בתשובה לבלבניסט/מלש''ב, 15/06/07 10:35
תגובה 447154
אהלן,
שוב תודה על תשובתך המהירה.

א. מה זה שוק חופשי לדעתך? האם סורוס ושטיגליץ הם לא תומכים בשוק חופשי? קיינס? והרי הם יהיו לפי שיטתך בצד הבדלני. הרי לפי חלוקתך הפוליטית של מצדדים בשוק חופשי מול משק ריכוזי ניתן לחשוב שהמאבק הפוליטי המעשי הוא בין קפיטליסטים לסוציאליסטים והרי כך שנינו איננו חושבים. שוק חופשי זה הפשטה שאיננה מקדמת אותנו לשום מקום במחקר ההיסטוריה. רבין תמך בשוק חופשי וכך גם פרס. מעשית לא רק אידיאולוגית. השאלה היא האם האוריינטציה שלהם היא על כוחות כלכליים יצרניים או פיננסיים. אם תומכי "השוק החופשי" הם שתלבנים איך אתה מסביר את הקבוצות הפיינסיות הגדולות בעולם – סיטיגרופ, רוטשילדים, גולדמן סאקס? הרי הם בעד שוק חופשי. מעשית לא אידאולוגית. האם הם שתלבנים?
ב. כלפי הרקונסטרוקציה – מטרת ההיסטוריון היא לפענח את העובדות ולהציבם בסדר הנכון. אינני חושב שנדרשת כאן רקונסטרוקציה. ואולי אנחנו מפרשים את המושג שונה. אולם המושג שאול – בדיבור הפילוסופי-פוליטולוגי בימינו מהז'רגון הפוסט מודרניסטי. אינני חושב שהוא רלוונטי לדיוננו.
ג. צר לי על שהבנת את מילותיי כשליליות. לא זאת הייתה כוונתי. בחרת להתמקד בעניין הכלכלי דווקא מכל השאלות ששאלתי אותך בתגובה לתשובתך הראשונה. מאיפה אתה מביא את הקביעה שהגדלת ההוצאות הממשלתיות היא הגדלת הריכוזיות? האם יש לך דוגמא לכך? רבין וברק הגדילו את הגירעון. האם כך הם ריכזו סמכויות בידיהם בצורה שונה מנתניהו שמורה על "צמצום החגורה"? הגדלת הגירעון לא אומרת בהכרח – כמו שאתה טוען – הגדלת המיסים. זה דווקא דוגמה נפלאה לאידיאולוגיה המונטריסטית של פרידמן. התעשיינים הגדולים בארץ כמו הורביץ וורטהיימר ממליצים על הגדלת הגירעון. אין שום קשר בין גירעון להעלאת המיסים.
ד. החוב האמריקאי לא מאיים על שום התפתחות עולמית. קביעתך נשענת על האורתודוקסיה של בית המדרש של הפדרל רזרב. הבית של הפיננסיסטים "הבדלנים".
ה. מה זה "מפעלי השוק החופשי"? "עבודות יזומות"? hahn and litan שהם מהכיוון של שטיגליץ מסבירים שמדיניותו הכלכלית של בוש בנושא הרגולציה היא בכיוון של קלינטון. מאיפה הנתונים על הנשק והביטחון? מהמאמרים שציינת? האם אתה מודע להשקעות העצומות שבוש עשה בטכנולוגיה, מתכת, מוצרי שימוש? הרי הייתה לו מלחמה גדולה על כך עם גרינספאן. וגם אוסיף שמפעלי נשק לאו דווקא מעכבים צמיחה. האם לדעתך כל חברת נשק מעכבת צמיחה? אוניל שהיה שר בממשלת קלינטון וחבר בדירקטוריון של "אלקוה" מיצרניות הפלדה הגדולות בעולם וקשורה לחברות נשק רבות סיפק פלדה לחברות רבות האם זה עוצר את ההתפתחות הכלכלית? האם אוניל בדלן?
ו. מדוע התנהגותו של בוש לפני עיראק הייתה בדלנית? הוא היה במאבק עם ראמספלד וצ'יני. אז הם משתלבים?
ז. אגב, באחת התגובות בדיון מפנים להרצאה מתומללת של בלבן שבה הוא מסביר שבוש הוא שתלבן ולא בדלן. האם אתה לא מסכים עם הניתוח של בלבן?
ח. במידה ולא (וכמובן שזה לגיטימי...) איפה אתם חלוקים בדעתכם? האם ב"איכות" העובדות? או בפירושן?
ט. סופשבוע נעים
י. זהו, לבינתיים
אדם
תגובה 447338
אני חושש שהפערים באמת גדולים מדי, וגם ברור שלא קראת הרבה מהפתילים הרלוונטיים בנושא, ואקצר אפילו יותר הפעם:

1. איני רוצה להיכנס לדיוני שוק חופשי מול שוק ריכוזי, אבל הדיכוטומיה היא ברורה, וגם אם יש מישהו שאומר "אני דווקא בעד שוק חופשי" אבל מקדם ריכוזיות, הוא ריכוזי. וזה אומר קיינס, פרס ועוד חבורה נכבדה ודי אינסופית.

2. הניתוח הבלבני לא עובד לפי קבוצות, וגם לא בסופי שבוע, ואין הנחות לוועדי עובדים. אין "סיטיגרופ" משתלב או בדלן, וגם "רוטשילדים". תביא פרסונה בודדת, וננתח אותה לפי מעשים, התבטאויות ואירועים.

3. העיכוב בתגובתי נבע מכך שהתחלתי לחפש מידע וגרפים נוספים שידגימו את הבעייתיות בטיעונים שלך על הגדלת ההוצאה בימי רבין והצמיחה כביכול שיכולה לעורר השקעה בביטחון, אבל הבנתי שאנחנו מתדרדרים מכאן לדיון שוק חופשי, ופשוט לא בא לי. יש גם מספיק דיונים כאלה באתר, ואני מרגיש שאם אינך בשלב של לקבל שהשקעה ממשלתית בביטחון הינה אך ורק מנוע להגדלת מוטת השליטה הממשלתית ולא מנגנון צמיחה, אז הפער אכן גדול ולא בטוח שיש על מה לדבר.

4. על המאבקים בין בוש לרמספלד או צ'ייני טרם קראתי (אני קצת מאחור במדע בדיוני), אבל גם כאן - אם *נדמה* לך שהיו מאבקים כאלה, תציין מקרה אחד לפחות ונדון בו לעומקו. אני סבור שאין מאבקים אמיתיים, ובוש אמר את דברו מספיק פעמים לבד, כדי שאהיה בטוח בשיוכו עפ"י בלבן (גם אם איני בטוח בשיוך שנתן לו מורי ורבי בתחום זה, והנושא בבדיקה).
תגובה 447447
שלום בשנית,

א. אתה אומר שאינך מוכן להיכנס לדיון על שוק חופשי מול שוק ריכוזי. כמובן, שזה זכותך המלאה. אולם אני חושב שאי רצונך להיכנס לדיון על כך מביא אותך להבחנות וקביעות לא ראליות. "הדיכוטומיה היא ברורה" אתה כותב. טעות גדולה בידך אולם מכיוון שאתה לא מעוניין לדון בנושא- אוותר. בכל מקרה רק אומר שלשים את קיינס ופרס במחנה הבדלנים פירושו של דבר שלא למדת או הבנת את קיינס. קיינס הוא "אבי" הסוציאל דמוקרטיה" והבסיס לכל תיאוריה אנטי מונטריסטית (בספרה הכלכלית) ואנטי תאצריסטית (בספרה הפוליטית).

ב. פרסונה בודדת? אין בעיה. אין לנו עניין במרקסיזם הסטרוקטוריאליסטי של שנות ה-‏60 – 70 אולם אודה לך אם תביא לי פרסונה אחת שהיא שתלבנית אצל הרוטשילדים כיום (או ב200 שנה האחרונות).

ג. "אך ורק מנוע להגדלת מוטות השליטה". מה זה מוטות שליטה. שאלתי כבר לפני שבוע. אנא תענה לי. אני אספק לך גרפים במקום שתחפש. תקרא את סיכומה של ועדת ברודט לענייני ביטחון. שים לב לאלי הורביץ – יו"ר טבע ותעשיין גדול בוועדה והמלצותיו. תוכל ככה לעמוד על טעותך.

ד. אתה אומר שרק "נדמה" לי שהייתה מחלוקת. בסדר. אנא אסבר לי את המחלוקת בין בוש וראמספלד על מספר הכוחות ששולחים לארה"ב. "בוש אמר את דבריו מספיק פעמים" כתבת. אבל אתה זה שקובע שאמירת הדברים היא אידיאולוגיה.

ה. לגבי כך שהיחס שלך לבלבן ("כמורי ורבי") הוא כזה אני אשמח אם תשאל אותו לגבי החלוקה שאתה מציע בין שוק ריכוזי לשוק חופשי ועל כך שקיינס ופרס באותו צד. אני משוכנע – מכיוון שאני מניח שיש לו ידיעות בכלכלה שהוא יעמיד אותך על טעותך.
תגובה 447488
אולי אם היה לי זמן יותר בחיי הייתי נכנס כאן לדיון עם פתילים בהיקפי ענק, עם גרפים, ניתוחים ומה לא, כשאני מספר לך מה אמר סעיף 7א של ועדת ברודט, ואתה מתקן אותי שזה לא נוגד את תורת סבירסקי ומאמרו של צינגלה מ 1993 העוסק ב 200 שנות רוטשילדים.

אבל מאחר וזה לא המצב מבחינת הזמן העומד לרשותי, ובאמת נראה ששנינו מבוצרים היטב בעמדותינו, ותהום פעורה ביניהן, אין לי אפילו חשק להתחיל, מה עוד שאתה כבר יודע לאיזה צד לגייס את בלבן בנושא קיינס.

הערה אחת באמת בנושא קיינס: הוא שימש בעיקר כתירוץ אצל אלו שהיו בעד הגדלת ה PUBLIC WORKS, ומוטת השליטה הממשלתית (נתח ההוצאות הממשלתיות מסך התוצר, אם תרצה).
תגובה 447502
שלום לבלבניסט,
תודה על תשובתך.

א. אינני מכיר את "תורת סבירסקי". אני מכיר את מאמריו. האם מדבריו שלו הגעת למסקנה שדו"ח ברודט הוא דוח שמשרת את הבדלנים? אני יכול להסיק לבד שאתה אכן חושב ככה מכיוון שהדו"ח מציע להגדיל את הגירעון האזרחי. אינני מכיר את המאמר על הרוטישילדים אנא אמור לי איפה הוא התפרסם. אולם בכל זאת אנא ענה לי על שאלתי בנוגע לרוטשילדים מתשלבים. שכן ציינת שלא צריך לומר רוטשילדים אלא לציין סובייקט ספציפי. אז לפי המאמר שקראת אמור לי מהו הרוטשילד השתלבן.
ב. אינני מגייס את בלבן. הוא קובע בספרו – שעליו מדברים מספר פעמים בפורום - שהמגמות הקיינסיאניות הן מגמות שונות מאלו של דה-גול, רוטשילד וכדומה. הוא קובע שיש שתי קבוצות – אחת בהנהגת קנדי והשנייה בהנהגת דה-גול. הוא קובע שהקנדיסטים הם קיינסיאנים וגוליסטים – מונטריסטים. אני בטוח שקראת את הספר.
ג. מה הכוונה קיינס כתירוץ? הכלכלה הקיינסיאנית והפוליטיקאים, טכנוקראטים, קבוצות הון שהם באורינטציה על מגמה זו (מעשית לא אידיאולוגית) הם רוצים תעסוקה מלאה ועבודות ציבוריות. זה לא קשור למוטות שליטה. העבודות הציבוריות הן מגמה שתלבנית. (ושוב, אומר שאינני מסכים עם חלוקה אידיאולוגית זו).
ד. אני מבין שזמנך קצר אולם אינך עונה על השאלות ששאלתי. אני מציע לצמצם את הדיון שלנו אך ורק לשאלת קיינס או הרוטשילדים.
ה. שלום לבינתיים.
אדם
תגובה 447503
אגב, אשמח אם תסביר לי מה פירוש המילה "פתיל"? הבנתי שזה מעין תגובה. מאיפה הגיע המושג?
מילונית 447509
''פתיל'' הוא מילה יותר יפה מ''שרשור'' לשרשרת תגובות.
תגובה 447829
תגובתך היא היתממות משובחת או שהצלחת לפספס לגמרי את הנימה של תגובתי:
אין בכוונתי לעסוק בדיוני שוק חופשי או ניתוח של "קיינס והרוטשילדים". אני מגביל את עצמי לניתוח אירועים בודדים או פרסונות פוליטיות בודדות. אם מתחשק לך לבחור מישהו ספציפי, אפשר להתקדם משם.
תגובה 448121
כמובן. בהחלט.דוגמה ספציפית
בוא ניקח את התוכנית לעיצוב כלכלי של פרס - 1985.
בכדי לשוחח כלכלה ופוליטיקה.
אני מציע שניקח גם את מלחמת ששת הימים בכדי להבין את המחלוקות והאסכולות.
אני מציע בכדי לדון במדיניות בינלאומית ניקח את מלחה"ע הראשונה או השנייה. מבחינתי ניתן גם את המלחמה הקרה.

ובאם אתה מעדיף דמות ספציפית - פרס, רבין, ביילין, שרת, סנה, אולמרט, ברק וכדומה - אין בעיה.

מחכה לתשובתך.
(אגב, לא היתממתי מכלום...)
אדם

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים