בתשובה לתשע נשמות, 23/07/07 14:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש להניח שבויכוח הזה היא צדקה, שהרי היא היתה נסיכה מבית, והכירה את כללי הטקס, בעוד דוד היה רועה צאן שעלה לגדולה, נובוריש שהפרחיוּת ברחה לו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה ה''יחוס'' שלה דוקא שיחק לרעתה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיים לא תמיד מספיק להיות צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כמובן שאלה של תפישה: האם אתה רואה את המלך כמורם מעם או כראשון בין שווים. אפשר לתאר מלך מהטיפוס שמיכל חשבה עליו כסנוב מתנשא ומנותק מהעם מהסוג שהביא את הבורבונים לאן שהביא - וכמובן, אפשר גם לטעון שמלוכה מטבעה מחייבת ניתוק מסוים. בהקשר הספציפי הזה יש גם גורם שלישי - אלוהים, והטענה של דוד היא שיחסית אליו אף אדם אינו נעלה על אדם אחר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |