בתשובה להאייל האלמוני, 16/06/07 23:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שלידל-הארט היה קורא לזה "אסטרטגיה של גישה עקיפה": תקוף את השליח, לא את הדעה שהוא נושא עימו, או שלב מתקפה על השליח יחד עם מתקפה על הדעה - סביר להניח שעל ידי הרחבת גזרת התקיפה תמצא לך יותר תומכים בקרב הקוראים ברקע - כל אחד מהם יבחר אם לתמוך בהתקפה על השליח, בהתקפה על הדעה, או בשתי המתקפות גם יחד, וסביר להניח שתומכי המתקפה על השליח יאמצו גם את המתקפה על הדעה ביתר קלות, לאחר שהשליח סומן כמטרה, שכן יש בכך משום טשטוש ההבדל בין השליח לדעה שהוא מביא איתו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. הכתבה שעוסקים בה הייתה כתבת דיוקן על בורג, ובורג עצמו היה נושאה. ב. עם דעותיו *הפוליטיות* של בורג אני מזדהה כמעט בכל עניין (למעט, למשל, הציונות של אחד העם שאינני יודעת עליה מספיק) - מה שלא מפריע לי לחטוף ממנו פריחה כאדם. ג. כשמדובר על אישים פוליטיים בעלי השפעה, אישיותם עלולה להיות משמעותית לא פחות מדעותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. העובדה שארי שביט נגרר, בסופו של הראיון, לאד-הומינם, לא אומרת שזה הדבר הנכון לעשותו. לדעתי יש גרעין של אמת בדברים של בורג וההתקפה האישית עליו, כפי שצוין כאן, נועדה בעיקר לתקוף את טענותיו בלי להתיחס לטענותיו. ב,ג. אם בורג היה מועמד לתפקיד פוליטי זה או אחר אז דיון באישיותו היה רלבנטי (ואם הוא יהיה מועמד אז דיון כזה יהפוך להיות רלבנטי). בורג כרגע הוא איש עסקים (כנראה לא מהכשרים ביותר שישנם) וסופר. דעותיו נשמעות לי משמעותיות הרבה יותר מאשר אישיותו. כמובן, אפשר לא להסכים איתי. אני חושב שדיון רכילותי באישיותו של בורג הוא בעיקר כלי נוח שמאפשר לנו להתעלם מהדעות שהוא מביע. ואם מישהו אחר יביע את אותן דעות? פשוט נחפש גם משהו אישי עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, דעותיו אינן זרות לי ולא מפריעות לי. ארי שביט כתב כתבת דיוקן, שזה הדבר המקובל כשעילת הכתבה היא ספר פרי עטו של המתראיין. דווקא עם האד-הומינם שלו לא הסכמתי, וחשבתי שהוא טפשי. הדיון כאן באישיותו איננו רכילותי אלא ענייני. יש כזה דבר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |