בתשובה לג. שמעון, 26/11/01 0:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא טענתי שהעניין הבינלאומי בסכסוך נובע אך ורק מהמיומנות הפלסטינית בתקשורת המערבית. עם זאת, זהו אחד המרכיבים החשובים. ההתאגדות הערבית והמוסלמית סביב הנושא הזה - ראה ועידת דרבן האחרונה - נובעת במידה רבה מכך שהערבים זיהו את הנושא הזה כISSUE בינלאומי שקל להסתופף סביבו. אם יום אחד יפסיקו ארה"ב ואירופה לעסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, גם מידת העניין הערבית בו תלך ותפחת, אם כי אין זה אומר בהכרח שמידת האלימות תפחת גם היא. באשר לתומס פרידמן, שהוא אחד הפובלציסטים החביבים עלי: לבי לבי לתומס היקר, שכל תיאוריות הגלובליזציה שלו מהשנים האחרונות מתפוצצות אל מול עינינו מאז ה11 בספטמבר. פרידמן, כידוע, טבע את הכלל ששתי מדינות בהן יש סניפים של מקדונלדס לעולם לא יילחמו זו בזו. נראה לי שבעתיד הקרוב לא רק שכלל זה יקרוס, אלא שאולי אפילו נראה המבורגר לא-קונבנציונאלי מתעופף לו לכיוון החוף המזרחי, והלוואי שאתבדה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי מוכרים מקדונלדס באפגניסטן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באפגניסטן אולי לא מוכרים, אבל כוונתי היתה למציאות הבינלאומית בכללותה. תומס פרידמן התכוון להמחיש באמצעות המקדונלדס כסמל את הניצחון של דת הגלובליזציה על הדתות המסורתיות. התפיסה הזו התפוצצה בפרצופו. מי שחשב שאחוות ההמבורגרים - כסמל - חזקה מההבדלים הדתיים-תרבותיים המפרידים בין המערב לעולם המוסלמי, טעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאוריית "קשתות הזהב" (הסמל של מקדונלד'ס) של פרידמן מבוססת על עובדה אמפירית שהוא שם אליה לב: אין שתי ארצות שיש בהן סניפי מקדונלד'ס שנלחמו זו בזו מאז הגיעה אליהן הרשת. התיאורייה אינה באה לסמל את נצחון הגלובליזציה על הדתות המסורתיות דווקא. כאשר מדינה משיגה רמת התפתחות כלכלית שבה המעמד הבינוני גדול די הצורך לתמוך ברשת מקדונלד'ס, היא נעשית "ארץ מקדונלד'ס" (=גלובליזציה=אמריקניזציה). ובני ארצות מקדונלד'ס, טוען פרידמן, מעדיפים לעמוד בתור להמבורגר במקום לצאת למלחמות. פרידמן עצמו ציין שמכיוון שרשת מקדונלד'ס מתפשטת על פני כל הגלובוס הרי שבמוקדם או במאוחר יהיו ארצות מקדונלד'ס שנלחמות זו בזו, ולאחר זמן הביא כדוגמה את ההתקפה של ארצות נאט"ו על יגוסלביה (שהיו בה באותה עת 14 סניפי מקדונלד'ס). גם קשה לטעון שמשהו התפוצץ בפרצופו בהקשר זה(אם כי בוודאי הופתע מ-911). הוא כתב ספר בשם "הלקסוס ועץ הזית" (תורגם לעברית) שבו הלקסוס מסמל את הגלובליזציה ועץ הזית מסמל את הכמיהה לשורשים, למסורת, למקום, לדת וכו', ובו אמנם צידד בגלובליזציה אך גם טען שכל נסיון לעקור בפזיזות או באי התחשבות את "עץ הזית" מלבם של אנשים לא במהרה יצלח. יש מתח בין שני הקטבים הללו אפילו בקרב אותם רבים שעומדים בתור למקדונלד'ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן בלבנון והן בישראל יש סניפי מקדונלנדס. מה עכשיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו קרא את תגובתי לעיל מההתחלה ועד הסוף (ורק אם יוותרו שאלות פתוחות, חזור ושאל שוב.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם מה שאומרת התיאוריה של פרידמן, אותה טרחת לאזכר, הוא ששתי ארצות, אשר בשתיהן סניפים של מקדונלדס, מעולם לא נלחמו זו בזו, למעט באותם מקרים, אשר בהם הן כן נלחמו זו בזו. אין מה להגיד הבנאדם גאון. האם כעת תהייה מוכן להסביר לקוראיי ה"אייל" (אם אפשר באותה התנשאות מגוחכת) את צמד המילים "עובדה אמפירית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אסביר לך. כשהוא שם לב לתופעה שאין "שתי מדינות מקדונלד" שנלחמות ביניהן היתה זו אכן בשעתו עובדה אמפירית, כלומר, עדיין לא היה מקרה כזה; וכך זכה "עקרון קשתות הזהב" לפרסום. "החוק" הזה אינו אלא וריאציה שמרעננת את הטענה הישנה ש-2 מדינות דמוקרטיות אינן נלחמות זו בזו כשהיא מכניסה לתוכה את מרכיב הגלובליזציה. לאחר זמן (איני זוכר כמה) התקשר פרידמן להנהלת מקדונלד'ס ובירר היכן הם עומדים לפתוח סניפים חדשים, ואמרו לו שיש בקשות לפתיחת סניפים על פני כל הגלובוס. ואז הוא כתב באחד מטוריו שבגלל התפוצה של מקדונלד'ס יש סבירות גבוהה שהחוק האמפירי הזה ישבר ברבות הזמן, ואכן כך קרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו לא נותר לנו אלא לברר מתי פירסם לראשונה פרידמן את התיאוריה שלו, ואז לברר עם האייל הראשון, ממתי ישנם סניפי מקדונלדס בלבנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה מתייחסת ל"אם יום אחד יפסיקו ארה"ב ואירופה לעסוק בסכסוך.." ותמהתי, על איזו מציאות חשבת שבה "יום אחד יפסיקו ארה"ב.."- ? בעצם יוצא, שאתה רומנטיקן לא קטן: ממציא מציאות חדשה כהנחה מובלעת לצורך דיון על פאן לא נורא מרכזי של הפוליטיקה, וגם לוקח את זה מאוד ברצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מנת שדברי יובנו נכונה גם על ידי אחרוני הקוראים והקוראות, אומר שגם לפי דעתי תסריט שבו ארה"ב ואירופה "יפסיקו" לעסוק בסכסוך הפלסטיני-ישראלי הוא תסריט דמיוני ולא ריאלי. המשפט שכתבתי צריך להתפרש כך: בהינתן מצב דמיוני זה, סביר להניח שגם מדינות ערב יפחיתו את עיסוקן בסכסוך. עכשיו בסדר? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |