בתשובה להאייל האלמוני, 13/08/07 16:15
מהן עובדות, מהן *ה*עובדות ומהי תקפותו של סבא בענייני עובדות 455040
א. על כך שרובו של עם ישראל גלה מארצו ורק חלק קטן הוגלה או גורש ממנה כבר דיברו באייל לא מזמן, בפתיל מתגובה 430438. מאחר ועל האלמוני אני לא יודע שום דבר, ואיציק, מעבר לויכוחים הפוליטיים, הוא מורה להיסטוריה, אני נוטה לסמוך עליו (איציק, אם אתה רואה את התגובה, אולי תביא מקורות?).

ב. ציטוט מהתגובה של האלמוני: "כל זמן שהעם היהודי לא ויתר על זכותו על הארץ, זכותו מכח הדין הבינלאומי שרירה וקיימת." יש אסמכתא לקביעה הזאת, מבחינת הדין הבינלאומי?

ג. כבר שאלתי בכל מיני מקומות וזאת הזדמנות לשאול גם כאן: אולי מישהו מהאיילים יכול להסביר לי את התעלומה, למה עם ישראל העדיף לבכות על ציון מרחוק ולא עלה אליה ויישב אותה קודם? השאלה היא לא מנקודת ראות דתית שמדברת על עונש, גאולה וכל זה, אלא מנקודת ראות חילונית ומעשית.

בדרך כלל הסתפקו בלענות לי "היו נסיונות התיישבות קודמים שלא הצליחו, והיו מעט מדי מתיישבים". אני הבנתי מהתשובה המתחמקת הזאת שבעצם רצו להגיד: "חרא כאן, קשה כאן, אין פרנסה ונורא חם, מזג אויר זוועה, יתושים וקדחת, אז יותר נוח לכמוה ולהתגעגע מרחוק ולשבת על סיר הבשר עד שהגלות נהיתה קשה ואכזרית מדי, ואז נהיה יותר נוח לבוא הנה, להעיף מכאן מאות אלפי ערבים ולהגיד: אנחנו כאן, החלטנו שהזמן הנכון הוא אחרי 2000 שנה, ותגידו תודה שלא חיכינו 4000 שנה עד שהחלטנו".

וזה מחזק את השאלה שלי מסעיף ב' לגבי דבריו של האלמוני על התקפות החוקית של טענת החזקה על הארץ.
מהן עובדות, מהן *ה*עובדות ומהי תקפותו של סבא בענייני עובדות 455045
תשובה לסעיף ב:

על פי כללי המשפט הבינלאומי, אחת הדרכים לרכוש ריבונות ובעלות בקרקע, היא מכוח התיישנות. כלומר, כאשר מדינה טוענת שהיא שולטת בשטח זמן ניכר *ללא מחאה* ישנה התיישנות והשטח שייך למדינה השולטת. כך, אם רומא, ביזנטין, האימפריה העותמנית, האנגלים, וכל שאר החברה שהיו פה באלפיים השנים האחרונות, היו מראים כי הם שלטו בשטח *ללא מחאה* מצד הבעלים המקוריים - עם ישראל, אזי על פי כללי המשפט הבינלאומי אותה מדינה רכשה ריבונות בשטח. מכיוון שעם ישראל מעולם לא ויתר על ריבונותו בשטח, ונקט בפעולות מחאה לאורך כל התקופה, לא ניתן לומר כי באיזה שהוא שלב הריבונות עברה לעם אחר.

לגבי המקורות של המנהג הזה (במשפט בינלאומי "מנהג" משמעו דין אכיף על כל המדינות), ניתן למצוא בפסקי הדין בנוגע לאיי פלמאס (הולנד טענה לבעלות בגלל שלא הובעה מחאה) ובנוגע לגרינלנד המזרחית (טענה דומה של דנמרק לגבי גרינלנד)

היא קישור לויקיפדיה בנוגע לאיי פלמאס:
לא מצאתי כרגע הפניה למקרה של גרינלנד, אם אמצא, אוסיף בהמשך.
מהן עובדות, מהן *ה*עובדות ומהי תקפותו של סבא בענייני עובדות 455081
"מכיוון שעם ישראל מעולם לא ויתר על ריבונותו בשטח, ונקט בפעולות מחאה לאורך כל התקופה, לא ניתן לומר כי באיזה שהוא שלב הריבונות עברה לעם אחר."

אתה יכול לפרט? אתה באמת טוען שבמשך 2000 שנה באמת היה קיים גוף פוליטי שניתן לכנות אותו כ"עם ישראל" ושהוא עסק לאורך כל התקופה בפעולות מחאה על הפרת הריבונות שלו על ארץ ישראל? הנרטיב יפה, אבל מה העובדות שמגבות אותו? שירת ריה"ל?
מהן עובדות, מהן *ה*עובדות ומהי תקפותו של סבא בענייני עובדות 455108
למה שירת ריה"ל דוקא? מה עם התפילות? מה עם "שפוך חמתך"? מה עם הפוגרומים???
מהן עובדות, מהן *ה*עובדות ומהי תקפותו של סבא בענייני עובדות 455110
איזה פוגרומים? לדעתך ה"פרעות בנגב" היו פעולת מחאה של העם היהודי כנגד אי ריבונותו בארצו? ואני לתומי חשבתי שאת הפרעות הנ"ל עשו רוסים ביהודים, ולא להיפך.

התפילות הן פעולה דתית פנימית של קבוצה (יהודים), במסגרות פנימיות (בתי כנסת, בתים פרטיים, בתי קברות וכו'), וקצת קשה לראות בהן פעולת מחאה מסודרת ומתמשכת בעלת אפקט ציבורי.
מהן עובדות, מהן *ה*עובדות ומהי תקפותו של סבא בענייני עובדות 455111
מה אתה מדבר? התפילות הן מחאה ספונטנית אמתית ומתמדת, שבמסגרתה דרשו היהודים מאלוהים להחזיר להם את ארץ הקודש (או אותם אליה, מה שיבוא קודם). והפוגרומים? מה אתה חושב, שהרוסים היו ממציאים אותם בעצמם? רואים בבירור את הראש היהודי שעמד מאחוריהם!
מהן עובדות, מהן *ה*עובדות ומהי תקפותו של סבא בענייני עובדות 455114
סליחה, טעיתי טעות חמורה שכמוה כחטא בזדון - אנא התפללי לתיקון נשמתי הטמאה.
מהן עובדות, מהן *ה*עובדות ומהי תקפותו של סבא בענייני עובדות 455123
כשאתפנה אתפלל גם על כך. כרגע אני עדיין עסוקה במחאה נמרצת.:)
מהן עובדות, מהן *ה*עובדות ומהי תקפותו של סבא בענייני עובדות 455046
ג. זה לא שהעדיפו לבכות עליה מרחוק, זה רק שהם היו עסוקים בטרדות פרנסה, לימודים, עסקים וכו', ולא התפנו לקפוץ הנה לנופש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים