 |
רבינו סעדיה אלפיומי היה גאון, בחור יוצא מן הכלל והמורה (ויש חושדים - גם הסבא) של דונש בן לברט (שחיבתי אליו נובעת מן האקזוטיות המוסיקלית של שמו ולאו דווקא מן הקשר הלאומי החם והאמיץ שבין שנינו), אבל הוא חי במאה העשירית ולא שמע מימיו על היישות המדינית-משפטית המודרנית הקרויה מדינת ישראל.
ואילו רבינו אולארצ'יק אמנם מעולם לא הוכרז רשמית כגאון (בעיקר עקב בעיה תקציבית בענייני יחס"צ), אבל הוא מוסיקאי-תמלילן טוב שתרם לעמנו (בין השאר) את השירים - "המגפיים של ברוך", "מאיר ואלון", ו"בא לצ'כונה בחור חדש".
(יצויין כאן להגנתו של רבינו סעדיה כי את כישוריו בתחום המוסיקה לא היתה לנו הזדמנות לבדוק, בהיעדר מכשור מתאים)
ומה שיותר חשוב לענייננו - בכלל לא קשה לו, לאולארצ'יק, להגדיר את לאומיותו. על פי טענתו הלאום שלו הוא הלאום הישראלי, ולדעתו זו שותפים חכמים וטובים, וביניהם הפרופסור עוזי אורנן מדיון 1779 ודיון 2223.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש