת המסע לפולין היא הנצחת טראומת השואה גם בדור שלא חווה אותה. דעתי מתחזקת בנושא מתחזקת מדי שנה. מערכת החינוך הישראלית בונה את הזהות הישראלית באמצעות שנאת האחר.
הערות על הערות 4466
בנוגע למשפט אייכמן- מקריאה (חלקית בינתיים של הפרוטוקול) קיבלתי תחושה שהמשפט היה מכור מראש. אבל משום מה היתה לי גם התחושה שהחטא והעונש היו נהירים וראויים.
פרט לכך- למדינת ישראל לא הייתה זכות לשפוט את אייכמן ולמעצמות היתה זכות כזו בנירנברג? דבריך אינם ברורים.

בנוגע למסע לפולין. צר לי אבל כנראה אני השתתפתי במסע חריג במיוחד לפולין. לא זכיתי בפולין לחנוך לשינאה . עד כמה שזכור לי המסע לפולין התמקד בשני פנים הפן הרגשי של חויית האבל והפן של המידע ההיסטורי. נכון שדובר על האנטישמיות ועל השתיקה אבל אני לא ראיתי אצל רוב האנשים את השינאה עליהמדובר . למרות שהיה אדם אחד, שצהל למראה כל בית קברות קתולי שנקרה לנו למרות שהקפדתי להסותו אני עדיין מלמד עליו זכות שהוא ניסה ל"הציג" כדי לשבור מעט את רוח הנכאים בעזרת התנהגות ילדותית.
הערות על הערות 4474
בית המשפט של המעצמות התיימר להיות בית דין בינלאומי, שייצג את כל אומות אירופה. ככזה, הייתה לו סמכות.

ישראל, לעומת זאת, שופטת אנשים על פשעים שבוצעו מחוץ לשטחה, בתקופה שכלל לא הייתה קיימת, כלפי אנשים שלא היו אזרחיה. הדבר מפוקפק מבחינה חוקית. אני לא מנסה לטעון לצד הפושעים הנאצים - אני מאמין בעונש מוות על מעשי רצח מתוכננים - אלא לטעון שמאחר וישראל לוקחת סמכויות לא לה, היא מטילה צל על פסק הדין המוצדק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים