בתשובה להאייל האלמוני, 06/07/07 10:13
המלך הוא החוק 450241
===>"אני חושש מאוד...יתעוררו הערעורים על הכיבוש הבלתי חוקי של נהריה".

אל תחשוש, אתה יכול להיות בטוח. בכל מדינה שבה יש רוב (או מיעוט גדול) לעם אחד שנשלט על ידי עם אחר, יתעוררו ערעורים כאלו. כמה שנים אחרי שנספח את השטחים יהיה רוב במדינה לפלסטינים ואז מובטח לך ש"יתעוררו הערעורים על הכיבוש הבלתי חוקי של" יפו-תל-אביב (למרות שהכיבוש נאור ומיטיב).

הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה הזאת היא להעלות 3-4 מיליון אנשים לרכבות ולשנע אותם מכאן. אבל אם ישראל תעשה את זה, יתעוררו הערעורים על עצם זכותה להתקיים.

אז כשאתה פוחד, כדאי לך להחליט מה פחות מפחיד:
1. לחיות במדינה יהודית גדולה עם רוב ערבי בהתהוות מהירה.
2. לשנע 3-4 מיליון ערבים ולראות איך העולם יגיב.
3. לחכות שהערבים יסכימו להתפנות מרצון?
4. לצמצם את גבולות המדינה כך שיהיה סיכוי לשמור על רוב יהודי
המלך הוא החוק 450268
אמרת את הברור מאליו (ריאל פוליטיק אני מבין) מבלי לענות על השאלה הלגליסטית שמעניינת אותי.
המלך הוא החוק 450314
לא מצאתי בהודעה הקודמת שלך (סימן) שאלה. התייחסתי לפסקה האחרונה שבה הבעת חשש - ריאל פוליטיק - והצגתי את החלופות שעומדות בפניך. איזו מהן אתה מעדיף?

השאלה הליגאליסטית-מוסרית היא שאלה נפרדת במישור אחר. אני חושב שאתה צודק בטענתך שהשמאל משתמש בה. אני חושב ששוקי צודק בטענתו שהימין מוריד אותה לדיקדוקים ופילפולים של עורכי דין כדי להימנע מהשאלה העקרונית: האם יש לישראל (או לעם היהודי) זכות והצדקה להחזיק או לספח את השטחים הכבושים?

יש שאומרים כן! יש לנו זכות להחזיק בשטחים כי אנחנו רוצים אותם וכרגע יש לנו כוח לכפות את רצוננו. אלו בעיני אנשים לא מוסריים כי הם מזהים זכות עם כוח. (כלומר שלכל שודד יש זכות על שללו, עד ששודד יותר גדול שודד את זה ממנו).

יש אחרים שאומרים כן! הזכות על השטחים הללו הוענקה לנו על ידי אלוהינו ועל פי תורתינו. זה טיעון שיכול לעבוד רק בין יהודים אבל בגלל שהמחלוקת על השטחים איננה בין יהודים מאמינים אלא בינם לבין המוסלמים, אין לטיעון הדתי מקום. הרי זהו בדיוק (אבל הפוך) הטיעון של החמאס. בין שני טיעונים דתיים יש רק מלחמה לעד ( אלוהים לא ישנה פתאום את דעתו אחרי 4000 שנה).

ויש רבים שמטביעים אותך במלל על המשמעות של פסיק. אבל לא צריך דוקטוראט במשפטים בשביל לקבוע עמדה חוקית-מוסרית. צריך רק לומר ביושר איזו מערכת חוק-מוסר אתה מקבל על עצמך. או במילים אחרות, מי קובע מה שייך למי (אני, אלוהים, החברה, מפעל הפיס).
המלך הוא החוק 450305
טוב יש עוד הרבה אופציות, אם בהיפותזות עסקינן.
למשל: להעביר את כל הפלסטינאים וערביי ישראל למעמד של תושבים חסרי זכות הצבעה (וזכות להבחר לכנסת).
המלך הוא החוק 450315
נכון. ואני יכול להוסיף עוד כהנה וכהנה, למשל:
- לסרס את תושבי הארץ הלא יהודים, או
- כל בן זכר, היאורה תשליכוהו

שאתחיל להפגין יצירתיות או זה מספיק?
המלך הוא החוק 450322
לא מספיק, כי אתה מגחיך את האלטרנטיבות, ומתעלם מאופציה שלא תביא שלום, לא תביא שלווה, אבל עשויה לאפשר לי לחיות באושר בארץ הזאת: להטיל משטר צבאי, כיבוש, על יהודה, שומרון וחבל עזה, ולהמשיך בו עד אשר הפלסטינים יסכימו לקבל את קיומה של ישראל.
המלך הוא החוק 450399
איך מצב כזה גורר יותר אושר מ- לא להטיל משטר צבאי, עד אשר הפלסטינים יסכימו לקבל את קיומה של ישראל?
המלך הוא החוק 450445
להזכירך, כאשר הוטל משטר צבאי שם, לא נורו עליי טילים משם, ולא התפוצצו בתי קפה. אני בסך הכל שואף להחזור לרמת הביטחון שהורגלתי אליה בילדותי: צריך להיזהר מחפץ חשוד, דודים הולכים למילואים ועלולים להיהרג, אבל אפשר ללכת לקניות ולנסוע באוטובוס ולטייל בנגב.
המלך הוא החוק 450442
אופציה שעשויה לאפשר *לי* לחיות באושר בארץ הזאת היא להטיל משטר צבאי על המתנחלים ביהודה ושומרון, ולהמשיך בו עד שיסכימו לקבל את קיומם של הפלסטינים.
המלך הוא החוק 450443
חבל שאין כמות ראויה לציון של פלשתינאים שחשים באופן דומה לגבי החמאס ולגביך.
המלך הוא החוק 450598
נראה לי שיש*, אבל אין להם צבא שישתלט על החמאס.

* (כמות ראויה לציון של פלסטינים שישמחו אם יוטל משטר צבאי על החמאס עד שאלו יסכימו לקבל את קיומם של הפלסטינים)
המלך הוא החוק 450481
===>"ולהמשיך בו עד אשר הפלסטינים יסכימו לקבל את קיומה של ישראל"
בקע הזה אני איתך. הרי אי אפשר לעשות שלום *עד אשר* הפלסטינים כאומה יסכימו לקבל את קיומה של מדינת ישראל. עד אז צריך להתגונן מפניהם בכל האמצעים כל צה"ל, השב"כ, הימ"מ וחיל האוויר. אם צריך לתפוס שטח ולטהר אותו בגלל שהוא מהווה איום - גם תפיסת שטח היא לגיטימית בעיני.

אבל מילת המפתח היא *עד אשר*. או מה שקוראים "אופק מדיני". אם היו מסירים את כל ההתנחלויות ומחזיקים את השטח "עד אשר", הייתי יכול לתמוך בזה. אבל ההתנחלויות מחזקות את החמאס בגלל שהן מוחקות כל אפשרות "לאופק מדיני". בגלל ריבוי ההתנחלויות אי אפשר לדבר על פשרה והחמאס יכול לטעון בפני הפלסטינים שלא יהיה צדק *עד אשר* תושמד מדינת ישראל כולה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים