בתשובה למישהו, 12/07/07 23:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה גיוס לצבא הוא דבר שאפשר להצדיק מוסרית יותר מגיוסים למטרות אחרות? שאנשים, ישובים, ישובי ספר, התנחלויות - יקחו לעצמם פלוגות מלגיון הזרים הצרפתי או מאיזה ארגון צבאי מקצועי אחר - ע"מ שיגנו עליהם - ושישלמו להן בהתאם! או שאם אינם מעוניינים, שיילכו לגור באזורי עולם שבהם יותר בטוח (מעניין אם עוד מעט יבואו התורה, מצוות אלוהים, תפקיד המדינה ותפקיד המלך עפ"י התורה, זכותנו על הארץ וכל הג'אז הזה, שהרי יש לי גם ניחוש ברור למדי, מי אתה). יש בארץ הזאת בני נוער רבים מאוד המתנדבים במסגרת ה"מחוייבות האישית". הם מתנדבים במכבי אש, באיל"ן עם ילדים נכים, במד"א, עם קשישים (שאין להם גרוש על התחת אבל מה זה מעניין אותך) ובעוד מקומות. אלה המתנדבים במכבי אש עושים את זה בשמחה ובגאווה. אלה המתנדבים במקומות אחרים נלהבים אולי פחות, אבל הם בני נוער של היום, תיכוניסטים נבונים, אינטליגנטים, מודעים לעולם שסביבם ובעלי מודעות עצמית - והם לא רואים את עצמם כמי שעושים "עבודות כפייה" (אלה שכן רואים את הדבר כך נפלטים ממערכת ההתנדבות, עכש"ז), עד שלא בא איזה מטורף מלא בשנאה וביצר הרס ודואג לדפוק להם חזק לראש שזה מה שהם עושים. שלא כמו בני הנוער שיש מי שדואג לארגן אותם - האנשים המבוגרים המתנדבים בבתי החולים במסגרת ארגון יע"ל - עושים את זה מרצונם החופשי, ובדרך כלל הם אומרים כי ההתנדבות שינתה את חייהם, נתנה לחייהם טעם, החזירה להם את החיוך ומעניקה להם "סיבה לקום בבוקר". לולא כן - לא היה דבר שיחזיק אותם שם, בשעות ההתנדבות. הנה, אתה רואה כמה המצב חמור? - אנשים שלא חונכו כראוי! אתה חייב להתחיל מיד במלאכת הקודש - רוץ מבית חולים למשנהו והסבר להם שהם עושים מעשה נפשע - "עבודות כפייה"! אנשים שהולכים לבית חולים משלמים ביטוח בריאות כמו כל אחד אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מזל שיש לנו מדינה שיכולה לכפות עלינו חיוך, לעזור לנו לשנות את חיינו ולתת לנו ''סיבה לקום בבוקר''. ''יש בארץ הזאת בני נוער רבים מאוד המתנדבים במסגרת ה''מחוייבות האישית'''' שיחדש לתפארת. התנדבות במסגרת המחוייבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלוש ידידות זקנות הולכות להן ברחוב ומפטפטות, שקועות בשיחתן. מישהו בלתי זהיר נוסע מהר על אופניים ומפיל את שלושתן על המדרכה. זה לא הורג אותן, אבל הן קצת נפצעות. בעל פיצוציה, ממול, ניגש אליהן, לוקח אחת מהן אל הפיצוציה שלו וחובש את ברכיה. תוך כדי כך הוא רואה שתי תיכוניסטיות עוברות לתומן, ואומר להן: "עשו טובה, לכו אל שתי הזקנות, תעזרו להן לקום ותגיעו איתן הנה, ואבדוק אם צריך לחבוש גם אותן". והתיכוניסטיות (מנסיוני, בנות יותר נוטות לפעולות כאלה מבנים, אולי אני טועה) עושות בדיוק כבקשתו, ומנסיוני - גם שואלות אותו ואת הזקנות עצמן, עפי"ר, האם נחוצה עוד עזרה. האם לדעתך אינן עושות את הדבר מתוך תחושת "מחוייבות אישית"? לדעתי כן. יתרה מזו - הפיצוצאי, שלפני חמש דקות היה ברחוב ריק, לבדו עם שלוש הזקנות שאפילולא הבחינו בו, והתחיל לעזור להן, לאחת מהן, בתור התחלה - האם, לדעתך, *הוא* לא עשה את מעשהו מתוך תחושת "מחוייבות אישית"? לדעתי כן. לדעתי גם הוא, שפעל לגמרי על דעת עצמו, וגם התיכוניסטיות שנודבו על ידו, ושקרוב לודאי היו עושות בדיוק את אותו מעשה גם לו הוא לא היה שם - כולם עשו את מעשיהם מתוך תחושת מחוייבות אישית, וההגדרה הזו הקיימת בתיכונים היא באמת די קולעת. לא ברור לי למה האגואיזם הוא ערך כה מקודש בעיני מר "מישהו", ואולי גם בעיניך. לא ברור לי גם למה מעשה טוב שאנשים יכולים לקבל את ההגיון האנושי שבו על בסיס היחיד, אמור לעורר "רעידות ידיים" עפ"י ה"מישהו" (ועל פי הלעג הארסי שלך עצמך), כשהוא נעשה בסדר גודל יותר גדול ובצורה מאורגנת. אגב, החיוך הוא אכן חיוך, מה לעשות, אתה יכול להתעצבן, אתה יכול ללעוג, אתה יכול, כמקובל במחוזותינו, לכלות את חמתך במקלדת בעניינה של איזו "מדינה" מפונטזת - אבל החיוך הוא חיוך, במו עיני ראיתי - וארגון יע"ל הוא לא "המדינה", ולא שום זרוע של המדינה (ויהיה הדבר הזה, "המדינה" השו"חית-איילית, אשר יהיה, ונדמה לי שכשאנשים כותבים כאן "המדינה", במקרים רבים לא ברור להם על מה בדיוק הם מדברים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא "סדר גודל יותר גדול ובצורה מאורגנת". זו כפייה. זה ההבדל. אם מישהו היה מצמיד אקדח לראש בעל הפיצוציה שלך ואומר לו ללכת לעזור לזקנות, הוא כנראה היה עוטה הבעה משונה על פרצופו ואומר "למה האלימות? ממילא הלכתי לעזור להן". כשזה לא סיוע לזקנות שכרגע היו בתאונה אלא לתת שנה מהחיים שלך, ה"ממילא" הזה קצת פחות ברור, והרבה יותר ברור שמעורבת כאן כפייה. ואין שום קשר לאגואיזם. גם אגואיסט היה עשוי לסייע לזקנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה אורי-פזית לתפארת. כנראה שזה מה שאידיאליזם נשגב עושה לאנשים. היינו יכולים לפתוח עכשיו בדיון ארוך בו אני מתיחס לשאלות שלך, שמסביר לך שאין לי אחות ושאני לא מקדש את האגואיזם ושלא הבנת (בכוונה ולצרכים רטוריים) את תגובתי ושאתה נלחם באנשי קש ומה לא בעצם... יש לי דברים יותר מעניינים לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפייה מפעילים רק כשאין ברירה כי נזקה רב. יש סיבות להצדיק שירות חובה בצבא כי רוצים שכולם ישרתו. אבל האמת היא שזה לא עובד, ובמקום לבכות על זה שזה לא עובד ורק חצי מהאוכלוסייה מתגייסת היה עדיף לבדוק מה רע במודל ולעבור למודל אחר. אבל הפקת לקחים כנראה תגיע רק כשבאמת לא תהיה ברירה ולא רגע לפני כן. יש בארץ הזאת המון מתנדבים. ומה שיפה בזה זה שהם מתנדבים. ברגע שמיסדו את העניין וקראו לזה מחוייבות אישית הוציאו את הרוח מהמפרשים. גם בשירות הלאומי עשו אותו דבר. בשנים הראשונות השירות היה התנדבותי, בקושי קבלו כסף ועל מענק שחרור לא היה מה לדבר, אבל המשרתות עבדו סביב השעון. היום הכל מסודר ומתוקתק וחלק מהמשרתות נותנות בדיוק את השעות שהן מחוייבות להן. הרעיון של שירות אזרחי חובה הינה טעות כלכלית. מדובר על לקחת כוח עבודה יקר אשר במקום להתקדם ולהתמחות במקצוע הוא עושה עבודות פשוטות שהוא אינו מיומן לעשותם. אז אם מישהו רוצה לעשות שנת התנדבות במקום לטוס להודו, מצויין. אבל סתם להכריח אדם? איזו תועלת כלכלית תצמח מזה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |