בתשובה לליאור גולגר, 23/11/01 20:45
מוטב שלא יהיה 44840
בתור פעיל-*לשעבר* בארגונים מסוג הנ"ל והלז, ובתור אדום-בעבר ושפוי יותר בהווה, עלי לציין כאן כמה עובדות... בעיקר בנוגע לרוני ערמון ולאנשיו.
הייתי שם. אינני גאה בכך, אך - האמנתי להם והלכתי אחריהם שולל. הלכתי עם ערמון, כמו גם עם גוז'נסקי. ועם כל החבורה.
ארגון "אינדימדיה" ("תקשורת עצמאית", יענו), המפרסם את העתון "כאן", ואשר הנ"ל עומד בראשו, מנוהל בצורה בולשביקית טהורה לכל דבר ועניין. מפורסמות אך ורק כתבות, ההולמות את הקו המונחה מלמעלה, חל איסור מוחלט על פרסום כל ביקורת עצמית שהיא, ואך ורק מר ערמון עצמו יודע, כיצד מתנהלים הדברים. כל השאר פשוט הולכים אחריו בעיניים עצומות, כותבים למענו, נעצרים למענו... טוב, למען המטרה, *כביכול*. מזכיר תנועות אחרות, במרוצת ההסטוריה האירופית של "מהפכנים" למיניהם?
על-כל-פנים, אישית - גם לאחר שהוקעתי את הקומוניזם, בראשית חודש מאי שנה זו, עדיין הוספתי להיות עמם באיזשהו קשר מינימלי - בכל-זאת, פעילי-שמאל, אנטי-כיבוש, כל הקרקושיאדה הזו, של חסרי-חיים רציניים עד כדי בחילה (ובנושא זה, של הכחדת הרצינות בקשר לפוליטיקה, החלטתי להסכים, במידה כזו או אחרת, עם השדה דורית לוין; לא ממש קשור, אבל - שיהיה). עד למוצאי האחד-עשר לספטמבר.

באותו ערב, כאשר אך זה עתה התחלתי לעכל את שאירע, גלשתי במספר אתרי-חדשות באינטרנט (עם הסי.אן.אן באוזני), ובין היתר ביקרתי גם באתר "אינדימדיה" הלז.
והם פרסמו התייחסות לפיגועים בארה"ב, כמובן.
ההתייחסות היתה של מר נעם חומסקי, הלשונאי הנודע.
והיא היתה הבעה גלויה, ברורה וחדה של שמחה ואושר. "הנה, ראו, סוף-כל-סוף האימפריאליסטים חטפו"... ברוח הזאת בערך.
דע מיהם "אינדימדיה", ומיהו רוני ערמון. כרגע, הם עוד חבורת ליצנים, המטיחים עוגות בפניו של מוקיון כזה או אחר. ואני מקווה מאד, שלעולם - *לעולם* לא יתחזקו.

שלכם,
דני.
מוטב שלא יהיה 44842
התייחסותם של ערמון ושות. לנפילת התאומים כבר סוקרה בהרחבה ובנימה עוינת לא פחות תחת הידיעה החדשותית המתאימה.

התייחסות חיובית מצדי לעיתון כאן ניתן למצוא כאן (1). אין לי מושג איך דברים מתנהלים במערכת העיתון, אך אני לא נרעש למקרא ביקורתך על בולשיביזם במערכת.

בכל אופן, גם אם אינך מזדהה עם שיטותיו של ערמון, אם אתה תומך במסר של היום החופשי מקניות, מדוע אתה סבור כי מוטב שלא יהיה מי שהשתתף בו מבין הקוראים ומעוניין לדווח?

אגב, יכול להיות נחמד, ולא קשה במיוחד, ליידע את ערמון על האייל ולהציע לו להשיב למבקריו.

ואם כבר החלטתי להשיב לך, אציין כי לא מובן לי מדוע בחרת לפרסם את התייחסותך למאמרו של טל כתשובה לתגובתי.

(1) תגובה 41438
מוטב שלא יהיה 44853
וואו. בטאון של תנועת שמאל-קיצוני (או תנועה פוליטית בכלל) מונע פרסום דעות שנוגדות את הקו המוכתב מלמעלה? ברצינות? אני בהלם.
מוטב שלא יהיה 44899
איני מכיר את המערכת של המגזין כאן, הם חבורת אנשים שמפרסמים כתבות שנראות להם רלווטיות, וכמו כל אחד יש להם דעות ושיקולים. אותו דניאל קלטי מהכרותי האישית גורם לצרות ואף הביא למעצרי שלי עקב התנגשות עם המשטרה שבה הטיח באחת השוטרות הערות שובניסטיות. איני מתפלא שאנשים אחרים לא ששים לשתף איתו פעולה.

באופן כללי, המערכת של כאן יושבת בקורדוברו 14 וניתן ליצור איתם קשר דרך האינטרנט ולברר מתי הישיבות שלהם ולהצטרף. מה ההבדל בינם לבין האיל הקורא? הרי גם לעורך של האיל יש דעות משלו.

באתר האינטרנט של אינדימדיה ניתן לפרסם דעות וידיעות בצורה חופשית ללא צנזורה של התאגידים או הממשלה. גם זה לא בסדר מר קמינר?
או קיי, אם כבר החלטת לפוצץ 44924
כאן את כל הסיפור, אז כדאי, שהחבר'ה פה ידעו, מה *באמת* אירע.
הדבר היה "יום ללא קניות" לפני שנתיים, בסוף נובמבר 99' - כשהתחילו גם המאורעות בסיאטל. בטפשותי כי רבה, כפעיל אז בארגון (הטוב והחיובי בדרך-כלל, שלא יהיו כאן אי-הבנות) "פעולה ירוקה", מחקתי אוטומטית כל תוכניות שהן, שהיו לי לאותו יום ששי - והיו-גם-היו - ואצתי רצתי ברכבת להגיע לרחבת-הכניסה של קניון עזריאלי, על-מנת לחלק חומר עם אותם "מתנגדי הגלובליזציה", אשר המגיב למעלה נמנה עליהם.
ע"פ החלטתם של גורמים עלומים (=רוני ערמון, מן הסתם), *לא* הובא לידיעתנו, כי בעצם, _א_ס_ו_ר_ לנו לעמוד בכניסה לקניון עצמו, משום שהרחבה במקום שייכת להנהלת הקניון (ולא לעיריית ת"א). לא היה מר ערמון הנכבד טורח להביא לידיעתנו עובדה קטנה זו, כל אותה פרשיה היתה נמנעת.

על-כל-פנים, אני, כשלעצמי, כלל לא בער בי להמשיך ולעמוד שם - העדפתי, בפירוש, לרדת לתחנת הרכבת במקום ולהספיק לרכבת האחרונה לרחובות (יום ששי... נובמבר... ואז היו פחות מהיום). אבל, יתר החברים לא היו מוכנים בשום פנים ואופן לסגת - ואחד מהם - אולי אף דרור הנ"ל עצמו, אינני בטוח - אף הביע את "זעזועו העמוק", לכאורה, מכך ש"בישראל של 1999 אפשר, פשוט, לקנות מדרכות!" וואלה, מה אתה אומר.
כעת - אני, מטבעי, נאמן לחברי "עד הסוף". והסוף, במקרה זה, היה מר מאד. על-מנת להגן על האינטרסים של ארגון "פעולה ירוקה", נכנסתי לויכוח עם שוטרת אחת, שהגיעה למקום ודרשה מאתנו להזדהות, בעוד היא עצמה נעדרת תג-זיהוי (עבירה על נהלי-המשטרה) ומסרבת בתוקף להזדהות לפנינו. ושוב: אלמלא נאמנותי הרבה, למי שחשבתי, בטעות, לחברי, לא היה עולה על דעתי לעשות זאת - במבט לאחור, היה עלי, מן הסתם, לומר לשוטרת, "סליחה, טעיתי, הפעילים פה הטעוני - הנה, אלו הם פרטי, שחרריני ואלך לתפוס את הרכבת האחרונה הביתה!" אבל, אני התעקשתי לעמוד לצדם.
מקץ דקות מספר הופיע גם מפקד התחנה (או סגנו), עונד תג-זיהוי, הזדהתי לפניו אבל בשלב זה, הם החליטו ש"עלבנו בכבודם הרם", ועכבונו בתחנה - מקום בו התעקשה השוטרת גם לעשן בנוכחותנו, בחדרה הקטן והסגור, למרות בקשות מצדנו, שלא תעשה כן. כעבור זמן קצר, הם שוחררו ורק אני נותרתי - ולבסוף, לאחר בקשות סליחה רבות, חוזרות ונשנות מצדי על ש"העזתי לפקפק" באלהותם הנאדרה, הואילו לבסוף השוטרים לסלוח לי, והצלחתי שלא לפספס את האוטובוס האחרון הביתה מתל-אביב.
לאחר האירוע, לא טרח איש מפעילי הארגונים הנ"ל לברר, מה שלומי, האם בכלל הגעתי הביתה באותו אחה"צ, או בכלל, או שמא אני עצור באבו-כביר או מאושפז, הלום מכות-רצח, באיכילוב (כפי שאיימו עלי האלימים שבשוטרים כאשר הובאנו לתחנה - הפשע: העזתי להזכיר להם, שה"שר" שלמה בן-עמי אמר, שהאזרח הוא הריבון ולא השוטר).
אז זהו, זה כל הסיפור. לא רציתי לחושפו כאן, כי הוא אינו מוסיף כבוד לאיש מן המעורבים בפרשה. אבל, מן הצד השני - ודאי שאני, שסייעתי למי שחשבתי לחברי, אינני צריך להתבייש בו כאותם אלה, שגררוני לשם בסיפורי-שוא, ואחר-כך הפקירוני לבד - פצוע בשטח.

ואולם, הדבר אינו מקרי, עכשיו כשאני חושב על זה - גם בהפגנות נגד "חוצה ישראל" - כביש רע ומזיק בפירוש - דאג מר ערמון לכך, שפעילים ופעילות שונים יעצרו, על-מנת לשמן את "גלגלי-המהפיכה"; כי אכן, מאז לנין, סטאלין ומאו לא רבות השתנה אצל הכנופיות הנ"ל. מזלי שאורו עיני, והתנתקתי מהם!!

שלכם,
דני.
או קיי, אם כבר החלטת לפוצץ 44929
אגב גם בהפגנות סטודנטים, ראשי האגודות מעוניינים במאבקים עם המשטרה שמצטלמים היטב בתקשורת.
ואם מותר לי לנחש כך גם בכל ארגון המנהל מאבק תקשורתי עם המדינה.

אל תקח את זה אישית.
אתה צודק 44958
רק - אם כך, שיעצרו הם עצמם. המנהג הזה של ראשי ארגונים, להביא פעילים ככבשים רק על-מנת שהמשטרה תעצור (ואולי גם תכה) אותם, בעוד הם עצמם יתראיינו אחר-כך לעתונות, מעורר בי שאט-נפש של ממש.
או קיי, אם כבר החלטת לפוצץ 44938
נדמה לי שכעסו (המדווח על ידך) של האזרח דרור ואחרים אינו מוצדק. השטח, ככל הנראה, שייך לקניון, אך לא גודר. סביר להניח שרצועה מסויימת לפניו (ברוחב של 2-3 מטרים, על פי חוקי העזר העירוניים) היא-היא המדרכה השייכת לאזרחים.
או קיי, אם כבר החלטת לפוצץ 44972
סגנון ההודעה ממש מזכיר את אפרים קישון (מלבד העובדה שקישון הצליח להצחיק בדרך כלל), במיוחד הניגוד הגרוטסקי בין הדימוי הגרנדיוזי והדרמטי של הפצוע הגוסס שהופקר בשטח לבין השאיפה הילדותית-מתבכיינת שלא לפספס את האוטובוס האחרון לרחובות.
ועוד הערה אחת. 44925
נכון, באתר "אינדימדיה" ובעיתון "כאן" הצנזורה אינה של התאגידים; שם, היא של הפוליטבירו בראשות ר. ערמון.
מוטב שלא יהיה 44947
אין בכוונתי להגן או לשבח את מר קלטי. אין לי שום חיבה או הערכה כלפיו.

אינני מעוניין להצטרף למערכת של ''כאן''. יש להם אג'נדה ברורה, וזה כל מה שאמרתי, שמדובר בבטאון של ארגון בעל סדר יום פוליטי. בדיוק כמו שהבטאון של שינוי הוא בעל סדר יום פוליטי. זכותם לעשות כן, זכותי לדעת מראש שכל מה שכתוב שם מוטל בספק.

ההבדל בינם לבין האייל הקורא הוא שהאייל הקורא הוא במה לדעות מכל קצוות המערכת הפוליטית, ואני ממש לא צריך להצדיק את עצמי כאן - מספיק לקרוא את מגוון המאמרים באייל ואת התגובות שלי לחלקם כדי לגלות שאני מפרסם דברים שאני לגמרי לא מסכים איתם מכל בחינה שהיא.

גם באייל הקורא אפשר לפרסם דעות וידיעות בצורה חופשית ללא צנזורה של התאגידים או הממשלה (אם כי יש צנזורה של המערכת, כשהדיעות מהוות עבירה על החוק - כלומר, הסתה, הוצאת דיבה וכד'). אבל לאייל אין אג'נדה, ובאייל יקראו את דבריך עוד אנשים מלבד אנשי שמאל קיצוני.

אבל לא על אתר האינטרנט של אינדימדיה דיברתי, משום שאינני מבקר שם ואינני מכיר אותו במיוחד. אני מדבר על ''כאן'', שאותו כן קראתי, והוא, לטעמי, לא יותר מבטאון פוליטי. לא שזה רע, רק שצריך להיות מודעים לזה.
פעם היה לנו רעיון להוציא גרסא מודפסת של מאמרים ותגובות נבחרים מתוך האייל. אני רוצה להאמין שאם דבר כזה היה קורה, הקורא המזדמן לא היה מגלה את העמדות הפוליטיות והאחרות שלי רק מעצם הבחירה במאמרים ובתגובות (מה גם שלמערכת בכללה אין שום דעה מגובשת של כולנו על הנושאים השונים). על הדעות של מערכת ''כאן'' קשה שלא ללמוד מהבחירה שלהם במאמרים.
פוליטי, או קוסמופוליטי? 44954
'כאן' מייצג דעות מובהקות של שמאל במובנו העולמי, באותו מובן שאתה ימני במובן הכלכלי המקובל בעולם, ולא במובן הלאומי המקובל כאן. אמנם ניתן למצוא שם התייחסות למצבו הקשה של העם הפלשתיני, אך לא תמצא שם התייחסות לטובת מרצ או נגד הליכוד. אני לפחות לא מצאתי, בגליון הבודד שקראתי. הזדמן לי לקרוא כמה עיתונים פוליטיים בחיי, ובכללם 'קול העם' המיתולוגי, ו'כאן' יכול בשקט לטעון לחפות מחלק גדול מן הדמגוגיה הפוליטית המרוחה על כגון דא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים