 |
|
 |
||
|
||||
 |
שרנסקי היה המארגן הראשי של וועידה לדמוקרטיה ובטחון בפראג. בעיקבותיה הוא פירסם מאמר הקורא לדיסידנטים להתאחד. במאמר הוא מזכיר מתנגדי משטר ממצרים, רוסיה, רוסיה הלבנה, סין, סודאן, סוריה. הוא כותב ששלטון הדיכוי מתרכז היום בערי בירה כמו פיונגיאנג, טהרן, דמשק, ריאד והבאנה. הכל טוב ויפה וראוי. אך מקום אחד הוא לא מזכיר. אולי בגלל שהוא טרח לסייג שקולות המתנגדים האמיצים "מוקדשים למאבק לא-אלים למען זכויות אנוש." אולי בגלל שמטרתם היא "הפצת הדמוקרטיה וזכויות אנוש." אלא שהוא מסיים את מאמרו בקריאה למנהיגים הדמוקרטיים המבינים שהחרות היא קריטית לשלום ובטחון בינלאומי, לנצל את הזדמנות הבלתי חוזרת. ואולי מישהו יכול לחשוב על סיבות אחרות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יותר ממקום אחד הוא אינו מזכיר. בכל מרכז ודרום אמריקה הוא מזכיר את מישטר הרודנות היחיד שקיים ביבשת לדעתו-קובה. הטענות של שרנסקי אינן מעכשיו -הוא נמצא מחוץ לבריה"מ כבר מ-1986. אינני יודע מה לחשוב כשאני שומע את האידאולוגיה המדינית שלו: או שהוא סתם תעמלן פוליטי או שהוא "דתי" עד כדי עיוורון. מכל דרום אמריקה הוא מזכיר רק את קובה. אני מניח שאם היה שולט בקובה הרודן הקודם- בטיסטה, שרנסקי לא היה מזכיר את קובה. פאפה דוק,סומוזה, פינוצ'ה, וידלה- כל אלה היו כנראה בשבילו דמוקרטיות ליברליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, פאפה דוק,סומוזה, פינוצ'ה, וידלה- כל אלה *היו* וזאת הסיבה ששרנסקי לא מזכיר אותם. ברור שהוא מזכיר את קובה לא בגלל הרודנות אלא בגלל הקומוניזם. הצרה היא ששני הדברים לא קיימים בקובה באותה מידה ששרנסקי היה רוצה לראות ולהשוות לצפון קוריאה. אבל בוא נחכה למאו. בינתיים צפויה הלילה מלחמה קטנה בעזה בין החמס לפתח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם כל הרודנים הללו עדיין היו בחיים, שרנסקי לא היה מזכיר אותם. אם היה מזכיר אותם, היה מאבד מעריץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעריץ שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון כמובן לג'ורג' דבליו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |