בתשובה לאסף ארצי, 11/06/07 12:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני בטוח שהבעיה היא שבית המשפט ''שואב'' אליו את המקרים שצריכים להיות מוכרעים ע''י העם. הם מגיעים אליו בגלל שמישהו מעוניין הגיש בג''ץ. ייתכן ואין מנוס מכך. השאלה היא איך הם שופטים מקרים אלה. כפי שכתב פעם פרופ' עימנואל גרוס, השפיטה במקרה זה נעשית לפי הערכים והאידיאולוגיה הפרטית של השופטים עצמם. גם מכך אולי אין מנוס. ואם אין מנוס אז צריך שהרכבי השופטים ייצגו נאמנה אל הלוך הרוח בציבור. לא ייתכן ששופט ייבחר בגלל שהאדון ברק החליט שהוא כן ראוי או לא ראוי. לדעתי, היה אפשר לפתור את כל העסק הזה ע''י כינון מנגנון נוסף שיהיה ''בית המשפט העליון'' הכי עליון, והוא מנגנון של משאל עם, שיכריע בכל שאלה שיחשוב שעליו להכריע בה. לו זה היה כך היינו מפסיקים להיות דיקטטורה של ''שלטון החוק'', כלומר של ברק וחבריו, וחוזרים להיות דמוקרטיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש מכך מנוס פשוט - בית המשפט לא ידון בעניינים שאינם בסמכותו, ולא ידון בעתירה שאין בה פגיעה אישית (נראה לי שזו היתה פעם המדיניות). ואז - מי שפגעו בו הרשויות (כולל, למשל, פלסטינאים שחומת ההפרדה נבנתה בשטחם) בניגוד לחוק יזכה לסעד משפטי, ומי שרוצה לאכוף את רצונו על המדינה יפעל דרך הכנסת או הממשלה. מאידאולוגיה של שופט אכן אין מנוס, לא בתחום הפוליטי ולא בתחום המשפטי. אם בעיניו של שופט עבירות תנועה הן מכת מדינה, הוא עשוי לכלוא כל מי שנמצא אשם, גם אם לא סיכן איש. מנגנון בחירת השופטים לא ימנע את השפעת השקפת השופטים, אבל הוא יתחום אותן לגבול המשפט, כשם שהשפעת השקפת הסדרנים ('זו לא השתוללות, הם סך הכל שמחים!') מוגבלת לתחום הקולנוע. לא נראה לי שהרפורמות של פרידמן יהפכו את השופטים ל'מייצגי רצון הציבור', כי הם עדיין לא נבחרים ע"י הציבור. הרפורמות מרחיבות את האפשרויות למינוי שופטים, ומחלישות את כוחם של שופטי בית המשפט העליון לקדם את מקורביהם (ומחזקות את כוחו של שר המשפטים לקדם את מקורביו). לי זה עדיין נראה עניין ניהולי יותר מעניין אידאולוגי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |