בתשובה להגר הופמן, 17/06/07 20:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הרבה ספרים שלי שנמצצאים אצל אנשים שאני כבר לא בקשר איתם, או ספרים שאבדו (חלקם דיי יקרי ערך). לכן אני מרשה לעצמי לפעמים ''לשכוח'' להחזיר ספרים ששאלתי מחבר אבל לרוב אני מחזיר לאחר שאני מסיים לקרוא את הספר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה פוקד על ב' את עונשו של א'? מנוול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו מנוולים. מכל הספרים החורגים שלי, ראוי לציין ספר על מבנה המח שהשאלתי לפני חמש עשרה שנים מהקיבוץ השכן. הספרנית החביבה נאלצה להודות שאין סיכוי שמישהו יקרא את זה חוץ ממני, ומחקה אותו מהקטלוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי כולם, יודע רק לגביך (אבל אני חושד שאתה צודק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו שויין, גם אני יודע רק לגבי. לגבי כולם אני מכליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי היה קטע מעניין ביותר כשאחרי חיפושים נרחבים של ספר שהשאלתי ולא חזר אליי, הציעה חברה ''להשאיל'' לי את העותק ''שלה'', שהיה כמובן זה ששאלה ממני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי כמה ספרים (דווקא לא רעים), שאני בטוח שאינם שלי, אבל הבעלים המקורים מכחישים את בעלותם. למרות זאת המצפון קצת הציק בהתחלה, כשהם נשארו אצלי, אבל התרגלתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |