בתשובה לאבי, 13/08/07 6:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עם אינו גוף משפטי, וממילא לא יכולות להיות קרקעות שייכות לו, כלומר רשומות על שמו. קרקע יכולה להיות שייכת למדינה (כלומר לממשלה), לתאגיד (כמו הקרן הקיימת), או לאדם פרטי. הקק"ל רכשה קרקעות שבעבר היו שייכות - כנראה - ליהודים, ועשתה זאת על מנת להחזיק בהן כבעלים - לא בנאמנות - וכדי ליישב עליהן יהודים אחרים. בזה הקק"ל דומה לארגוני צדקה יהודיים בחו"ל או לוקף, כלומר אמצעי לעזרה הדדית של בני דת מסויימת. אשר לכספים, בתקופה שנרכשו הקרעקעות הם היו כספים פרטיים, אבל מאז שנות ה-60 רוב הכנסות הקק"ל הן מהמדינה. הבעייתיות היא בקשר בין הקק"ל והמדינה. אם היא רוצה להפוך לגוף פרטי, ניתן בהחלט לנתק את הקשר בינה לבין המדינה. ולסעיף 7 בדבריך - מי אמר שערבים יכולים לגור רק ליד ערבים אחרים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה מבלבל בין משפט בינלאומי פומבי ומשפט פרטי, ובין פעולת הרישום שהיא טכנית בעיקרה לבין הזכות המהותית. הרישום יכול להיות רק ל"מדינה". הזכות המהותית יכולה להיות גם לציבור מסויים (טיבטים לדוגמא). 2. קקל פועלת כהקדש. התקנון של קקל קובע כי היא נאמן על הקרקעות לטובת העם היהודי עד סוף הדורות. 3. ההכנסות מאז שנות ה-60 מתקבלות *דרך* מדינת ישראל, אבל הן לא מתקבלות *מ*מדינת ישראל. מדינת ישראל מעבירה לקקל את החלק היחסי בהכנסות המתקבלות מהחכרת אדמות קקל. 4. קקל לא צריכה להפוך לגוף פרטי. קקל *היא כבר* גוף פרטי. קקל מאז ומעולה הייתה גוף פרטי. קקל כבר הודיעה כי אם ינסו לכפות עליה לפעול בניגוד לכתב הנאמנות, היא תבטל את האמנה שנחתמה בינה ובין מדינת ישראל. האמנה כוללת סעיף המאפשר לקקל לפעול כך. 5. לא יודע. מי אמר באמת שערבים יכולים לגור רק ליד ערבים אחרים? אני בטח לא אמרתי את זה. כל מה שאמרתי הוא שזכותה של קקל לפעול על פי כתב הנאמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה איננו עומד בסתירה למה שנכתב כבר כאן שיחסי קק''ל מדינת ישראל מזמן חרגו מיחסים בין מדינה להקדש. במיוחד בעייתי הדבר כשמדובר בקרקעות שהמדינה תפסה מכוח חוק האפוטרופוס לנכסי נפקדים. על חלק מהקרקעות יש תעודות בעלות, חלק מהבעלים הם נפקדים נוכחים. אולי זה נראה לך מצב פשוט ו''ציוני''. לי הוא לא נראה כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה לאבי 1. זכויות כמו קניין יש במשפט רק לישויות משפטיות - מדינה, גוף פרטי או אדם. לעמים אין זכויות במובן הזה. הזכות להגדרה עצמית היא יוצאת דופן, אבל אפילו זכות זו ניתנת להצגה, אם גם בדוחק, כזכות להגדרה עצמית של המשתייכים לקבוצה אתנית מסוימת. על כל פנים, בעלות על קרקע בוודאי שאינה יכולה להיות של עם, ועובדה שהקק"ל הוקמה לשם כך. 2. הקדש, עמותה, אגודה שיתופית וכו' הם כל מיני סוגים של גופים פרטיים (בדרך כלל) שההבדלים ביניהם אינם גדולים ובעצם די מטושטשים. בתקנון של גופים כאלה אפשר לקבוע כל מיני מטרות שייראו אולי מוזרות למתבונן מן החוץ, כגון הפצת הדעה שכדור הארץ חלול, עצירת הזמן מלכת או רכישת קרקעות לשם מסירתן למשיח כשיבוא. 3. הקק"ל היא בשום פנים ואופן לא גוף פרטי, גם אם לא הוקמה בחוק ואינה ממש חלק מהמדינה. חברות פרטיות שהולאמו לא נחשבות כגופים פרטיים, ובוודאי שלא גופים סטטוטוריים שחלים עליהם עשרות חוקים ייחודיים כמו אוניברסיטאות, הרשות לניירות ערך, הקרן הקיימת ועוד. 4. מצדי ניתן לבטל את האמנה וגם את אותם 35 חוקים שהקק"ל מוזכרת בהם באופן ספציפי, ואז היא תהפוך - כנראה - לגוף פרטי. 4. אמרת שהקק"ל החליפה את הקרקעות שנמצאות ליד יישובים ערבים, ולכן התקנון שלה לא פוגע בהם. אבל בלי קשר למי שייכות הקרקעות, זכותו של ערבי לגור בנתניה היא בדיוק כמו זכותו של יהודי לגור ביפו העתיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכות להגדרה עצמית היא זכות משפטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הקדש, עמותה, אגודה שיתופית וכו' הם כל מיני סוגים של גופים פרטיים (בדרך כלל) שההבדלים ביניהם אינם גדולים ובעצם די מטושטשים"? הבורות שלך אפילו לא מצחיקה. "חסה, יפני, רשת ג', וכו' הם כל מיני סוגם של דברים (בדרך כלל) שההבדלים ביניהם אינם גדולים ובעצם די מטושטשים"? נכון, מותק, אתה צודק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה לאבי על כך נאמר - הפוסל במומו פוסל. כעו''ד אני מכיר את סוגי הארגונים האלה והם די דומים. נכון שעבור כל מטרה יש את הארגון המתאים ביותר עבורה, אבל בדרך כלל אפשר להשתמש בסוג אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עו"ד אני צנצנת. גם היום, בעידן מכללות הצ'יק-צ'ק, צריך מידה מסויימת של יכולת קריאה בשביל לעבור את בחינות הלשכה. בא נראה את תצליח תוך שעה לענות על השאלות הבאות: כמה ספרות יש בקוד האישי שמופיע בפינה השמאלית תחתונה של תעודת החבר בלשכת עורכי הדין (מתחת לתמונה)? מה כתוב, במדויק, בצד האחורי של תעודת החבר? כנראה שאתה לא רק בור, אתה גם שקרן. כדי שלא אואשם בהתחמקות, הנה ההוכחה ש"סוגי הארגונים" האלה אפילו לא דומים: עמותה היא תאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו. (סעיף 2 לחוק העמותות) אגודה שיתופית היא חבר בני אדם שהתאגדו לשם טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין חברים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם (סעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות). הקדש משמעו הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת. (חוק הנאמנות). איך בדיוק (אבל בדיוק - לא בססמאות נבובות, אלא צעד אחר צעד, כמו שעו"ד אמיתי צריך לעשות) עמותה יכולה לאפשר עזרת גומלין בין חבריה, כשלחברי עמותה אסור לקבל כסף, באופן ישיר או עקיף, מקופת העמותה? איך בדיוק הקדש יכול להחליף עמותה? תמשיך להציג את בורותך ברבים. זה רק עושה לי את החיים יותר קלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איך בדיוק... עמותה יכולה לאפשר עזרת גומלין בין חבריה, כשלחברי עמותה אסור לקבל כסף, באופן ישיר או עקיף, מקופת העמותה?" טוב, אני אינני עו"ד, תודה לאל, אבל מדוע שאנשי עמותה כלשהי (או גם קבוצה כלשהי) לא יעזרו זה לזה בלי כל קשר לקופת העמותה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים יוצרים מבנה משפטי מסויים כדי להגשים מטרות מסויימות: כאשר חבר בני אדם רוצים להקים לדוגמא קיבוץ, או מושב שיתופי, הם בוחרים במבנה משפטי של אגודה שיתופית. העקרון המרכזי במבנה הזה הוא העזרה ההדדית בין חברי האגודה. המבנה הזה מאפשר לרשום על שם האגודה את סך הנכסים של החברים, ולקיים את העקרון של שיתוף באמצעי הייצור וכדומה. הנהנים הישירים והיחידים של האגודה השיתופית הם חברי האגודה. לעומת זאת, כאשר חבר בני אדם רוצים לתמוך במטרה שחיצונית לאינטרסים האישיים שלהם, לדוגמא, תמיכה במחקר על האופן הטוב ביותר לגדל חסה בשטחים, הם בוחרים בעמותה. העמותה מגייסת כספים המיועדים לקידום המטרה. הכספים אינם יכולים, על פי חוק, לשמש את חברי העמותה עצמם. במובן הזה, עמותה היא מבנה הפוך מאגודה שיתופית. לבסוף, כאשר מישהו רוצה להגדיר כי שימוש בעתידי בנכס כלשהו יעשה למטרה מסויימת, עד עולם, הוא חייב להגדיר נאמנות. קח את המקרה המעניין של בית עלמין: מדובר בנכס שכל הלקוחות שלו מתים. אין להם אישיות משפטית, ולכן אין להם דרך להבטיח שלאחר מותם לא יהפכו את בית העלמין לכביש רב-מסלולי. הדרך המשפטית הכמעט יחידה שעומדת בפניהם היא להקים תאגיד, שנכסיו (הקרקע) הם הקדש. באופן זה, בעלי הקרקע יכולים להבטיח כי השימוש בקרקע לא ישונה לאחר מותם, עד עולם. זה, על קצה המזלג, ההבדל בין השלושה. זה לא אומר שלא ניתן לשרשר את השלושה: אגודה שיתופית יכולה להיות חברה בעמותה,שהקדישה את חלק מנכסיה למטרה מסויימת. לדוגמא, קיבוץ יכול להקדיש את החלק בקרקעות הקיבוץ המשמש כבית עלמין, או שכל המושבים השיתופים בארץ הם חברים בעמותה שמטרתה קידום שימור המורשת, וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן, הכל טוב ויפה, התייחסתי רק לעניין הדיוק המתחייב מצד עו''ד בדברו על עניינים משפטיים. הרי ודאי אין חוק (תקנני אם אני טועה) האוסר על חברי עמותה לעזור זה לזה - בכספם הם, בתמיכה נפשית, בעריכת סדר פסח משותף או בכל אופן אחר שאנשים עוזרים בו אחד לשני באופן נורמלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא רק בור אלא גם גס רוח, ואני לא מתכוון לענות לך יותר מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את השתלשות התגובות בימים האחרונים, ולצערי, הרשתי לעצמי להגרר לדיון לגופו של אדם במקום לדיון לגופו של עניין, ועל כך אני מתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4) זכותו של הערבי לגור בבית שלך הוא אולי זכות קניינית יסודית. אבל על הקרקעות שאני קניתי הוא לא יכול לגור. לא מוצא חן בעיניו? שיקנה לעצמו קרקעות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |