בתשובה לרון בן-יעקב, 29/11/01 18:02
לא יודע מה אתה רוצה 45309
האם אתה מתכוון שבמקומות מסויימים הוא כתב שיש השפעה הדדית (שלא נבין לעולם אליבא דלייבוביץ) ובמקומות אחרים הוא כתב שאין?

עם זאת, הציטוטים שלך אינם מחייבים הפרדה מוחלטת בין גוף ונפש. העובדה שהגוף מת והנפש (לא יודע מה לכתוב כאן, לא רוצה להסתבך) לא מעידה על הפרדה מוחלטת במובן של חוסר השפעה הדדית.
כל סתירות לייביביץ 45315
הו לא ולא. הוא לא שולל הפרדה מוחלטת, אחרת בשביל מה צריכים בכלל גוף?

אליבא דפרופסור לייביביץ ישנה השפעה ועוד איך. במובן זה הוא קרטזיאני מושלם. הנה שני ציטוטים המראים את הפירכה בדבריו. שים לב שהשני שולל את הראשון:

"למוח אין רצון, רצון יש לבעל המוח. המוח הוא בדיוק כמו מנוע של מכונית...במוח אין כוונה ואין רצון ואין מגמה, האדם הוא שמתכוון ורוצה לנסוע"

אמר ולא פירש מהו אותו אדם שמכוון את הגוף. אבל אם נקשר את זה למה שהוא אמר על הגוויה והמוות הרי ברור שאותו אדם הוא נפשו או נשמתו. הוא הולך בדרך הסלולה של הדואליזם הקלאסי האומר שהגוף משפיע על הנפש דרך סנסציות החושים והנפש משפיעה על הגוף דרך הרצון.

ובציטוט השני מתגלה לייבוביץ המדען הנלחם אולי באופן לא מודע בלייבוביץ בעל האמונה:

"אנחנו יודעים שכל פגיעה במוח יכולה לשלול מן האדם כל מיני פונקציות פסיכיות, כך גם ליקוי במכונית יכול לשלול מהאדם את האפשרות לנסוע הערב"

אבל מכיוון שבמובלע לא נראה לי שהוא מכיר ברצון כפונקציה מנטלית הרי שהוא הגיע למבוי סתום בו הוא סותר את עצמו.
מה אנחנו, פסיכים :) 45320
לא בהכרח. אני סבור שלייבוביץ היה כנראה דואליסט. לכן, אני מפרש את הציטוט השני כ"פגיעה פיזית יכולה לפגום בקשר גוף-נפש ולגרום לכך שפונקציות פסיכיות לא יוכלו להתבטא, קרי, לעבור מהמישור הפסיכי למישור הגופני". יתרה מזאת, ייתכן שבמישור הנפשי יש פגיעה מקבילה לאותה פגיעה במוח. הרי אין לנו ממש תיאוריות מסודרות כמו במטריאליזם לגבי הנפש.

האם אני אונס את הטקסט? יכול להיות. סליחה כבוד השופט, היא לא אמרה "לא".
מי אנחנו? 45323
אכן, כבר הגבתי כמה וכמה פעמים שלייבוביץ היה דואליסט. אני לא רואה איך הוא לא היה יכול להיות כזה (האם המשפט הזה בעברית?).

אשר לציטוט, הוא דיבר במפורש על פגיעה מוחית השוללת אפשרות מהאדם. יותר מזה, עבורו המוח הוא חלק מהכלי הפיזיקלי, יחד עם המכונית, המכיל את האדם ורצונותיו. כמובן שהמדען שבתוכו לא מאפשר לו להסכים עם הפזיוניומיה הקרטזיאנית, זאת שזיהתה את מקום מושבה של הנפש בבלוטה האיצטרובלית במוח.

במקום אחר הוא מתפעם מהערותיו של הרמ"א על תפילת השחר:

"אלוהי נשמה שנתת בי טהורה היא..."

והוא מתייחס לפלא הגדול של החיבור בין הפונקציות הגופניות למציאות המנטלית ולייבוביץ מסיים בנחרצות אופיינית:

"מפליא לעשות - שקושר דבר רוחני בדבר גשמי וזה הפלא. דבר זה לא ניתן לביטוי בקטגוריות החשיבה הרציונלית של האדם"

במשפט האחרון שלו תיחם לייבוביץ את המדע והוציא ממנו קטגוריה שלמה שאותה אין המדע יכול להבין. זאת כמדומני גם דעתך ואותה קשה לי לקבל.
מי אנחנו? 45379
האם תכעס יותר מדי אם אסכם את החלק השני של תשובתך בסייפא שלה: "קשה לי לקבל"?

כלומר, חלק מסויים מהשכל הישר שלנו (זה שאומר שהשלם הוא סכום חלקיו כלומר האדם הוא פונקצייה של מרכיביו, יהיו מתוחכמים כשיהיו) מתנגש עם חלק אחר של השכל הישר שלנו (החוויה הנפשית), וכל אחד מאיתנו בוחר, על סמך שיכנועים מסויימים, את עמדתו בדיון הזה.
מי אנחנו? 45442
ראה סיומה של תגובתי ליהונתן כמו גם תגובתי לתגובתו.

תגובה 41383

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים