בתשובה להאייל האלמוני, 30/07/07 9:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא עניינך אם אני נעלב, ואני לא מתכוון להציק לך עם המידע הזה. מה שאמרתי ועודני אומר הוא שראוי שתתנצל. אם אני מאבד שינה בלילה בגלל דבריך, או שהם עשו לי את היום, זה לא רלוונטי. עכשיו, במקום לבחור לשכנע אותי שאין לך על מה להתנצל (ולהרים ידיים בשקט במידה ולא שוכנעתי), החלטת לשחרר התנצלות מזוייפת. זה כשלעצמו דבר נוסף שיש לך להתנצל עליו. לנכונותי להעלב אין שום יד בדבר, הכל תלוי אך ורק בך ובדבריך, שלא היו, לדעתי, במקום. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אני לא פועל ככה. אני באמת לא אוהב או רוצה לפגוע באנשים אחרים, ואם אני עושה את זה בטעות אני ממהר להתנצל. בשביל זה קיים הפרוטוקול של ''התנצלות''. אחרי שכתבת שאתה חושב שראוי שאתנצל, הבנתי שנפגעת ומיהרתי להתנצל. אם לא נפגעת, אז ההתנצלות שלי באמת חסרת משמעות. אני לא מוצא הרבה טעם בדיון על השאלה עם ''האם ראוי שאתנצל'', היא לא מעניינת. לסיכום, במידה ופגעתי בך אני מתנצל בפניך, אתה לא חייב לגלות לי אם כן או לא, אני אמשיך לחיות גם בלי זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנצלות *כנה* נועדה לקחת בחזרה משהו שאמרת שאינך מתכוון לו יותר, שנבע מחוסר הבנה מצידך, מידע שגוי, או momentary lapse of judgement. התנצלות *כנה* לא יכולה לקחת בחזרה משהו שאתה עדיין מאמין בו. שום התנצלות, כנה או שקרית, לא יכולה להמשיך ולטעון שכל מה שאמרת היה נכון. "אני אמשיך לחיות גם בלי זה" - היום שלי היה יותר יפה אם לא הייתי יודע זאת. נ.ב: הזכרת את ההתקפות האישיות שלי. שמע, *התכוונתי* לפגוע בך, ואני לא מצטער על כך, ולכן גם לא מתנצל. אבל אם הייתי קורא לך "שקרן מלוכלך", ואח"כ הייתי משתכנע שאתה סתם מלוכלך, הייתי מתנצל על ה"שקרן". לא הייתי מתנצל על ה"מלוכלך", ובטח לא על כך שנפגעת ממנו, שהרי זו הייתה המטרה. ההבדל ביני ובינך ברור לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור כשמש. אתה נושא עיניך לתואר המגיב האנטיפטי ביותר באייל ואני לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והעובדה שאני נמנע משקרים ואתה מתגאה בהם לא משחקת שום תפקיד אצלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני דורך על הרגל של מישהו ברכבת, אני מתנצל. זה לא שכשדרכתי על הרגל התכוונתי לדרוך על הרגל שלו, אלא שפשוט לא שמתי לב שהיא היתה שם, וההתנצלות שלי היא לא על הדריכה, אלא על הפגיעה הלא מכוונת. זאת התנצלות כנה לחלוטין. באותו אופן, אם אמירת האמת פוגעת בך, לא הייתי צריך להגיד את האמת, או שהייתי צריך לבחור בניסוח עדין יותר. כמו שאני לא אומר לנשים מכוערות שהן מכוערות, לא בגלל שזה לא נכון, אלא בגלל שזה יפגע בהן ולא יועיל לי, ככה לא הייתי צריך להגיד לך את מה שפגע בך. זה נימוס. אם אתה רוצה לפגוע בי, אתה ממש מפספס. בגדול אני עם ראובן, והייתי מעדיף שתעלה את מינון ועוצמת העלבונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי כשאמרתי שמטרתי היא לפגוע בך. מטרתי היא להביא לעצמי פורקן - ונחלתי הצלחה כאן - ובונוס מאוד נחמד עבורי היה אם היית נעלב, דבר שלא נורא אם לא קרה. אתה מפספס את האנלוגיה. אם אתה רוצה להשוות למצב שבו אתה דורך למישהו על הרגל (וצריך להזהר עם ההשוואה הזאת, כי מה שאני מתלונן עליו הוא לא הכאב שהוסב לי, אלא עצם אמירתך דבר לא נכון), אז תשווה את זה לסיטואציה הבאה: "אני מאמין לך שכואב לך, ואני מתנצל על כך, אבל אני משוכנע שהרגל שלי איננה מקור הכאב הזה, ועל כן לא אזיז אותה. אבל בכל זאת, אני מבקש ממך סליחה על שכואב לך, למרות שזו בכלל לא אשמתי." (ושוב, תזהר עם האנלוגיה הזאת, אם נעלבתי או לא זה לא חשוב כאן.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אבין, זה שנחלת הצלחה אומר שאתה מפסיק לנסות לפגוע בי? טוב, לא נורא. לא ידוע לי שאמרתי דבר לא נכון בדיון הזה (חוץ מהעניין שתיקנתי לפני שניה). אבל, אילו הייתי אומר דבר לא נכון, לא הייתי *מתנצל בפניך*, אלא *מתקן את עצמי*, וזה לא אותו הדבר. אם הדבר הלא נכון היה פוגע במישהו, הייתי *גם* מתנצל בפניו *על הפגיעה*. יש לי תחושה שקשה לך בעברית, שפה כל כך מורכבת עם מילים שונות ומוזרות: "דמוקרטיה", "גזענות", "רודנות", "התנצלות", "אינטרסנטיות", "שקר", "נכון", "ליברליזם", "אינטרסים", "טיפשי". אתה רוצה לצמצם את השפה שלנו לשפה שבה יש הרבה מילים, אבל הפירוש של כל מילה יכול להיות רק מתוך רשימה מצומצמת של פירושים (נגיד, "טוב" ו"רע")? אתה חושב שזה יעזור במשהו למישהו? יש לך התנגדות עקרונית לשימוש בשפה מורכבת? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |