בתשובה ליהונתן אורן, 25/06/07 22:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''ועדיין, כדי ''להבין'' טקסט צריך לקרוא פרשנויות או להיות בעל ידע רחב מאוד''. אה, זה כבר סיפור אחר. ודאי שכדי להגיע לרמת ההבנה שאתה חותר אליה צריך לקרוא פרשנויות או, כפי שאמרת, להיות רחב ידע ביותר. השאלה היא אם, במידה שמדובר באפשרות הראשונה, יש לקרוא את הפרשנויות לפני או אחרי קריאת המקור. לי נראה שהקריאה ''לפני'' לא תורמת הרבה. למען האמת, אני בד''כ לא מסוגלת לה פשוט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אותו כנ''ל, זה יהיה כמו לקרוא ניתוח של רומאן או סרט בלי לראות אותם. יותר מדי חלקים חסרים. מעבר לכך, בעניין פרשנויות, הייתי כבר בסמינר שבו לאחר שקראנו טקסט של הנרי ברגסון, הגענו לטקסט של ג'יל דלוז שהציג עצמו כפרשנות של ברגסון, אבל אנחנו התייחסנו אליו כמשנתו העצמאית של דלוז. (ונדמה לי שלקחנו את ההסבר של דוד נ. רודוויק למשנתו של דלוז כמשנה בפני עצמה, אבל הזיכרון שלי בשלב הזה קצת עמום.) גם בתוך המעגל הפסיכואנליטי מציגים הכותבים פעמים רבות את משנתם העצמאית בתור הסבר לדבריו של פרויד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי, זה די הפוך לבעיית ה''חלקים חסרים'' למי שלא קרא את המקור. פרשנות מבצעת עבורי אינטגרציה של המקור שאני איני מסוגל לעשות. וכל פרשנות היא כבר טקסט בפני עצמו. זאת שוב אותה בעיה שהעלה גדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, זה ודאי נכון - גם לאקאן הציג את עצמו כפרשנו האמתי של פרויד, אבל משנתו בהחלט נחשבת עצמאית מאוד (משנתו וגם משנת חלק מםרשניו - דרידה, למשל). (ואגב, כותבים *דלז*):) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זאת שאלה של רמת הבנה. השאלה הכללית היא למה אנחנו קוראים ''הבנה'' של טקסט שיצר אדם אחר (בניגוד להבנה של חוקי טבע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו באמת שאלה. אבל לגבי ''הבנה'' שכוללת התייחסויות דיאלוגיות להוגים אחרים, יש לקחת בחשבון שגם הפרשנים לא בהכרח ''גילו'' אותן מפיו של ''המפורש'' עצמו (בהרבה מקרים זה ודאי היה קצת קשה...) והם פשוט מניחים שהפילוסוף המדובר כתב מאוחר יותר מ''בני שיחו'', כתביהם היו נגישים לו וסביר שקרא אותם וכך הלאה. ולא תמיד ההוכחות לכך בטקסט כה ברורות. וגם ייתכן כמובן שהוא התייחס להוגים אחרים שהפרשנים לא הכירו או לא זכרו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, אבל אני לא בטוח שזה משנה. נדמה לי שהשאלה אינה ''מה הוא חשב'' אלא כיצד אנחנו יכולים להבין ולהעריך את מה שהוא כתב בהתייחס למכלול הידע שלנו, והמכלול הזה משתנה כל הזמן (בניגוד, למשל, לחוקי הטבע שאמורים להישאר קבועים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם זה העניין, עוד הרבה פחות ברור מדוע סדר הקריאה המועדף עליך הוא מהפרשנות אל המקור ולא להיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מכלול הידע הפרטי שלי הוא מצומצם, ולכן אני מפיק מהקריאה של המקור מעט מאוד. אני חושב על זה כעל ''מכין לי תבניות בראש'' להבנת הטקסט. קשה לי לקרוא טקסט (שאין לי מראש ידע רציני בתחום) ללא תבניות כאלה. מצד שני, במהלך קריאת הטקסט, כל סטייה מהתבניות שהכנתי מעוררת אצלי דיסוננס שמחייב אותי להעמיק לחקור (ואולי אף לחלוק על הפרשנות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |