בתשובה לאבי, 13/08/07 19:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. התשובה שלי היתה מופנית לא אליך אלא לאלמוני הכועס מתגובה 455030 (אני לא אוהבת שכועסים כאן, ואולי יש לי תגובת יתר למצבים כאלה). האלמוני הוא שהזכיר את ההקדש ומה שרציתי לומר, ובהקשר זה הזכרתי את תמי בן עמי (וסיפרתי קצת יותר מדי באריכות) הוא שאין צורך להכניס לנושא מושג שמסבך את הדיון יותר ממה שהוא מסובך כבר בלאו הכי. אבל אם כבר דובר על ההקדש וגם אם הקשר הוא לא ישיר, אולי רק לסיום: לפי האנציקלופדיה העברית המונח הוא דתי ומקורו בתלמוד, והוא התייחס בהתחלה לרכוש או כספים שהוקדשו לבית המקדש, מאוחר יותר לרכוש או כספים שהוקדשו לבתי כנסת ולצרכים דתיים בכלל, ומאוחר יותר גם לצרכים דתיים וגם לענייני צדקה ואחריות הקהילה על חולים ונזקקים. למשפט המודרני הוא נכנס מאוחר ולכן הפרשנויות הן מסובכות. אני לא מתמצאת כל כך בחיפוש בגוגל ובספרים לא מצאתי בינתיים מקבילה אנגלית למונח ההקדש, כך שאשמח אם תוכל לתת לינק לנושא הזה. ב. לגבי הנאמנות, מה תגובתך ללינק שנתתי בתגובה 455036? יכול להיות שמנהלי הקרן הקיימת וחברות הבת שלה ועורכי הדין שלהם פשוט "לא ידעו מהחיים שלהם"? האפשרות הזאת קצת לא מתקבלת על הדעת, נדמה לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איילת, האלמוני הכועס מתגובה 455030 הוא אני (אבי) - שכחתי להכנס למערכת בשמי. כפי שהבהרתי, לא כעסתי, ואני מצטער אם כך זה השתמע. בסה"כ, מכיוון שהבחור(ה) לפני בחר(ה) להתמקד בקביעת השנה כפרמטר לבחינת העובדות שהבאתי, הוכחתי כי אכן, 1905 היא שנת ההקמה (או למצער אפשרות לגיטימית). המחוקק הישראלי בוחר הרבה פעמים להשתמש במונחים דתיים כשהוא בא לחוקק חוקים. כך, לדוגמא, חוק עשיית עושר ולא במשפט הוא חוק חילוני, אולם שמו שאול מהביטוי "עושה עושר שלא במשפט בחצי ימיו יעזבנו...". גם הקודיפיקציה הישראלית החדשה שפורסמה לאחרונה ועתידה להחליף את החקיקה האזרחית הקיימת נקראת "חוק דיני ממונות" כאשר הביטוי דיני ממונות שאול ממקורות ישראל. דוגמא נוספת היא חוק לא תעמוד על דם רעך, ויש דוגמאות רבות נוספות. *אבל* אין קשר בין הדינים היהודיים הנוהגים לגבי הקדש ובין המושג המשפטי הקדש. לנוחיותך הבאתי בהמשך את הפרק בחוק הנאמנות שדן ביצירת הקדש. הבעייתיות שאת מכוונת אליה נוגעת להקדשים דתיים (לדוגמא - חברה קדישא) שבקשו להתאגד כהקדש "חילוני", והתעוררו בעיות שזה לא המקום לדון בהן. קקל מעולם לא הוקמה כהקדש דתי. להבנתי, מאז ומתמיד היא הייתה נאמנות מכוח כתב הקדש. לגבי הלינק להימנותא: הימנותא,על פי המאמר, הוקמה כדי שתוכל להחזיק בקרקעות באופן זמני. מכיוון שקקל לא הייתה רשאית למכור נכסים, היה צורך למצוא דרך לעקוף את האיסור במקרים מסויימים המוסברים במאמר. הנקודה במאמר הנוגעת לקושי להקים נאמנות על נכסים שאינם בשליטה אפקטיבים של הנאמן נוגעת, להבנתי, לעובדה שקקל הוקמה באנגליה, חלק מהכספים היו בגרמניה, והקרקעות היו בישראל. חלק מחוות הדעת טענו שבתנאים אלו לא ניתן לקיים נאמנות. מכיוון שאני לא מכיר את פסק הדין מ-1940 שאילו מתייחס המאמר, אני לא יכול להביע דעה על אופי הבעייתיות. אבל צריך לזכור שמדובר בימי מלחמה, שמדובר על נאמנות על נכסים שנמצאים בשטח אויב, ועל מבנה משפטי שרובו - מסיבות ברורות - היה בערפל מכוון. במקרים כאלו יתכנו כל מיני בעיות. אני לא בטוח, לדוגמא, שהקמת דימונה הייתה נקייה מכל מיני צינורות מוזרים להעברת כספים. הקדש הוא סוג של נאמנות. על פי סעיף 2 לחוק הנאמנות, נאמנות יכולה להווצר בשלושה דרכים: על פי חוק. על פי חוזה עם נאמן. על פי כתב הקדש. אני בספק אם באנגלית יש מונח ספציפי להקדש ואני מניח שבאנגלית משתמשים במילה - trust להקדש, ו-trust deed לכתב הקדש. _________ פרק ב': נאמנות על פי כתב הקדש יצירה ותחילה של הקדש 17. (א) הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת (להלן – הקדש) טעונה מסמך בכתב (בחוק זה – כתב הקדש) שבו מביע יוצר ההקדש את כוונתו ליצור הקדש וקובע מטרותיו, נכסיו ותנאיו, והמסמך הוא אחד מאלה: (1) כתב חתום בידי יוצר ההקדש בפני נוטריון; (2) צוואה של יוצר ההקדש, למעט צוואה בעל-פה; (3) הוראת תשלום לענין סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. (ב) תחילתו של הקדש היא עם העברת השליטה בנכסי ההקדש לידי הנאמן. (ג) נמצאו נכסים המשמשים הקדש, אלא שאין על כך כתב הקדש, רשאי בית המשפט להצהיר על קיום הקדש ולהגדיר מטרותיו, נכסיו, תנאיו ותחילתו. שינוי וביטול של הקדש 18. (א) יוצר ההקדש וצד שלישי רשאים בכל עת להוסיף נכסים לנכסי ההקדש. (ב) אחרי תחילת ההקדש אין יוצרו רשאי לשנות את תנאיו, לגרוע מנכסיו או לבטלו, אלא אם שמר לעצמו זכות לכך בכתב ההקדש או שבאו על כך הסכמת הנהנים או אישור בית המשפט. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של היוצר לחזור בו מיצירת ההקדש לפני תחילתו, מדיני ביטול צוואה או מדיני ביטול או שינוי של הוראה לענין סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. הוראות בית-המשפט 19. (א) בית המשפט רשאי בכל עת לתת לנאמן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידיו וכל הוראה אחרת שתיראה לו לניהול היעיל של ההקדש. (ב) בית המשפט רשאי, אף בסטיה מכתב ההקדש, להתיר לנאמן את השימוש בנכסי ההקדש לסיפוק הצרכים החיוניים של נהנה או של התלויים בו. זכויות הנהנים 20. זכותו של נהנה על פי הקדש אינה ניתנת להמחאה, לשעבוד או לעיקול, זולת אם הותרו בכתב ההקדש או שבית המשפט התירם לסיפוק של מזונות או של מסים המגיעים מן הנהנה או – בנסיבות מיוחדות – לסיפוק חובות אחרים המגיעים ממנו. מינוי נאמן 21. (א) נאמן של הקדש יתמנה בכתב ההקדש או על פיו. (ב) באין מינוי כאמור, וכשנבצר מנאמן למלא תפקידיו או שלא התחיל או חדל למלאם, רשאי בית המשפט למנות נאמן לתקופה ובתנאים שייראו לו. (ג) לא יתמנה אדם נאמן של הקדש אלא בהסכמתו. (ד) קטין, פסול דין, פושט רגל ותאגיד שניתן עליו צו פירוק אינם כשרים להיות נאמן של הקדש. (ה) נהנה של הקדש אינו כשר להיות נאמן שלו, זולת אם הותר הדבר בכתב ההקדש. פקיעת כהונתו של נאמן 22. (א) נאמן של הקדש רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שרשאי למנות נאמן לאותו הקדש, וכשישנם נאמנים אחדים – לנאמנים האחרים. (ב) נאמן שנתמנה בידי בית המשפט או שהיה נאמן יחיד, התפטרותו אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור. (ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידיו כראוי או שראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו. שינוי וביטול על פי בית המשפט 23. (א) בית המשפט רשאי לשנות או לבטל הוראה מהוראות כתב ההקדש, אם מטעמים שיוצר ההקדש הביא לפניו ואם משום שראה כי חל שינוי של ממש בנסיבות המצדיק לעשות כן ושהדבר תואם את אומד דעתו של יוצר ההקדש. (ב) בית המשפט רשאי לבטל הקדש אם ראה שמטרותיו הושגו או שאינן ניתנות להגשמה. אמצעי שמירה 24. הקדש שאין לו נאמן, או שהנאמן לא התחיל או חדל לפעול או שנבצר ממנו למלא תפקידיו, רשאי הנאמן הציבורי לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת נכסי ההקדש ולשמירת זכויות הנהנים, כל עוד לא נתמנה נאמן לפי סעיף 21. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מין זכר, עובד בחברת הייטק ולא יודע ללנקק? מוזר. נתקלתי בזה יותר אצל נשים, ולא נשים עובדות הייטק (סליחה לכולן). או אצל מבוגרים מעל גיל 55. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שביקשת סליחה. עכשיו ההודעה שלך שונה לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגיד את האמת זה לא תמיד PC, והרבה פעמים קשה לדעת איך לצאת מן המבוכה (נדמה לי שבקשת סליחה היא רעיון לא רע), אבל האמת היא עדיין אמת, ומה שאמרתי זו אמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כזה גאון, אולי תסביר לי איך אני יכול ללנקק לתוך מאגר מידע, כדוגמת נבו - www.nevo.co.il שדורש שם וססמא לשם עיון בנוסח החוק? וואלה, נפלתי על פתיל עמוס חכמולוגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזה זמנים טובים הגענו, שבהם הדרישה המקצועית העיקרית (ובדיון הזה - כמעט היחידה) מהעו''דים הצעירים היא בתחום מיומנויות קאט אנד פייסט באינטרנט. ולחשוב שבזמני המנוולים עוד הכריחו אותנו לנבור בספרים הכבדים ההם, אלו עם הכריכה והנייר, המון נייר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אין ספק שלבזבז זמן על נבירה בספרים בנסיון למצוא חוק מסויים זה הרבה יותר מקצועי מאשר ללחוץ על ctrlF ולמצוא את אותו הדבר בדיוק תוך עשרים ושלוש שניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
23 שניות ל^F ? לא הגיע הזמן לשדרג? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |