בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 16/08/07 9:17
סנאים יורקי אש 455408
ראשית, השאלה עליה ניסיתי לענות כאן היא האם וכיצד תיתכן התפתחותו של שת"פ, שאינו כרוך בכמות הזיכרון הנדרשת באיסטרטגיה המנצחת בניסוי המקורי של אקסלרוד‏1. שנית, מוסכם כמובן שזולתנות תועיל לבעליה רק כאשר היאת מתפתחת ביותר מפרט בודד.

בעניין הפסאודו-קוד, נדמה לי שאין הוא מספק את הסחורה, אנסה לכן שיטה אחרת:
אם נוצר קשר עם פרט אחר, מסור לו מיידית עותק מקטע DNA בעל ערך נמוך‏2.
עתה, אם הוא משיב, השב לו בעותקים מקטעים בעל ערך העולה במעט על אלו שלו בכל פעם שהוא משיב, עד שהוא חדל למסור, או שהמקטעים הם כבר מסוגים שכבר מצויים בDNA שלך, או סתם, בא לך לנתק מגע ולעבור לפרט הבא, או להמשיך בעניינים בהם מעסיקים את עצמם מיקרובים בזמנם החופשי (קוקטיילים, מסיבות בוטוקס). באופן זה, לכל פרט יש אינטרס שלא לבגוד, כדי שהקשר ימשך, כך שהוא יקבל מקטעים בעלי סיכוי הולך וגובר להקנות לו יכולת חדשנית מועילה.

במחשבה נוספת, החלפת קטעי קוד יכולה לקרות ע"י מנגנונים וסיבות נוספים, כגון ברירת קרובים שכבר הוזכרה.
אפשרות נוספת לנתינה, ללא קבלת תמורה ישירה מן המקבלים, היא כאשר עצם השימוש ביכולת המוענקת מקדם גם אחרים. לדוגמא, אם היכולת היא כושר פירוק רעלן, אזי גם אם אין מדובר בקרובים, משתלם לפרט להפיץ יכולת זו, מה שיאפשר לו לחלוק עם אחרים את עומס הפירוק של הרעלן המעיק מסביבתו. קשה לראות בהתנהגות זו זולתנות וגם אין כאן צורך בהדדיות - היא משתלמת לפרט גם אם הוא הנותן היחיד.

עוד אפשרות, הכוללת זיכרון מינימלי יכולה אולי להתקיים כאשר ישנו גיוון רלוונטי מועט באוכלוסיה, אזי, סטטיסטית, יתכן שדי לזכור את הסוג הראשון שפוגשים ולישם רק עליו את איסטרטגיה ‏1, ואילו עם הסוגים האחרים לא לשתף פעולה בכל מקרה.

2 למשל, כזה המורכב מרצפים ותיקים בDNA, שסביר שגם משותפים לרוב הפרטים. ככל שהמקטע מגיע מאזורים חדשים בDNA, סביר יותר שהוא יקר מציאות ורלוונטי יותר לעדכניות שבעקותיה. אני מניח כאן גם ששיכפול קטע DNA או פלסמיד הוא זול יחסית לערכו אצל מי שחסר אותו.
--------------------------------------------------------------
תודה! נראה שהאלגוריתם של הקהילה הויראלית שהשתכנה בגופי אינו מן המשובחים, עד כדי כך שאכיניצאה פשוטה שיבשה אותו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים