בתשובה לאיציק ש., 30/06/07 19:16
מציאות במציאה 449399
אני מדבר על מה שגרם ליצחק שמיר ללכת למדריד, לרבין ללכת לאוסלו ולשרון להתנתקות. אני מניח שמדובר בשילוב של גורמים, שהסמוים בהם נמצאים בסוף שנות ה70 תחילת ה80, השלום עם מצרים שהצביע אולי על אלטרנטיבה, מלחמת לבנון, עלית תפיסת שלום עכשיו בשמאל, פירוק מדינת הרווחה על ידי הליכוד.

בין הגורמים הישירים אפשר לראות את האינתיפאדה הראשונה, הלחץ של ממשל בוש האב על ישראל, סיום החרם הערבי הגדול (עוד מסמר בארון מדינת הרווחה), והערכות לגבי בעיות הפער הטכנולוגי ומשמעותן ("האדם ינצח?").

חלק החלישו את הסולידריות האזרחית, חלק הצביעו על בעיות מדיניות פנימיות וחיצוניות, חלק הצביעו על בעיות צבאיות. בנוסף, המעברים החדים בין מדיניות ימין של "אף צעד אף שעל" למדיניות שמאל נסיונית חסרת גבולות ברורים וגיבוי מספיק בוודאי לא שימשו גורם מייצב למעבר מועיל בין ישראל מבודדת לישראל "גלובלית".

עקב כישלון גיבוש כל קונצנזוס פוליטי או אפילו קונצנזוס דיוני, הפקטור המשפיע המשמעותי ביותר היה בשנים האחרונות האיש ליד ההגה. שם די קשה לחלק שבחים לח'ברה, אם כי שרון בלט לטובה (ואיני מחסידיו או מצביעיו) מבחינת הניהול והייצוב.
מציאות במציאה 449446
במילים אחרות אתה מבכה את התעייפות היהודים במדינת ישראל מלהיות ספרטה. אני דווקא חושב שהיהודים במדינת ישראל גילו את הטיפשות וחוסר התוחלת בלהיות ספרטה. לגבי חיסול מדינת הרווחה,
זה לאו דוקא הליכוד. השלב הראשון היה דוקא בימי ממשלת רבין הראשונה- רפורמת המיסים של ועדת בן שחר. אמנם ממשלת רבין הראשונה עיבתה מאד את מדינת הרווחה, אך כנראה שזה היה האתנן כדי שהדו''ח יעבור בשקט- הגדלת המיסוי על עבודה ופטור להון.
מציאות במציאה 449508
לא ממש מבכה. אבל נראה לי שהמעבר בין ספרטה לאתונה לא הושלם. ואם להמשיך את ההשוואה, הרי שכמו הספרטנים, אנחנו נלחמים קצת יותר מדי.

נראה לי שבעיקר לא החלטנו. או שלא הבנו מה החלטנו.
מציאות במציאה 449541
אני מסכים איתך שאנחנו נלחמים קצת יותר מדי. השאלה היא למה אנחנו נלחמים קצת יותר מדי. על פי מה שכתבת, איננו חושבים בכיוון דומה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים