 |
|
 |
||
|
||||
 |
"ובכל זאת יש ערך לדיאלוג ביננו, מהסיבה הפשוטה שהוא עדיף על האלטנטיבה." זו ססמא מוכרת, ולא נכונה. דיאלוג הוא לא אלטרנטיבה לכלום. לא נראה לי שאיזה שהיא שיחה הפריעה לשכנים שלנו לפתוח באש כאשר הם חשבו שזה מקרב אותם למטרתם. בפראפרזה אפשר לומר שבמקרה של משחק סכום אפס- הדיאלוג הוא המשך של המלחמה ולא אלטרנטיבה לה. ההנחה המובלעת בדברי היא שהחמאס עצמאי לקבוע לעצמו את מטרותיו וכן עצמאי לנקוט באמצעים העומדים לרשותו כדי להגשימן. הנחה נוספת היא שהוא בדרך כלל מתכון למה שהוא אומר. המחשבה שאם יציעו לו תנאים כלכליים משופרים הוא יוותר על מטרתו, היא זאת שמזלזלת באנושיותו של האוייב. אבל מילא הזלזול, יותר נוראה היא הכסילות שאנו מגלים, בהצמדנו לתאוריה הזאת, על אף שהיא נוסתה ונכשלה באופן חרוץ במשך מאה השנים האחרונות (תאורית הבטן והראש- תן לערבים השכלה ותנאים כלכליים טובים, והם ירדו מכל חלומות המלחמה שלהם). "אפשר לנהל דיאלוג אפילו אם אנחנו מאמינים שהחמאס לא ישנה את הצהרותיו ומטרותיו בשום מצב." - אז בשביל מה בדיוק נועד האקט הזה- "דיאלוג"- במצב שאתה מתאר? "דיאלוג כזה לא ישנה את דעתנו בקשר לקיומנו בשום אופן. זו שטות מוחלטת." אם ההסברים שנתתי קודם לא מוצאים חן בעיניך, אז אפנה אותך לתהליך ברור שהתרחש מאז התחילה אופנת הדיאלוג-כדרך-עדיפה-על-האלטרנטיבה-שלה. כל הקווים האדומים ששורטטו, ועליהם אמר נשיאנו הנבחר: "אז הם ירצו -אז מה?", נחצו אחד אחרי השני: מדינה פלשתינאית (שהיתה ממש טאבו בבחירות 92), עקירת יישובים, נסיגה לקווי 67, ירושלים, העיר העתיקה, הירידה המוחלטת מהגולן והחרמון, החלפת שטחים מתוך הקו הירוק ואפילו זכות השיבה. כולם הפכו לנושאים לגיטימים לדיון שיש המצדדים בהם ויש השוללים אותם. אני מניחה שאם תיאורטית, החמאס יסכים לוותר על הדם והאש ולשאת ולתת אתנו על פתרון אמיתי למצב, נגיע בקלות לדיון שממש "יקרע את העם" בשאלה האם לעבור כיחידה אחת, או כמה יחידות, והאם זה יהיה לקנדה, ארה"ב או גרמניה.... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תיאור מעניין. עדכני אותי, בבקשה, מתי חזרנו לקווי '67, החזרנו את ירושלים, ירדנו מהגולן והחרמון ואיפשרנו לפליטים הפלסטינים לחזור הנה? איכשהו לא שמתי לב להתפתחויות הדרמטיות האלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קרה לא בגלל שאנחנו לא היינו מוכנים לתת, אלא משום שהם לא היו מוכנים לקבל....(עיין ערך: ברק- שיחות קמפ דיוויד ושיחות טבה) מכל מקום העבודה התודעתית נעשתה. העם היושב בציון, לפחות חלק לא מבוטל ממנו, היה מוכן לוותר על כל העקרונות והקווים האדומים שהיו לו, שנתיים שלוש אחרי שהם עלו על שולחן המו"מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניתוח שלך לא רלוונטי, ניצה. הטענה שלי הייתה טענה פשוטה: דיאלוג עם הצד השני לא גורר הסכמה לגבי X. מה שכן אפשרי, לא אפשרי, כן נכון או לא נכון לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה שישראלי שמאמין בדיאלוג, לא חושב - בצורה מודעת או לא מודעת - שמגיע לו ולמשפחה שלו למות, או למדינה שלו להפסיק להתקיים, והוא לא חותר לכך. אפילו אם כל הישראלים הנ"ל שוגים באשליה עצומה ובעלי יכולות קוגניטיביות של ג'וק מסומם - *זה לא רלוונטי*. מה שרלוונטי זה שהאינטרס של אותם ישראלים לנהל דיאלוג לא מונע משום רצון להשמדה עצמית. לגבי הקוים האדומים שנחצו, את טועה. הקוים האדומים לא נחצו בגלל הדיאלוג - אלא בדיוק להיפך. הדיאלוג נהפך לאפשרי בגלל שהאמונה בקוים האדומים האלו התערערה. האם את מנסה לטעון שיום אחד האמונה שלנו לגבי זכותנו לחיות ולהתקיים כאן תתערער ? לי מאוד ברור שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש הבנתי את התגובה. נראה לי שיעזור לי אם תסביר את המשמעות של המילים: "ישראלי שמאמין בדיאלוג...." אם אפשר אז בקונטקסט שאנחנו מדברים עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה דרך להסביר את עצמי בצורה שונה או טובה יותר מהאופן שבו כבר ניסיתי. ניאלץ לעצור כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יום אחד האמונה שלנו לגבי זכותנו לחיות ולהתקיים כאן תתערער ?" כן, בוודאי. ע"ע אברהם בורג, והתומכים האחרים בקרבנו בביטול מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיעוט סהרורי זה לא ''אנחנו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים מדובר במיעוט, אבל הוא לא ''סהרורי'', אלא אם משמעות התואר הזה היא ''מתנהג בצורה שאינה מובנת לי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דבר סהרורי בבורג. מדובר במדינאי ופרלמנטר בכיר בישראל שרבים פועליו והשגיו. הוא רחוק מלהיות סהרורי. הוא אידיאולוג אמיתי שיצא באמירות פרובוקטיביות כדי לעורר שיח ציבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את הג'יפ הוא מחזיק כדי לעורר שיח ציבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אסור לו להחזיק ג'יפ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך פסק בית המשפט. (הגי'פ והנהג היו שייכים לסוכנות היהודית, שבעבר עמד בראשה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, בסופו של דבר הוא לא קיבל אותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא ניהל מאבק ארוך. רק לפני כשנה הוא נאלץ להחזיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...לאומנות קיצונית, פחד, גזענות, קנאות דתית: אלו הן הדרכים למשוך אנשים אם אתה מנסה לארגן בסיס המוני של תמיכה במדיניות שלמעשה מיועדת למחוץ אותם." | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |